אליקים רובינשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

אליקים רובינשטיין (נולד ב־13 ביוני 1947 בתל אביב),היועץ המשפטי לממשלה (1997 - 2004), שופט בבית המשפט העליון (ממאי 2004).

תוכן עניינים

1 השכלה
2 תפקידים
3 כהונתו כיועץ המשפטי לממשלה
4 כהונתו כשופט בית המשפט העליון
5 מחלוקות
6 ספרים
7 קישורים חיצוניים

[עריכה] השכלה

רובינשטיין הוסמך לעריכת דין בשנת 1972, לאחר שסיים לימודי משפטים באוניברסיטה העברית. בנוסף, הוא בעל תואר ראשון בשפה וספרות ערבית ולשון עברית, ותואר מוסמך ביהדות זמננו. בין היתר, לימד באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת בר אילן. קיבל תואר ד"ר לשם כבוד מה"ישיבה יוניברסיטי" בניו-יורק, מהסמינר התאולוגי היהודי בניו-יורק ומאוניברסיטת בר-אילן.

[עריכה] תפקידים

בין תפקידיו בעבר: יועץ משפטי למשרד החוץ, ציר ישראל בוושינגטון, מזכיר הממשלה של ארבע ממשלות, היועץ המשפטי למערכת הבטחון, שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, והיועץ המשפטי לממשלה (2004 - 1997). במסגרת מספר תפקידים אותם מילא השתתף במשא ומתן עם מצרים בועידת קמפ דייוויד, ובדיונים מדיניים נוספים, במשא ומתן עם לבנון, ירדן והפלסטינים.

[עריכה] כהונתו כיועץ המשפטי לממשלה

במהלך כהונתו כיועץ המשפטי לממשלה נדרש לקבל החלטות במספר נושאים שנויים במחלוקת, ובתקופת כהונתו נפתחו (ונסגרו) מספר חקירות נגד בכירי המערכת הפוליטית בישראל. חלק מהחלטותיו בנושאים אלה זכו לביקורת שטענה כי הוא מושפע משיקולים פוליטיים ומלחצים המופעלים עליו.

במיוחד יזכרו חוות דעתו בנוגע לחקירת האזנות סתר בלתי חוקיות שביצעה המשטרה, חקירת העמותות שסייעו לאהוד ברק בבחירות, סגירת תיק השוחד כנגד בנימין נתניהו בעניין "פרשת ההובלות" (עמדי), סגירת אחד מתיקי החקירה נגד צחי הנגבי, בנושא עמותת דרך צלחה, ואף ההחלטה כי אין מקום להגיש כתב אישום כנגד נשיא המדינה עזר ויצמן בפרשת סרוסי.

בעקבות אלה נטען כנגדו כי התנהלותו הסלחנית כלפי עבירות של בכירים בממשל, תרמה להתגברות השחיתות השלטונית בישראל.

עוד קבע רובינשטיין בתפקידו זה כי אסור לקיים שירות רפואי פרטי (שר"פ) בבתי החולים הממשלתיים, וכן היה היועץ המשפטי הראשון שהביע בפני בית המשפט עמדה ליברלית ביחס לנושא הזכות למות בכבוד, ולמעשה קבע כי משחולה מסרב בדעה צלולה לטיפול מציל חיים - לא חלה על הרופא חובה משפטית לטפל בו, ולפיכך לא יהיה הרופא שיעמוד מנגד צפוי לאישום בגין גרימת מוות, או הריגה, במחדל.

[עריכה] כהונתו כשופט בית המשפט העליון

במאי 2004 מונה לכהונת שופט בבית המשפט העליון.

[עריכה] מחלוקות

נשוי למרים רובינשטיין, מנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה. בעת שהיה היועץ המשפטי לממשלה נטען כי אין לאפשר את כהונתו בתפקיד שבו הוא למעשה הממונה על אשתו, וכי יש בכך משום ניגוד עניינים, והפרה של כללי התקשי"ר (תקנון שירות המדינה). לבסוף נקבע כי שניהם יוכלו להמשיך בתפקידיהם כיוון שאין הוא ממונה עליה ישירות.