נרתיק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הנרתיק (בלועזית: וגינה, Vagina, ידוע גם כלדן) הנו איבר שרירי דמוי-צינור המחבר את צוואר הרחם (Cervix) אל הפות (Vulva) אצל יונקים נקביים, או אל פתח הביב (Cloaca) אצל זוחלים וציפורים. אצל חרקים ממין נקבה, בדומה לחסרי חוליות אחרים, הנרתיק מהווה קצהו הסופי של צינור הביציות (Oviduct).

[עריכה] הנרתיק האנושי

הנרתיק האנושי הוא צינור שרירי וגמיש המרופד בקרום רירי, אשר מחבר את דפנות הפות אל צוואר הרחם ואל הרחם. אורכו הממוצע נע בין 8 ל-10 ס"מ, וקוטרו 2.5 ס"מ. כאשר האישה זקופה, צינור הנרתיק ניצב באופן אנכי ונטוי מעט לאחור, ביוצרו זווית של מעט יותר מתשעים מעלות עם הרחם. הפתח הנרתיקי ממוקם בקצהו האחורי-תחתון של הפות, מתחת לפתח השופכה. הערווה (Mons Veneris) ממוקמת מעל הנרתיק. ככל הקרומיות הריריות אצל יונקים, צבע הנרתיק ורוד-אדמדם.

הנרתיק הוא האיבר אליו חודר הפין בשעת משגל, ואליו נשפך נוזל הזרע. תאי הזרע עוברים מהנרתיק אל צוואר הרחם על מנת להפרות תא ביצית בחצוצרה. במהלך הלידה, מתרחבות דפנותיו האלסטיות של הנרתיק באופן המאפשר לעובר לנוע מהרחם אל מחוץ לגופה של אמו. בהקשר זה מכונה הנרתיק "תעלת הלידה" או, כאמור, "לדן". דרך הנרתיק מופרש דם הווסת.

הנרתיק מסוגל אף להיות מקור לגירוי מיני עבור האישה (זאת אף-על-פי שאורגזמות נרתיקיות נדירות מאורגזמות שמקורן בגירוי הדגדגן). אצל חלק מהנשים קיים אזור ארוגני בנרתיקיהן, המכונה נקודת הג'י, שהנו רגיש מאוד למגע ויוצר גירוי מיני עז.

אורכו, רוחבו וצורתו של הנרתיק משתנים במהלך חייה של האישה. בשעת משגל או לידה, הנרתיק מתרחב לכדי פעמיים או שלוש מכפי גודלו המקורי. סיכה נרתיקית מופרשת במהלך גירוי מיני על ידי בלוטות הממוקמות בסמוך לפתח הפות וצוואר הרחם. גם דפנות הנרתיק מפרישות סיכה, אף שאינן כוללות בלוטות כלשהן.

קרום הבתולין - קרומית (ממברנה) הממוקמת מאחורי פתח השופכה - מכסה בחלקו את הנרתיק אצל חלק מהנשים מלידתן ועד לקריעתו במהלך המשגל הראשון, או במהלך פציעה, בדיקה רפואית, פעילות גופנית כלשהי, החדרת עצם זר וכדומה.

הנרתיק נבדק במסגרת בדיקה גניקולוגית.