יואל טייטלבוים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רבי יואל טייטלבוים (נולד בשנת 1888 נפטר בכ"ו אב תשל"ט, 1979), האדמו"ר מחסידות סאטמר ומייסדה.

[עריכה] קורות חייו

נולד בעיר סיגט, שבהונגריה, לרבי חנניה יום-טוב ליפא, בעל ספר "קדושת יום טוב". לאחר מות אביו, עבר להתתגורר בעיירה סאטמר שבטרנסילבניה. הוסמך לרבנות. כשהיה בן 24 התקבל לרב באורשיווא שברוסיה הקרפטית. בשנת 1929 נבחר לרבנות בסאטמר,שם הקים את את קהילתו,אז החל להתפרסם בציבור היהודי בהונגריה.

לאחר כיבוש הונגריה בידי הנאצים הוברח על ידי חסידיו לקלויזנבורג, שם נאסר והועבר לגטו. בסופו של דבר ניצל באמצעות רכבת ההצלה של קסטנר, אך רבים מחסידיו ניספו, ולכן ספג ביקורת מחוגים ציוניים בטענה שנטש את אנשיו בעת שהיו במצוקה ובסכנת חיים, ומאידך ספג ביקורת מחוגים אנטי ציונים חרדיים על שהסכים להינצל על ידי גורמים ציוניים.

לאחר שניצל ממחנות ההשמדה עלה לארץ ישראל בשנת 1945, וב-1946 היגר לארצות הברית, שם הקים קהילה חרדית שמרכזה ברובע וויליאמסבורג שבברוקלין-ניו יורק. הוא הוסמך גם לכהן כרבה של העדה החרדית בירושלים ואף סיכם עימם שיבקר בארץ ישראל אחת לשלש שנים. הסכם שלא הגיע לידי מימוש,ככל הנראה עקב מצב בריאותו,וזכה בשל כך לביקורת נוקבת,אך חשאית,מרבנים בעדה החרדית.

הרחיב את מוסדותיו גם מחוץ לאזור וויליאמסבורג וארצות הברית. בשנת 1974 הוקמה קרית יואל באזור הררי במונרו הרחוקה שעה וחצי נסיעה מן העיר ניו יורק, כיום מתגוררים שם כעשרת אלף איש מהחסידות, ויש בה קרוב למאה בתי מדרש. לרבים מקהילות סאטמר יש בית שחיטה משלהם, מקוה טהרה, מאפיה למצות פסח, ושירותים אחרים משלהם.

אשתו השנייה של רבי יואל,שנשא אחרי השואה, אלטא פייגא, לקחה חלק פעיל בהקמת האימפריה של סאטמר.בין היתר הקימה את מוסד ביקור חולים של חסידי סאטמאר המסייע לחולים המאושפזים בבתי חולים וליולדות. היא נפטרה בשנת 2001.

כשנפטר ר' יואל נחשפה ההערכה הגדולה אליו אף אצל חלק ממתנגדיו האידאולוגים, והרב אליעזר מנחם מן שך ממנהיגי הציבור הליטאי ומיריביו הבולטים אף הרחיק לכת והספיד אותו.

לא הניח צאצאים אחריו, ולאחר מותו רובם המכריע של החסידים קיבלו כאדמו"ר ויורש ההנהגה את רבי משה טייטלבוים בן אחיו ר' צבי חיים מחבר הספר "עצי חיים". קבוצה קטנה בחסידות בגיבויה של הרבנית אלטא פייגא מיאנה לקבל על עצמה אדמו"ר במקום ר' יואל, ולימים הוענק להם השם בני יואל.

[עריכה] שיטתו ההלכתית

היה ידוע ביותר בהחמרתו בהלכות מקוואות, החשיב מאוד את דעתו של ה"דברי חיים "מצאנז ועסק הרבה בתורותיו.

[עריכה] יחסו לציונות

רבי יואל טייטלבוים היה מן החריפים שבמתנגדי הציונות והציונות הדתית, ונהג תמיד להתפלל לביטולה של המדינה הציונית. ראה בציונים את הגורמים העיקריים שמפריעים לחיות חיי שלום עם הערבים, ואף ראה בציונות כמקור של כל הרעות שקרו לעם היהודי במאה האחרונה, ואף טען השואה באה כעונש משמים על הרצון להקים מדינה ליהודים,יוזמה שהתנגד לה בתקיפות בטענה שהדבר אסור על פי התורה בשלושת השבועות שהשביע ה' את עם ישראל. את נימוקיו להתנגדותו לציונות ומדינת ישראל פרש בספרו ויואל משה, שיצא לאור בשנת תש"ך (1959).

