שינה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שינה, מצב המאופיין בהעדר פעילות ותגובה לגירויים בעוצמה הנמוכה מעוצמת התגובה בזמן עירות. השינה תופסת קרוב לשליש מחייו של האדם הממוצע, אך למרות זאת ידוע עליה מעט יחסית.
תוכן עניינים |
[עריכה] מצבי שינה
מצבי השינה הם חמישה במספר, כאשר ארבעת הראשונים שונים מאוד מהמצב החמישי. מצב השינה הראשון מאופיין בגלי מוח גלי אלפא בתדירות של 8-13 הרץ ההולכים ומאיטים לקצב של 8-10 הרץ. קצב הלב יורד, והשרירים רפויים. בתוך דקות מתחילים גלי תטא שתדירותם 4-7 הרץ להשתלב בגלי אלפא. זו איננה שינה ממש אם כי מופיעות הזיות דמויות חלומות המכונות הזיות היפנגוגיות. מצב השינה השני מאופיין בהיעלמות גלי אלפא ובהופעת מכלולי K וכישורי שינה. בשלב השלישי משתלבים גלי מוח איטיים מאוד בגלי תטא. אלו הם גלי דלתא שתדירותם 1-4 הרץ. השלב הרביעי מאופיין בגלי דלתא בלבד. גלים אלה אומנם איטיים מאוד אולם אך גבוהי משרעת, כלומר בעלי מתח חשמלי גבוה. בדרך כלל לאחר שלב 4 של השינה חוזרים גלי המוח והופכים לגלים מהירים יותר, גלי תטא המאפיינים את שלב השינה השני ואז מופיע מצב השינה החמישי, שינת הרע"מ (ריצודי עין מהירים), והוא שונה לחלוטין.
[עריכה] שנת רע"מ
- ערך מורחב – חלום
התמונה החשמלית שמציירת שנת הרע"מ (REM) באא"ג דומה מאוד לתמונה בערות, ואפילו אינטנסיבית ממנה. גלי המוח הם מהירים ומעידים על פעילות ערה. הפעילות המטבולית וקצב פעימות לב עולים בחדות. ובולטים ריצודי העין המהירים, שעל שמם קרויה שינה זו (באנגלית Rapid Eye Movements, ובעברית ריצודי עיניים מהירים - רע"מ).
מנגד, קורה בשינה זו דבר יוצא דופן. השרירים הופכים משותקים.
מצב זה המכונה שיתוק שינה מונע את האדם שחולם בשלב זה חלומות פעילים לבצע את מה שהוא חולם. מצב זה המתרחש לעתים בעירות נקרא קטפלקסיה - cataplexy
שנת רע"מ מכונה שנת חלום. גם אנשים הטוענים שאינם זוכרים חלומות יודעים לתאר היטב את שחלמו, אם מעירים אותם באמצע שלב הרע"מ.
חלומות רע"מ הם בדרך כלל חזותיים ועשירים. נראה שהם נמשכים זמן רב, כ90 עד 120 דקות זמן מצטבר בלילה. בעלי חיים שניטל מהם מרכז המוח האחראי על שיתוק הפעילות המוטורית בשנת הרע"מ, מתהלכים ופועלים כרגיל, אך מתוך חלום. נראה, אם כן, שהמוח מוציא מפעולה את השרירים בהיכנס שנת הרע"מ, מחשש שהאינטנסיביות של שינה זו וחזיונות החלום המופיעים בה ימריצו את בעל החיים לפעילות, שהיא כמובן מסוכנת מאין כמוה כשנעשית שלא מתוך עוררות.
בשנת רע"מ ישנה ירידה משמעותית ברגישות לגירויים שונים (רעש, טמפרטורה וכדומה). עם זאת ובאופן פרדוקסלי, גירויים בעלי אופי אישי (למשל השמעת שמו של הישן) עשויה לגרום להתעוררות באופן מיידי.
ראה עוד בערך חלום.
