חולון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חולון
שם באנגלית	Holon
מחוז	תל אביב
תאריך יסוד	1936
אוכלוסייה	165,900
שטח שיפוט	19,200 ד'
ראש העירייה	מוטי ששון
דירוג חברתי-כלכלי	7 מתוך 10
אוכלוסיה לפי גילאים
גילאי 0 - 4	6.8%
גילאי 5 - 9	6.6%
גילאי 10 - 14	6.8%
גילאי 15 - 19	7.7%
גילאי 20 - 29	16.3%
גילאי 30 - 44	18.1%
גילאי 45 - 59	18.8%
גילאי 60 - 64	4.7%
65 ומעלה	14.1%
חינוך
סה"כ בתי ספר	49
–       יסודיים	33
–       על-יסודיים	27
תלמידים	26,628
–       יסודיים	13,314
–       על-יסודיים	13,133
מספר כיתות	927
ממוצע תלמידים לכיתה	28.5
לפי נתוני הלמ"ס לסוף שנת 2001
http://www.holon.muni.il/

חולון היא עיר במחוז תל אביב בישראל, מדרום-מזרח לתל־אביב, ממזרח לבת ים. שטח השיפוט שלה הוא 19,200 דונם. היא נוסדה בשנת 1936 כתוצאה מאיחוד של חמש שכונות: שכונת עם, גרין, אגרובנק, קריית עבודה ומולדת. חולון הוכרזה כעיר בשנת 1950. שמה הציורי, ניתן לה בעקבות מיקומה על חולות הים התיכון, והוא לקוח מספר יהושע:

לפי נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) נכון לספטמבר 2003 יש בחולון 165,900 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 0.1 אחוז. רוב תושבי חולון הם יהודים. כמו כן ישנם בעיר 346 שומרונים, נכון לינואר 2003. היחס בין נשים לגברים הוא 1,078 נשים לכל 1,000 גברים. לפי נתוני משרד הפנים ועיריית חולון לשנת 2005 מתגוררים בחולון כ־180,000 תושבים (הסיבה בסטייה בין הנתון הזה לנתון של הלמ"ס אינה ברורה).

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2001, העיר מדורגת בדרוג חברתי-כלכלי בינוני-גבוה (7 מתוך 10). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת 2000 היה 58.8 אחוז. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2000 היה 5,600 ש"ח (ממוצע ארצי: 6,835 ש"ח).

[עריכה] היסטוריה

בראשיתה (1937–1933) הייתה ללא שם, והיו שקראו לה בשם מולדת. הוקמה תוך איחוד שכונות קטנות ונפרדות, שהוקמו מדרום ליפו ונקראו אז שכונות הדרום. קדמה לשכונות, התיישבותו ב־1930 של 'מוזיקנט' מיפו, אברהם שפילר, שהתישב בבית ערבי נטוש בלב החולות ומשנוכח שאין איש בסביבתו קם וחזר ליפו. ראשיתה של חולון בתחילת שנות השלושים של המאה ה-20 עת רכש שלמה גרין אדמות על החולות מדרום-מזרח ליפו. בשנת 1933 הקים גרין את הבתים הראשונים בשכונה שלימים נקראה על שמו "שכונת גרין". המתיישבים הראשונים רכשו את הקרקעות בכספם עוד בשנת 1924. גרין, הקים את צריף המגורים הראשון והיה לתושב הראשון. לאחר זמן מה הקים צריף לבית הכנסת ועוד כמה צריפי מגורים. בשנה הראשונה חי עם משפחתו בבדידות, עד לבואם (1932) של שני תושבים חדשים וכמה משפחות (1933). הוקם ועד שנטל על עצמו את ארגון השמירה, בסיועם של גפירים מתל־אביב. הגישה לשכונה הייתה באמצעות כרכרה רתומה לבהמות, ומאוחר יותר באמצעות שני אוטובוסים שנרכשו על ידי גרין.