הסכמתו להשתתפות בבחירות לראשות עיריית ירושלים זיכתה אותו בביקורת של חוגי נטורי קרתא, והם יצאו בכרוז "רבינו סר מהדרך"

נשארו בכתביו הדים למלחמה חריפה שהתנהלה בשעתה בינו לבין רב קוק המשקפים את השנאה והתיעוב שהיו לרבנים מחוגו למנהיגי הציבור דתי לאומי, בספרו כתב עליו: "איש צר ואויב לדת תורתינו הקדושה ולעיקרי האמונה דרך קשתו כאויב להפר ברית עולם, הנקוב בשם אברהם יצחק קוק, הוא הגבר אשר הרחיב גבול הטומאה ר"ל, היא העדה הרעה המכנים עצמם בשם ציונים, אשר הן המה בעתים הללו האבני נגף לבית ישראל ומחריבים ארה"ק וכל הארצות בכלל, האומרים ערו ערו עד היסוד בה הוא קיום תוה"ק והאמונה המסורה לנו, שהוא היסוד לקיום כל ישראל בכלל ובפרט, ומבלעדי זאת הוסיף פשעים על פשעים, להדפיס בספריו הטמאים, גלויים וידועים, דברי מינות וכפירה, בעזות מצח וחוצפה יתירה, את ה' הוא מגדף ביד רמה, אשר לא נראה ולא נשמע כזאת מימים ימימה..." (שו"ת דברי יואל חו"מ סי' קל"א - קל"ב). אחרים כתבו עליו ברוח דומה, עיין ערך רב קוק.

גישתו הבלתי מתפשרת בנושא הציונות שימשה כגורם למתיחות בינו לרבנים ואדמורי"ם אחרים. ידועה אמירתו על האדמו"ר מבעלזא רבי אהרן רוקח, כאשר זה תמך בבחירות לכנסת במפלגת אגודת ישראל, כי גם אהרן עשה עגל.

[עריכה] ספריו

• ויואל משה
• שו"ת דברי יואל
• ביאור על התורה דברי יואל
• חידושי תורה (חידושי מהר"י ט"ב)
• מכתבים דברי יואל
• על הגאולה ועל התמורה
• אגרות מהרי"ט
• עשרות חוברות דברי תורה שנעתקו מקלטות ביידיש ובלשון קודש, במיוחד דרשותיו בעת סעודה שלישית בשבתות ועוד.

[עריכה] לקריאה נוספת

• תפארת יואל
• אברהם פוקס, האדמו"ר מסאטמר, ירושלים תש"מ
• שלמה יעקב געלבמאן, מושיען של ישראל, קריית יואל, עד עכשיו הופיעו 8 כרכים
• דוד סורוצקין, בנין ארץ של מטה וחורבן ארץ של מעלה: הרבי מסטמר והאסכולה האורתודוקסית הרדיקאלית, בתוך: ארץ ישראל בהגות היהודית במאה העשרים, בעריכת אביעזר רביצקי, ירושלים תשס"ה
• דוד שן, שוחרי השם בהרי הקרפטים, הוצאת שם, ירושלים תשס"ה
• עודד שכטר, לשונם הטמא שקראוהו עברית, כתב העת "מטעם", חוברת 2, אפריל 2005

[עריכה] קישורים חיצוניים

• דוד סורוצקין, גדולתו של הרבי מסאטמר מול הרב קוק, NRG
• פורום עצור כאן חושבים, הרבי מסאטמר מול הרב קוק
• לרגל עשרים וחמש שנים לפטירת האדמו"ר מסאטמר מאתר "אזמרך בלאומים"
• תמונות ווידיאו של הרב
• אדם ברוך, הרב יואל טייטלבוים, גיליון יום העצמאות של מעריב, תשס"ה
• אורי פז, הצלת האדמו"רים בשואה ברכבת ציונית, רשימות