קייב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קייב (אוקראינית: Київ, נהגה קִיִיב כשה־i הראשונה "עמוקה"; רוסית: Киев, נהגה קִיֶיב) היא עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר של אוקראינה. העיר נמצאת בצפון המדינה על גדות הנהר דנייפר, שחוצה אותה לאורכה. בעבר שימשה כבירת רוס של קייב, המדינה הראשונה של העמים הסלבים המזרחים. חיים בה באופן רשמי בסביבות 5.5 מיליון תושבים. חלקה נפגע באסון צ'רנוביל.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 מבנה העיר 3 יהודים 4 ראו גם 5 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

חפירות ארכאולוגיות מצביעות על התיישבות במקום כבר לפני 15,000 עד 20,000 שנה. האגדה מספרת שבין המאה ה-5 למאה ה-6 3 אחים קִיי, שצ'ק, חוריב (רוסית ואוקראינית: Кий, Щек, Хорив בהתאמה) ואחותם ליביד (אוקראינית: Либідь; רוסית: Лыбедь) יסדו את העיר על גדות נהר הדנייפר (Днепр) וקראו לה על שם אחיהם הבכור קיי. כזכר לדבר על גדות הנהר ישנו פסל של ארבעתם על רפסודה. מהמאה ה-9 קייב שימשה כבירה של רוס של קייב, עד שבעקבות החלוקות של אדמותיה איבדה את מעמדה המרכזי ונכבשה על ידי המונגולים ב-1240. ב-1362 נכבשה על ידי הליטאים. בעקבות איחוד לובלין ב1569 צורפה לפולין. לאחר המרד הקוזקי של בוגדן חמלניצקי ב1654 צורפה לאימפריה הרוסית. ב1917 בכיבוש גרמני, פולני, שימשה כבירת הרפובליקה העממית של אוקראינה, אך נכבשה על ידי הבולשביקים ב-1920 בסופו של דבר. בירת אוקראינה נקבעה בחרקוב, אך קייב חזרה למעמדה ב1937. ב1941 נכבשה על ידי גרמניה וב1944 שוחררה. העיר הוכרזה כעיר-גיבורה של ברית המועצות. מ-1991 בירת אוקראינה העצמאית. בשנת 2004-2005 התרחשה בעיר המהפכה הכתומה של ויקטור יושצ'נקו.

[עריכה] מבנה העיר

קייב, הינה בירת אוקראינה, היא העיר הגדולה והמטופחת ביותר במדינה. רחובותיה רחבים, הבתים העתיקים (יחסית) במרכז העיר שמורים היטב. השדרה המרכזית רחבה וציבור גדול מתכנס בה בימי חופשה וחגים לטיול או להפנינג. בעיר מקומות היסטוריים רבים, פארקים מפוארים וגדולים ואטרקציות רבות. כמו-כן בקייב מוקמת האנדרטה בבאבי יאר (Бабий Яр) לזכר יהודי קייב שהובלו למוות על-ידי הכוחות הנאצים במלחמת העולם השניה.

[עריכה] יהודים

אזכורים על יהודים בקייב מתחילים החל מהמאה ה10. בכרוניקות הרוסיות מסופר שלנסיך ולדימיר הגיעו יהודים מהממלכה הכוזרית וניסו ליהדו, אך הוא בחר להתנצר. בנימין מטודלה ופתחיה מרגנסבורג מזכירים את קייב כעיר גדולה של יהודים.חסרים ידיעות על היישוב היהודי בתקופת הכיבוש המונגולי, אך בכיבוש הליטאי ידועה שוב על קהילה יהודית. בשנת 1482 העיר נכבשה על ידי מושל קרים מנגלי-גירי, יהודים רבים נהרגו ואחרים נלקחו בשבי לקרים. ב1495 כשהעיר חזרה לליטא על היהודים נגזרה גזירת גירוש, שבוטלה ב1503 על ידי המלך סיגיזמונד. ב1619 הסוחרים הנוצרים הצליחו ללחוץ על השלטונות שגירשו את היהודים שוב. ב1648 יהודים רבים נהרגו מגייסותיו של בוגדן חמלניצקי. בשנת 1654 בכיבוש הרוסי נאסר על היהודים להתיישב בקייב, כמו בכל רוסיה של אז ועד חלוקת פולין לא ידוע על קהילה יהודית במקום. בחלוקת פולין השנייה ב1793 חודשה הקהילה היהודית על ידי יהודים מבלרוס וליטא והתחילה לגדול במהירות.

אילי ההון היהודים אליעזר ברודסקי ואחיו אריה לייבוש שהתעסקו בפיתוח תעשיית הסוכר ברוסיה ובבניית מסילות ברזל, בנו בעיר בית-כנסת מרכזי, הנושא את שמם. ב 26 באפריל 1881 התרחש בעיר פוגרום כנגד האוכלוסייה היהודית, מספר אנשים נהרגו, 20 נשים עונו ומאות דירות ועסקים יהודיים חובלו. המשטרה המקומית סייעה למתפרעים. ב18-20 באוקטובר 1905 התקיים בעיר פוגרום נוסף נגד האוכלוסייה היהודית, כשבפעם השנייה המשטרה סייעה למתפרעים ואף הסיתה נגד היהודים. בשנת 1911 התקיים בעיר משפט בייליס, כשיהודי הואשם בעלילת דם. המשפט גרם שוב למעשים אנטישמיים בעיר, למרות שהסתיים בזיכויו של הנאשם. לאחר מלחמת העולם הראשונה יהודים רבים מבלארוס וליטא מצאו בעיר מקלט. במלחמת האזרחים בין 1919 ל1929 על העיר שלטו גדודים שונים, הנלחמים זה בזה, כשהיהודים הם הסובלים המרכזיים, מאות נהרגו, ואלפים נפצעו באותה תקופה. כ160,000 יהודים גרו בעיר ערב מלחמת העולם השניה. ב1946 היה בית כנסת אחד פעיל בעיר. רופאים יהודיים רבים תושבי העיר פוטרו ממשרתם במשפט הרופאים ב1953. בעיר כיום קיימות 2 קהילות, ולהם 2 בתי ספר: האחד של חב"ד, בראשות הרב אסמן, והשני של חסידות קרלין בראשות הרב יעקב בלייך. ישנו גם סניף של ישיבת אש התורה ונציגות של הסוכנות היהודית.

[עריכה] ראו גם

• דינמו קייב

[עריכה] קישורים חיצוניים

• Kiev in photo אתר תמונות של קייב בעברית
• ראשי פרקים על יהודי קייב ואוקראינה