בשנים שלאחר מכן הצטרפו 4 שכונות נוספות לשכונת גרין:

• שכונת מולדת – הדרומית ביותר, בגבול רצועת החולות. ממוקמת כיום מדרום לשכונת קריית שרת. במרכזה היה מגדל המים. אדמותיה נרכשו (1930) על ידי חברת 'המזרח', שבראשה עמד המהנדס חיסין. מייסדיה, יוצאי תימן, שכירי יום ובעלי מלאכה. שמונה המשפחות הקימו (1934) צריפי מגורים, בית כנסת ובית טבילה. במקום הוקם (1935) בית חרושת לעיבוד עורות ('קונקורדיה'), שממנה התפרנסו תושבי השכונה. 'במאורעות הדמים' (1936) נפגעה השכונה בידי ערביי יפו והיא ננטשה. בית החרושת המשיך לפעול עוד מספר שנים, תוך שמירה הדוקה של 'גפירים'. עם סגירתו נותרו בשכונה בודדים. במלחמת השחרור עברה בה הדרך מתל־אביב למושבות הדרום, כל אימת שהערבים חסמו את הכביש הראשי.
• שכונת אגרובנק – הוקמה על ידי יעקב מירנבורג ושמעון יעבץ, שני בנקאים יוצאי רוסיה, מראשי בנק אגרובנק, שחלמו להקים שכונה תעשייתית. הם רכשו (1932) קרקעות בלב אזור החולות (כיום מרכז העיר חולון, בין שד' קוגל, רח' סוקולוב ומקווה ישראל). בשנת 1934 החלו בהכשרתן לבנייה ובסלילת כביש, המחברן לכביש תל־אביב–ירושלים. במרכז השכונה הקצו שטח ללא תמורה לשם העברת בית החרושת לטקסטיל "לודז'יה" (כיום כיכר צמרת). עם הקמתו היה המבנה הראשון בשכונה וסביבו קמו בתי המגורים. (בית החרושת נקרא על שם העיר לודז' בפולין, ממנה הגיע בעליו, אריה שנקר).
• שכונת קריית עבודה – ממוקמת באזור הרחובות ביאליק וארלוזורוב. קמה על ידי קבוצה מאורגנת "מייסדי קריית עבודה" של פועלי בניין, פקידי ציבור וחברי משקים ברחבי הארץ.
• שכונת עם – ממערב לשד' קוגל. הוקמה (1937) על ידי חברת "שיכון עממי", ומתיישביה היו יוצאי תימן, פולין, עיראק , רוסיה וגרמניה, מרביתם פועלי בנין.

בשנת 1940 אוחדו חמשת השכונות תחת השם "חולון" (על שם החולות שעליהן נבנו). הוקמה מועצה מקומית ולאחריה (1942) מועצה מקומית נבחרת. לתפקיד ראש המועצה נבחר ד"ר חיים קוגל.

בשנת 1948, בפרוץ מלחמת העצמאות, הייתה חולון מבודדת בין הכפרים הערבים, ונחשפה לצליפות וירי יום-יומי. בחולון מוקם באותה עת כוח של "ההגנה" שניסה לכבוש את הגבעה והמבצר שבו התבצרו הצלפים מהכפר הערבי הסמוך "תל עריש". לבסוף, לאחר קרבות עקובים מדם, שוחררה הגבעה על ידי כוח של חטיבת קרייתי בערב פסח 1948, במסגרת מבצע חמץ, והכפר "תל־עריש" נכבש. לימים ניטע פארק רחב ידיים על גבעה זו שקיבל את השם פארק הפילבוקס, והמבצר משמש אתר זיכרון לחללי מלחמת העצמאות. למרגלות הגבעה נבנתה שכונת "תל גיבורים" על שם משחררי העיר חולון במלחמה.

בתום המלחמה ובמהלך השנים הבאות נבנו בה שכונות חדשות והיא גדלה בהתמדה, עד לשנת 1950 אז קיבלה חולון מעמד של עיר, והייתה לעיר ה־16 במדינת ישראל. ד"ר חיים קוגל מונה לראש העירייה הראשון. בשנת 1953, לאחר מותו של קוגל, מונה לתפקיד ראש העיר פנחס אילון, וכיהן בו 34 שנה. בימי כהונתו צמחה העיר והתפתחה ונבנו שכונות חדשות. מספר תושביה הוכפל מספר פעמים והיא הפכה לעיר הרביעית בגודלה בארץ לאותם הימים. בשנת 1954 נחנכה שכונה שומרונית בעיר.