[עריכה] תפקוד המוח בשינה
העירנות והשינה קשורים להמצאותם או חסרונם של שלושה מוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטרים) שהם סרוטונין, נוראפינפרין והיסטמין. רמתם פוחתת עם ההרדמות ועולה עם ההתעוררות. כאשר ההיסטמין אחראי על הרדמת או עוררות הגוף ואילו חסרונן של שני המוליכים העצביים האחרים, גורם לתופעת רפיון במתח השרירים בשנת הרע"מ. אנשים שסובלים מנדודי שינה סובלים מיתר היסטמין, ואילו אנשים שלוקחים תרופות נוגדות אלרגיה אנטי-היסטמיניות נוטים לנמנום.
[עריכה] אורך השינה
המומחים מעריכים כי אדם זקוק לכשמונה שעות שינה בלילה, אך תוספת של שעה או שעתיים על כמות זו יכולה לשפר את יכולת התפקוד. עם זאת, ישנם אנשים נדירים הטוענים שמספיקה להם שינה של כ3-4 שעות בלילה, ותפקודם נורמטיבי. בלחץ החיים המודרניים, שיעור השינה הממוצע הוא פחות מהמומלץ ,ונמצא קשר בין תוחלת חיים נמוכה יותר לבין מיעוט בשינה. עם זאת, שינה ארוכה במיוחד אינה מועילה בהכרח לאריכות ימים.
השעון הביולוגי של הגוף מכוונן למחזורי יממה שאורכם 24.5 שעות לערך. מחזורי היום והלילה ופעילות ההורמון מלטונין, המופרש מבלוטת האצטרובל שבמוח בזמן חשכה, מסדירים מחזור זה ל-24 שעות. אנשים אשר נחשפים למחזורי אור מלאכותי שונים עלולים לצאת מהסנכרון הטבעי של השמש ולחוות עייפות או ערנות יתר.(כפי שקורה לדוגמה לאחר טיסה ארוכה למחוז זמן אחר)
כושר גופני אינו גורם להארכת משך השינה, אך מחמם את הגוף ולפיכך מביא להתארכות תקופת השינה העמוקה, שתורמת לצינונו. פעילות ספורטיבית שנעשתה במשך היום מקלה על הירדמות מהירה בלילה.
נמצא כי עם עליית הגיל, השינה הולכת ומתקצרת ומלווה בפרקי ערות רבים בקרב האדם ויתר היונקים. בעיה זו חמורה במיוחד בקרב הלוקים באלצהיימר.
[עריכה] סבבי השינה
כל סבב שינה, הכולל את כל השלבים, נמשך בין שעה וחצי לשעה וחמישים דקות. החלוקה הפנימית בין השלבים משתנה. בסוף הלילה מצב רע"מ מתארך יותר, ואילו מצבי השינה העמוקים (שלבים 3 ו-4) שאינם שנת רע"מ (Non REM sleep: NREM) מתקצרים. בממוצע ניתן לומר, שזמן הרע"מ הוא חמישית מזמן השינה הכולל, אך שיעור זה משתנה עם הגיל. אצל ילדים נמשך הרע"מ זמן מרובה יותר, אך מאפייניו שונים ממאפייני שינת הרע"מ המבוגרת. נראה שילדים בגיל הגן ממעטים לחלום [1]
שלבי שינה עמוקים, לצד שינת רע"מ הם נחלתם של כל היונקים (למעט הדולפין) וגם של הציפורים.
אצל ילודים רואים הבחנה בין שינה פעילה לרגועה יותר, אולם לא מוצאים את הבדלי גלי המוח הקיימים אצל מבוגרים. בגיל חודשיים הילוד מתחיל להתאים את השינה להבדלי היום והלילה, בעיקר משום שההורים מתאמצים להרגילו לכך.
