אדמו"ר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדמו"ר (ראשי תיבות של אדוננו מורנו ורבנו) הוא כינוי לרבָּה של חצר חסידית.
מרכזיותו של המנהיג הרוחני, האדמו"ר, היא מעיקרי החסידות. בקרב חסידיו נחשב האדמו"ר ל"צדיק יסוד עולם" ואף כחוליה המקשרת בין אלוהים לבין החסידים. כל אדם הנחשב כחלק מהחסידות מחוייב לדבוק באדמו"ר, דבר הקרוי בספרות החסידית ה"דבקות בצדיק".
דבקות זו מתבטאת בציות מוחלט לדבריו, ולקבלת דבריו כפשוטם ללא עוררין. חשיבותם של אדמור"י החסידויות הגדולות חשובה לאין שיעור, כשידוע הדבר שאלפי ועשרות אלפי חסידים סרים למרותם, ועושים ככל אשר מורה האדמו"ר, אף אם הדבר נוגד את דעתם הפרטית. עם זאת, מחכמת האדמו"ר היא לדעת מה יוכל לדרוש מהציבור ומה אין לדרוש מהציבור. הרב יחיאל יעקובסון מספר שפעם פנו רבנים אל האדמו"ר מגור בבקשה שיורה לציבור בעניין שעד עתה הציבור לא נשמע לרבנים. בפנייתם אל האדמו"ר מגור אמרו הרבנים לאדמו"ר מגור שאם הוא יאמר את הדברים הציבור ישמע לו, שכן באופן רגיל הציבור נשמע לו. האדמו"ר מגור הגיב שהציבור נשמע לו כי הוא לא מבקש מהציבור דברים שלא ישמעו לו לגביהם.
העמדת הרב במקום כל כך מרכזי, זכתה לביקורת רבה, הן בתוך העולם הדתי – בתפיסתם הדתית של המתנגדים, והן בעולם החילוני, הרואה ב"תופעת העדר" סימן לחוסר הדמוקרטיה בחברה החרדית־חסידית.
מנהיגות החסידות מועברת לרוב בירושה, ואף תלמידי חכמים גדולים שבחסידות נכנעים בפני בנו של הרבי שיורש את מקומו, גם אם הוא צעיר בימים. הסופר מיכה יוסף ברדיצ'בסקי שבא מרקע חסידי, וחזר בשאלה, סיפר שאחד מהעניינים שהפריעו לו ביותר הוא שאדמו"ר צעיר שרק עלה על כס האדמורות, שאל את זקן תלמידי החכמים שבחבורה, "איך היראת שמים שלך"?