בשנת 1993 נבחר לתפקיד ראש העיר, מוטי ששון, ומכהן בו עד היום. מוטי ששון הפך את חולון לעיר פורחת, מלאה ירק, גנים ונוף. הוא פעל לבסס את תדמיתה בתור "עיר הילדים" הישראלית. מוזיאון הילדים, פארק פרס, המדיטק, קניון חולון הם רק חלק קטן מהפרויקטים הגדולים שהוקמו בזמן כהונתו.
בשנת 2006 הכריזה המועצה לישראל יפה על העיר חולון כעל מועצה המטופחת ביותר בישראל.

[עריכה] אתרים בעיר

• פארק הנוער ה"פילבוקס" והמצודה הערבית – פארק ירוק ורחב ידיים המשתרע על גבעה בצפון מערב העיר. אתר היסטורי המסמל את המאבק להשרדותה של העיר בזמן מלחמת העצמאות. המצודה הערבית משמשת בתור אתר זיכרון לחללי מלחמת העצמאות שלחמו להגנת העיר מפני הערבים.

המצודה בתמונה חזיתית

• חוסמסה – מצודה ובראשה מגדל תצפית ששימש את אנשי ההגנה לאימונים ולמסתור נשק. במלחמת העצמאות שימש כנקודת תצפית ואיתות מלחמה נגד הערבים. שימשה כתחנה בדרך הביטחון אשר עברה מתל־אביב לירושלים והנגב. במקום נמצא מבנה באוהאוס שכיום משמש כמוזיאון באתר.

לאחר מלחמת העצמאות ננטש האתר מכיוון שלא היה בו צורך עוד, וכן בגלל שהאזור בו שכן האתר לא היה מאוכלס. רק בשנות השמונים, בהתפתחה שכונת קריית שרת מערבה, הוחלט להפוך את המקום הנטוש לגן ומוזאון. במהלך עבודות הכנת הגן, אחד הדחפורים שחפר נתקל במתקן להסתרת אמצעי לחימה, ששימש להחבאת כלי נשק בתקופת המלחמה. כמו כן, בחוסמסה מצויה גם באר חוסמסה ששימשה כמקור מים לתושבי חולון עד שנת 1995 לערך, והופעלה על ידי פסח גולני, עובד חברת מקורות ותושב השכונה. בשנות התשעים היה הגן והמוזיאון לאתר פופולרי לתושבים, ובקיץ נהוג היה לקיים קונצרטים חגיגיים בגן, ולקיים הפעלות שונות במוזיאון לרווחת התושבים. אולם לאחרונה התדרדר מצב הגן עקב השחתתו, והפעילויות העתיקו את מקומן לפארק אחר בעיר. בשנת 2004 נסגר המוזיאון לשם עבודות תחזוקה שהיו אמורות לארוך כשנה, והיה אמור להפתח באפריל 2005, אך העבודות הופסקו. בקיץ 2004 נחנך פארק "גן סיפור" בשכונה המתפתחת בחולות הסמוכים לאתר, ועובדי התחזוקה של הגן הוסבו כולם למקומות עבודה בגן החדש. כיום הגן מוזנח, וכמעט ולא מטופל על ידי העירייה.

ועוד לעניין "חוסמסה" - המחזאי חיים נגיד כתב מחזה על ראשיתה של העיר חולון, בשם "פיקניק בחוסמסה", תל-אביב, אור עם, תש"ן 1990.

• פארק פרס – הפארק הגדול ביותר בחולון. ממוקם מדרום לשכונת קריית שרת. במרכזו אגם מלאכותי עם מגוון סירות לשיט, מפל ואמפיתיאטרון בו מתקיימים מופעים מדי פעם.
• פארק המים "ימית 2000" – פארק מים מהמשוכללים בארץ, כולל 3 בריכות שונות – אולימפית פתוחה, בריכה מקורה, ובריכת מנויים. עוד ישנן מגוון מגלשות אקסטרים למבוגרים וילדים.