[עריכה] תפקידי השינה
תפקידיה של השינה אינם ברורים במלואם , וגם לא ברור מדוע ישנם בני אדם המסוגלים לישון מעט מאוד (ידועים כאלו המסוגלים להסתפק בשינה שבין שעה לשעתיים בלילה). בעבר סברו ששינה נובעת מהצטברותם של רעלנים בעלי השפעה מרדימה, אך תאוריה זו ננטשה. אריסטו סבר שהשינה נגרמת מצינון אדי הלב בידי המוח (שלפי השיטה האריסטוטלית היה איבר קירור גרידא). ב20 שנים האחרונות אמצעים חדשים ומחקרים בתחום מדעי המח ,פסיכיאטרייה ונוירולוגיה העלו כמה תאוריות :
- השינה מסייעת בהפרשת חומרים חיוניים. ייתכן שהיא קשורה להגדלת מספר החלבונים, וידוע שהורמון הגדילה מופרש במהלך מצבי שינה עמוקים. כמו כן ידוע גם שקורטיזול מופרש בעיקר בשלבי השינה האחרונים וזו ככל הנראה בין הסיבות לכך שהעדר שינה פוגע במיוחד במערכת החיסונית. בעלי חיים שנמנעת מהם שינה מתים בתוך פחות משלושה שבועות. וישנה אף מחלה תורשתית נדירה בבני אדם, שאינה מאפשרת להם לישון, ובסופו של דבר, אחרי כמה חודשים, גורמת למותם. נראה שהעדר שינה פוגע במיוחד במערכת החיסונית.
- איפוס ספי הגירוי -חלק מהמתווכים העצביים הקשורים בחשיבה עירנית יורדים בריכוזם בזמן שינה, כך שסף הגירוי של נוירונים במח יכול להתאפס מחדש לרמה הרגילה. סבורים שזהו המקור לעצבנות המאפיינת חוסר שינה ולרמות העירנות ובהירות החשיבה שהמאפיינת אנשים שנעורו זה עתה.
- חידוש מתווכים עצביים- בזמן השינה רדיקלים חופשיים המצטברים במח מנוקים על ידי אנזימים מתאימים, ואף האנזימים עצמם שנפגעו במהלך הערנות מתחדשים. נמצא שחסך שינה קיצוני יכול לגרום למוות ,והועלתה הסברה שהצטברות נזק תאי זה היא הסיבה. כמו כן ובהתאם לתאורייה זו נמצא שבעלי חיים קטנים ובעלי קצב חילוף חומרים גבוהה נמוך זקוקים ליותר שינה מעמתיהם הגדולים.(מכרסמי כיס ישנים כ18 שעות ביום ,לעומת תנינים שישנים כ2-6שעות).
- השינה מונעת היחשפות לטורפים - זהו רעיון שמקומו בפסיכולוגיה האבולוציונית, ולפיו השינה מאפשרת לבעל החיים להימנע מתנועה במשך זמן ממושך, ובכך להפחית את סיכוייו להיטרף.
- שינה עוזרת ללמידה - שיטה מעניינת להקניית ידע היא השמעת קלטת אודיו שבה מדוקלם חומר הלימוד באוזניו של אדם ישן. לדאבונם של סטודנטים, וכפי שהוכיחו ניסויים רבים, שיטה זו אינה עובדת. עם זאת, ישנן טענות שלפיהן חומר שישונן קודם לשינה ייזכר טוב יותר.
באופן כללי, רווחת ההנחה שיש קשר כלשהו בין שינת רע"מ לבין לימוד. סריקות מוח שנערכו לבעלי חיים בשנתם חיזקו סברה זו. שינת רע"מ מתארכת בימים שאחרי לימוד אינטנסיבי וחסך בה צפוי לגרום לקשיים בזיכרון. מחקרים פסיכולוגיים שנערכו על חולדות מצאו כי כשלימדו חולדות לעבור מבוך, ואז מנעו מהם את שנת הרע"מ, הן הראו ביצועים גרועים יותר בהשוואה לחולדות שישנו שנת לילה סדירה. כשנחקר נושא זה בבני אדם נמצאו תוצאות דומות. אנשים שלא יכלו לישון שנת רע"מ הראו יכולות גרועות יותר במטלה שנלמדה יום קודם לכן. ידוע, אף על פי כן, על אנשים ששמרו על יכולותיהם הקוגנטיביות גם בהעדר שינה מסוג זה.
