חלום
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חלום הוא חוויה סובייקטיבית של מראות דמיוניים, מחשבות או תחושות במהלך השינה. חלימה מיוחסת לשינת REM, שבה יש תנועות של העפעפיים ומתרחשת במהלך השלבים הסופיים יותר של מעגל השינה. כשמעירים אדם משלב זה בשינה, כמעט תמיד ידווח על חלום בו היה שקוע, ושיעור ההיזכרות יורד ככל שעובר זמן ממושך יותר מסיום תנועות העיניים ליקיצה. החלום אינו ייחודי רק לשלב תנועות העיניים המהירות, המכונה R.E.M (תנועת עיניים מהירה)אולם שכיחות החלום בשלב זה גבוהה בהרבה והחלומות "חיים" יותר, דרמטיים ועשירים בהתרחשויות ובדימויים, בעוד חלומות בשלבים אחרים מזכירים יותר המשך של מחשבות רגילות. בשלב ה- R.E.M, שתופס כ 20 אחוזים מזמן השינה, רישום הפעילות החשמלית של המח (EEG ) דומה למדי למה שנרשם במצב עירנות. עם זאת, קשה להעיר את הנבדק הישן בזמן הזהחלום בהקיץ הוא מצב של הזיה, שבו האדם מדמיין דברים, במצב של הכרה חלקית.
מקור המושג בעברית (ח.ל.מ.) קשור כנראה להחלמה. אנשים שהפריעו להם בניסוי לחלום, אף שישנו את שעות השינה הנדרשות, קמו עייפים ולא יכלו לתפקד.
תוכן עניינים |
[עריכה] ההכרה בזמן החלום
לאדם החולם אין בדרך כלל מודעות לכך שמדובר בחלום, ולרוב הנסיון לתגובה הוא כמו במצב של הכרה רגילה.
חלומות נעים בנושאיהם מהיומיומי ועד הסוריאליסטי; לעיתים חלומות מובילים להשראה אמנותית, רעיונות ואף לפתרונות של בעיות פרקטיות. כך למשל הגה קרל יונג את הרעיון על תת מודע קולקטיבי, לאחר חלום על בית רב מפלסי שהיה לו. תיעוד של תכני החלום מגלה כי רבים מחלומותינו עוסקים בבעיות בהם עסקנו בהיותנו ערים. כך, למשל, גם בשינה קשה למצוא מפלט מההמון: 95 אחוזים מהחלומות כוללים קשר עם אנשים אחרים - פרטנרים לתחרות, לתוקפנות או למין. רק במיעוט קטן מהחלומות מככב החולם בהצגת יחיד.
גם התרבות רודפת אותנו עד לחלומותינו הפרטיים. חלום שכיח אצל בני התרבות המערבית הוא המצאות בעירום בחברה ורגש המבוכה הנלווה לכך. מוטיב זה נעדר מחלומותיהם של בני תרבויות בהן עירום אינו מביך (אצל אבוריג'ינים באוסטרליה או ילידי איי האוקיינוס השקט).
במקרה אחד לפחות, נדידת בעיות משעות היום לחלום הניבה תוצאה חשובה למדע. בשנת 1865פענח הכימאי קקולה את מבנה המולקולה האורגנית החשובה בנזן (C6H6) בחלום בו התגלה לו נחש הנושך את זנבו. קקולה פירש את החיזיון כרמז לבעיה שהעסיקה אותו ומצא את מבנה הטבעת המשושה. ישנם סוגים שונים של חלומות, ביניהם הסיוט, שהוא חלום נורא, מפחיד או מעצבן. ישנם גם חלומות ארוטיים המערבים תמונות ומראות הקשורים למין. מצבים פיזיים יכולים להוות גורם לחלום מסוים, כך צלצול של שעון מעורר יכול לגרום לחלימה, שבסופה יהיה שעון מעורר שמצלצל. לחץ בשלפוחית השתן, עלול לגרום לחלום שתהיה בו הליכה חוזרת ונשנת לשירותים.