הינשול (ינשוף-חתול), סמל מוזיאון הילדים בחולון

• מוזיאון הילדים הישראלי – מוזיאון יחודי בארץ, מציע לילדים ולהוריהם חוויה יצירתית מלהיבה.
• תיאטרון חולון ובית יד לבנים – התיאטרון העירוני של חולון, המעלה מופעים והצגות ומארגן כל שנה פסטיבלים כגון "פסטיבל אשה", "פסטיבל מספרי סיפורים" ועוד. כמו כן, אירח התיאטרון את "פסטיבל ישראל" והועלו בו הצגות מחו"ל. בבניין התיאטרון קיים "בית יד לבנים" שהוא חדר הנצחה לחללים תושבי העיר חולון ובו לוח אלקטרוני המציג מידע על כל אחד מהחללים.
• מדיטק – הספרייה המרכזית והתיאטרון לצעירים – הספרייה הציבורית הגדולה והמשוכללת בארץ, כוללת גם את הספרייה למוזיקה, מתחם "שעת סיפור" יחודי בצורת ביצה ועוד. חלקה השני הוא תיאטרון לצעירים שמעלה הצגות וגם חדר חזרות לאומנים צעירים. המקום נפתח באפריל 2004.
• גני סיפור – בעיר קיימים 13 גני סיפור שהוקמו בשנים האחרונות. כל גן סיפור מוקדש ומפוסל לפי סיפור ישראלי אחר.
• מגרש כדורגל הלוחמים 1 – במגרש זה משחקת הפועל צפרירים חולון.

[עריכה] שכונות בעיר

• אגרובנק – נבנתה בשנות ה־30, כוללת את מרכז העיר, רחוב סוקולוב וכיכר השבעה, שקיבלה את שמה על שבעת הנוטרים שנהרגו בפרעות. מפעל לודז'יה המפורסם, היה ממוקם בה עד שנות ה־60, עת נהרס, ובמקומו נבנה מרכז מסחרי "צמרת", כיכר עירונית וקבוצה של בניינים רבי קומות.
• קריית עבודה – נבנתה בשנות ה־30, במרכזה נמצא רחוב ויצמן וגן הרצל הוותיק, ששוקם ונבנה מחדש בשנת 1996.
• גרין – השכונה הראשונה של חולון, נמצאת ממזרח לרחוב המעפילים. בין הבתים הפרטיים שבה, ניתן למצוא עד היום כמה מבתיהם של מייסדי העיר, ביניהם ביתו של שלמה גרין, שנשמרו כמעט בשלמותם.
• שכונת עם – נבנתה בשנות ה־30, ממזרח לשכונת גרין וממערב לשד' קוגל.
• רסקו א',ב',ג' – מדרום לרח' ההסתדרות וממערב לרח' גאולים, מסמלת את ההתפתחות המואצת של העיר, בשנות ה־60.
• תל גיבורים – נבנתה בשנות ה־50 סביב גבעת הפילבוקס, לזכר הלוחמים שנפלו במלחמת העצמאות בקרב לשחרור הגבעה. בהמשך ניטע פארק הפילבוקס שמהווה את הפארק השני בגודלו בעיר ואחד היפים בה. קבוצת צפרירים חולון הוותיקה הוקמה בשכונה ואימוניה התקיימו ב"מגרש הפחים" המיתולוגי שבמרכז השכונה, במשך שנים רבות. במהלך השנים התרכזה בשכונה אוכלוסייה דלת-אמצעים, בשנות ה־90 התקיים ניסיון לשקמה באמצעות פרויקט מגורים "חולון הירוקה", שבמסגרתו נבנה בשכונה מספר רב של בניינים חדשים עם פתרונות דיור משתלמים ולא יקרים.
• ג'סי כהן – נבנתה בשנות ה־50 כשכונה לשיכון עולים. במשך שנים רבות בגלל אוכלוסיית העולים שבה, רכשה השכונה מעמד של שכונת מצוקה. בסוף שנות ה־90, נבנתה בצידה המזרחי שכונה חדשה בשם "נאות בן-גוריון" שמהווה למעשה את ג'סי כהן החדשה.
• נווה-פנחס – שכונה שומרונית, נוסדה ב־1954. שוכנת דרומית מזרחית לקריית שרת, סמוך לנווה ארזים.
• נאות רחל – נבנתה בשנות ה־60 בגבול המערבי של חולון, כשבמרכזה מרכז מסחרי גדול.
• קריית שרת – השכונה הדרום-מזרחית בחולון, נבנתה בשנות ה־70.
• קריית בן גוריון – שכונה גדולה בדרום העיר חולון, הגובלת באזור התעשייה המערבי של ראשון לציון. השכונה הוקמה בתחילת שנות ה־80 ונחשבה לשכונת יוקרה. לפי השנתון הסטטיסטי של עיריית חולון, נכון לשנת 2003 התגוררו בקריית בן גוריון 18,096 תושבים, והיא אחת השכונות הצפופות באזור המרכז.
• נאות שושנים – שכונה קטנה מדרום לרחוב ההסתדרות. נבנתה בשנות ה-70.
• נאות יהודית- שכונה קטנה המונה רק כשלושה רחובות. נבנתה בסוף שנות ה70 ונמצאת כחוצץ בין קרית שרת לנווה ארזים.
• נווה ארזים – השכונה מהווה מובלעת בתוך אזור התעשייה, במרכזה עמדה בשנות ה־50 המעברה הגדולה בחולון.
• קריית מיכה – מובלעת בשטח העיר בת־ים, השייכת לחולון, ובה נמצאת קריית ספורט והאיצטדיון הדרומי של העיר.
• קריית רבין – בנייתה החלה בסוף שנות ה־90, ועדיין לא הסתיימה. ממוקמת מצפון לקרית בן-גוריון וממזרח לשכונת ג'סי כהן.
• נווה רמז – השכונה נמצאת בין שכונת קריית רבין לבין קריית פנחס אילון. בחלק המזרחי שלה נמצא בית הספר ע"ש גולדה מאיר ו"בריזה" (קנטרי קלאב).
• קרית פנחס אילון (ח'-300) – השכונה החדשה ביותר בחולון, משתרעת על פני שטח גדול מאוד, ורק חלקה הקטן נבנה עד כה. במרכזה נמצא קניון חולון והמדיטק.