- שינה כפועל יוצא של מערכות נוירוניות -נמצא ששנת החלומות היא פועל יוצא של סידור עצמי של רשתות נוירוניות ,בזמן הסידור מחדש של הקשרים הסינאפטיים ניתוק מהמציאות הוא חיוני לשרידה. "חלימה" מסוג זה נמצא יעיל בסידור מערכות בינה מלאכותית המבוססות על רשתות נוירונים.
- שינה שומרת אנרגיה - במהלך שלבי השינה העמוקים (אך לא במהלך שינת רע"מ) הגוף צורך הרבה פחות אנרגיה. בשל כך, חיות קטנות, שהפעילות המטבולית בגופן גבוהה במיוחד, זקוקות לשינה רבה יותר מזו שזקוק לה האדם.
[עריכה] הפרעות שינה
למרות שנדודי שינה הם הפרעת השינה הנפוצה והידועה ביותר, ישנן כמה הפרעות שינה בולטות אחרות. בילדים יש לציין במיוחד הרטבת לילה וסהרוריות, כלומר הליכה מתוך שינה. התופעה האחרונה פוקדת גם מבוגרים, אך בשיעור קטן.
נרדמות (נרקולפסיה) היא הפרעה מסוכנת ביותר, הגורמת ללוקה בה התקפי שינה פתאומיים ובלתי צפויים, הנמשכים מספר רב של דקות. התקף כזה יכול לפקוד אדם בשעה שהוא נוהג, או חוצה כביש, ולפיכך הוא מציב סכנת חיים. מצב השינה שאליו עובר הנרקולפטי הוא שינת רע"מ, ולפיכך הוא צפוי לרפיון שרירים מוחלט.
קטפלקסיה היא הפרעה נדירה יותר הקשורה לשינה. בדרך כלל היא מלווה בהפרעת הנרקולפטיה. באנשים הסובלים מהפרעה זו ישנו בשלב היציאה מהשינה מצב של שיתוק שרירים, בדיוק כמו בשינת הרע"מ. הדבר גורם לכך שגופו של האדם נשאר משותק כמה דקות לאחר ההתעוררות- האדם התעורר אולם איננו מסוגל להזיז את אבריו. בחלק מן המקרים מלווה השיתוק בהזיות היפנוגוגיות דמויות חלום.
נדודי שינה גם הם מסכני חיים, בשל סיכון מוגבר למעורבות בתאונות בעטיים. אחת הסיבות לנדודי שינה היא דום שינה, הפרעה בנשימה במהלך השינה ודילול מסוכן של החמצן בגוף. באנשים נורמליים לא תביא ההפרעה הזו למוות, אך היא בהחלט עלולה להביא ליקיצות חוזרות ונשנות, שתוצאתן היא עייפות גדולה במהלך היומיום. מצד שני, אי יקיצה, לפעמים כתוצאה מלקיחת גלולות שינה, עלול להיות קטלני.
דום השינה קשור, לפי כמה דעות, לתופעת המוות בעריסה.
[עריכה] כדורי שינה
כדורי שינה אינם פתרון טוב להפרעות שינה בעיקר בגלל פגיעה בשלבי השינה החיוניים, שינה המושרה על ידי כדורי שינה היא שיטחית וחלק שינת הרע"מ בה קצר מדי. כמו כן הגוף מפתח סבילות לכדורי שינה במהירות רבה. סבילות זו מובילה ללקיחת מינוני יתר מהגלולות, דבר שסכנתו מרובה. מלבד זאת, תרופות רבות גורמות לישנוניות במהלך היום, שינויים במצב הרוח ובעיות ריכוז.
מסיבות אלו הטיפול המומלץ לבעיות שינה הוא טיפול התנהגותי בעיקרו או טיפול בגורם הפרעת השינה במקרים של דום שינה. את הטיפול בכדורי שינה יש לשמור למקרים אקוטיים ולטווח קצר בלבד.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- "מדוע אנו ישנים", מאת ג'רום סגל. מתוך אתר הספריה של מט"ח
- "על סף השינה", מאת ד"ר לביא פרץ. מתוך אתר הספריה של מט"ח