הפסיכולוגיה קידמה ופיתחה את חקר החלומות. עבור פרויד החלום הוא ביטוי לדחפים שהתרבות אינה מאפשרת לנו לבטא, במיוחד תוקפנות ומין. רצונות שמודחקים בחיי היום יום מפאת היעדר האפשרות להגשימם, או היותם אסורים, עולים על פני השטח בשינה.תוצאת ההתנגשות בין הדחפים הפרימיטיביים למעצורים התרבותיים היא הצורה הסמלית ה"מכובסת" שלובשים הדחפים והמאוויים. עליה במדרגות בחלום מסמלת משגל, עצמים מאורכים (נחשים, חרבות וכו') מסמלים את איבר המין הגברי. כלי קיבול ומנהרות מסמלים את הצנרת הנשית וכו'. פענוח החלום מאפשר הצצה אל התת-מודע - הפחדים והרצונות המשפיעים על חיינו מבלי להתנסח במחשבה, ולכן הוא כלי חשוב בפסיכואנליזה. תלמידו יונג גרס שהחלום הוא שדר מתת המודע הקולקטיבי, שמודחק בידי הסופר אגו, במצב של הכרה רגילה.
[עריכה] פיזיולוגיה בזמן החלום
בזמן החלום מגיע מגזע המוח לקליפת המוח מידע הדומה למידע מבחוץ. במרכזים החושיים והמוטוריים מתבצע עיבוד דומה לזה שמתרחש בזמן ערות, וגלי המוח המוקלטים בחלימה על ידי אא"ג דומים לאלה המוקלטים בערות. במהלך החלום משותקים השרירים הרצוניים מן הצוואר ומטה, ונצפית תנועת עפעפיים ועיניים (תע"מ - תנועת עיניים מהירה - REM). כמו כן, בשעת חלום (ללא קשר לתוכנו) ישנה זקפה אצל הגברים, והרחבת דגדגן אצל נשים. זוהי דרך קלינית טובה להבדיל אם מקורה של אימפוטנציה הוא פיזי או פסיכולוגי. חלומות אירוטיים עשויים לגרום לפליטה אצל הגבר, ולהרטבת הנרתיק אצל האישה.
[עריכה] החלום בתרבות
חלומות הם עתיקים כמו האנושות, אם לא יותר (גם חיות חולמות). הספרות המוקדמת ביותר בה מוזכרים חלומות כוללת את האודיסיאה מאת הומרוס ואת התנ"ך, בספר בראשית מוזכרים חלומות חשובים.
דמויות היסטוריות רבות ידועות כמי שהיו מושפעות מחלומותיהן.
[עריכה] החלום ביהדות
על פי חז"ל לחלום יכול להיות קשר מסוים לנבואה, והם אמרו שחלום הוא אחד חלקי שישים מנבואה, אך הגבילו זאת בכך שאין חלום ללא דברים בטלים. לעומת זאת מובא מספר זכריה "וַחֲלֹמוֹת הַשָּׁוְא יְדַבֵּרוּ"[1] כראיה שלחלומות אין משמעות לגבי העתיד, וסתירה זו מוסברת בכך שיש שני סוגי חלומות. עיקרון חשוב המובא בתלמוד הוא "כל החלומות הולכים אחר הפה" דהיינו פתרון החלום קובע מה שיקרה:
| רבי בנאה: עשרים וארבעה פותרי חלומות היו בירושלים, ופעם אחת חלמתי חלום והלכתי אצל כולם, ומה שפתר לי זה לא פתר לי זה - וכולם נתקיימו בי, לקיים מה שנאמר: כל החלומות הולכים אחר הפה. | ||
| -- תלמוד בבלי מסכת ברכות דף נה: | ||
תופעה זו מוכרת היום כנבואה המגשימה את עצמה. מסופר בתלמוד על, בר הדיא, פותר חלומות מקצועי, שפיתח את עיסקו בכך שנתן פתרונות טובים לחלומות של פונים ששילמו לו והתנהגות זו הביאה בסופו של דבר להריגתו על ידי הרומאים"[2]. עיקרון חשוב נוסף שמופיעה בתלמוד הוא "אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו"[3], במילים אחרות - אדם חולם על מה שהוא חושב ביום. בתלמוד, במסכת ברכות, דפים נו-נח מופיעים פתרונות של סמלים של חלומות.
בעקבות תפיסה זו, בהלכה יש מנהג לצום בעקבות חלום רע, ואף לפשפש במעשים ולעשות תשובה. (רמב"ם, היד החזקה, הלכות תעניות פרק א י"ב) ויש הנוהגים לומר "החלומות שוא ידברו" ואף לעשות טקס של "הטבת חלום" בפני שלושה חברים טובים. (ספר מטה אפרים, סימן תריט)
[עריכה] לקריאה נוספת
- נריס די, חלומות
- פתרונות של סמלים במסכת ברכות
- דברים שיורמים יודעים - מה ניתן ללמוד מחלומות