[עריכה] מסחר ותעשייה

ברחובותיה הראשיים של חולון חנויות רבות המשרתות את תושבי העיר. מדרום לעיר נמצא אזור התעשייה החדש של ראשון לציון שבו קניונים רבים המשרתים גם את תושבי חולון. בצפון מזרח חולון נמצא אזור תעשייה גדול ובו מפעלים כ"וישי", "טמפו", קבוצת "אורד", מוסכים ובתי מלאכה רבים. קניון חולון, שנפתח בשנת 1998, משרת את כל תושבי האזור.

רבים מתושבי חולון, בדומה לתושבי ערים נוספות הסמוכות לתל־אביב, מוצאים את פרנסתם בתל־אביב.

[עריכה] תחבורה

[עריכה] אוטובוסים

חולון היא עיר נוחה למדי מבחינת תחבורה ציבורית. כ־25 קווי אוטובוס של חברת אגד וכ־8 קווים של חברת דן משרתים את העיר ומחברים אותה עם ערי הסביבה. בנוסף, מפעילה אגד 3 קווים פנימיים העוברים ברוב השכונות בעיר (2 מהם עוברים גם בבת־ים).

[עריכה] רכבת

קו הרכבת תל־אביב – מערב ראשון לציון, שנסלל בימים אלו ומתוכנן להפתח לקראת סוף העשור, יעבור בתוואי כביש מס' 20, בין חולון לבת־ים. 3 תחנות רכבת בקו זה ישרתו את העיר: צומת חולון, וולפסון ויוספטל. כמו כן, במסגרת פרויקט הרכבת הקלה המתוכננת בגוש־דן, ישרת את העיר הקו הירוק של הרכבת הקלה ויחבר אותה עם תל־אביב. בחולון יהיו לקו 2 שלוחות: אחת שתחצה את העיר מצפון לדרום ותסתיים בקניון הזהב בראשל"צ, ושלוחה שנייה שתעבור ברחובות סוקולוב ושד' ירושלים.

[עריכה] כבישים בין-עירוניים

חולון תחומה בין 3 כבישים בין-עירוניים:

• כביש גהה (מס' 4) – עובר בגבולה המזרחי של העיר. בימים אלה נבנה מחלף השקמה (מחלף חולון מזרח), שיחבר את העיר ישירות לכביש ויהווה כניסה נוחה לעיר ולאזור התעשייה ממזרח.
• הכביש המהיר איילון דרום (מספר 20) – עובר לאורך הגבול המערבי של העיר. מאז סלילתו מהווה הכביש את עורק התחבורה העיקרי לבאים וליוצאים מחולון. הכביש רצוף מחלפים לכל אורכו, מה שהופך את התנועה בו לנוחה ומהירה יותר.
• דרך השבעה (כביש 44) – עובר בגבול הצפון מזרחי של העיר ומחבר אותה עם לוד, רמלה וצריפין.

[עריכה] עתיקות

באזור התעשיה: קברים חפורים וקברי סלע מהתקופות הכלקוליתית והברונזה (הקדומה והתיכונה), בשטח שממזרח לרחוב המלאכה ומצפון לרחוב המשביר, שרידים מתקופה הפליאוליתית התחתונה ("התרבות האשלית"). בשטח שקצהו המזרחי הוא פינת הרחובות המשביר והסתת, שרידים מהתקופה הפליאוליתית התחתונה. רחוב הסנהדרין וארבע הארצות: גבעה מלאכותית וסביבתה, שרידי יישוב וחרסים מהתקופות הברונזה הקדומה, הברונזה התיכונה והמאוחרת, הפרסית, ההלניסטית, הרומית והביזנטית וכלי צור. תל גיבורים: קברי פיר מתקופת הברונזה התיכונה.

[עריכה] ערים תאומות

סירן, צרפת – הברית נחתמה לפני יותר מ־30 שנה. ממוקמת במבואות פאריז. הכיכר המרכזית בשכונת נאות־רחל, כיכר סירן, נקראת על שם העיר התאומה. אוכלוסייה: כ־42 אלף תושבים.

ברלין-מיטה, גרמניה – הברית נחתמה ב־1970. העיר כוללת את מרכז העיר של ברלין, ובו ממוקם הרייכסטאג, שער ברנדנבורג, ועוד. אוכלוסייה: כ־320 אלף תושבים.

האן-מיונדן, גרמניה – הברית נחתמה ב־1988, בסיוע העיר סירן, שכבר הייתה עיר תאומה של האן-מיונדן. העיר ממוקמת בסקסוניה התחתונה, במפגש 2 הנהרות פולדה ו-וורה. העיר מפורסמת בבתיה העתיקים, שחלקם נבנו לפני 600 שנה. העיר אירחה בשנת 2000 את תערוכת אקספו העולמית. אוכלוסייה: 28,000 תושבים.

דייטון, אוהיו, ארצות הברית – מהווה מרכז חשוב של תעשיות הרכב, ההייטק והחקלאות. אוכלוסייה: כ־700 אלף איש.

אנשן, סין – הברית הראשונה עם עיר במזרח הרחוק. נחתמה בשנת 2000. העיר ידועה בתעשיית הברזל שלה.

לציון הבריתות האלה נבנה "גן הערים התאומות" בחולון, ובו סמלי 4 הערים התאומות (ללא אנשן, אשר הברית עימה נחתמה לאחר הקמת הגן). כמו כן, בגן נמצאת מזרקה ייחודית. הגן ממוקם בכיכר הלוחמים, סמוך לתחנת הדלק "פז".

[עריכה] ראשי העירייה

• ד"ר חיים קוגל: 1940-1953
• פנחס אילון: 1953-1987
• עו"ד חיים שרון: 1987-1989
• עו"ד משה רום: 1989-1993
• מוטי ששון: 1993 ואילך

[עריכה] קישורים חיצוניים

• אתר עיריית חולון
• תמונת לוויין של חולון ב־Google Maps
• חולון באתר אינדקס
• local חולון

ראשי עיריית חולון

חיים קוגל | פנחס אילון | חיים שרון | משה רום | מוטי ששון

מחוז תל אביב
ערים	אור יהודה · בני ברק · בת ים · גבעתיים · הרצליה · חולון · קריית אונו · רמת גן · רמת השרון · תל אביב-יפו
מועצות מקומיות	אזור · כפר שמריהו
מועצות אזוריות	מועצה אזורית אפעל