עין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ערך זה עוסק באיבר הראיה. לערך העוסק במשמעויות נוספות של "עין" ו"עיניים", ראו עין (פירושונים).

צילום תקריב של עין אנושית

העין היא איבר המזהה גלי אור. כמעט לכל בעלי החיים יש עיניים. גם לאלה החיים דרך קבע בסביבות נטולות אור, כמו מעמקי הים או מחילות באדמה, יש עיניים, אולם לרוב הן פשוטות ומנוונות.

לפי תיאורית האבולוציה, עיניים פרימיטיביות הופיעו עוד לפני התפתחות אורגניזמים רב־תאיים. בקדמת מושבות תאים מסוג כדורונים קיימים תאים בעלי פיגמנט רגיש לאור במיוחד, שכנראה שימש בתור סוג של עין למושבה.

עיניים פשוטות ביותר מעבירות למוח מידע על מידת התאורה של הסביבה. עיניים מפותחות יותר מאפשרות לבעל החיים יכולת ראייה. לחרקים ולבעלי חיים אחרים יש עיניים המורכבות ממספר מבנים והתמונה שאותה הם רואים מורכבת חלקים חלקים (לא מספר תמונות כמו שנהוג לחשוב).

[עריכה] מבנה גלגל העין האנושי

[עריכה] חלקים עיקריים

מבנה העין

הקרנית Cornea - זוהי שכבה שקופה ודקה, הבנויה מחמש שכבות. תפקידה לשבור ולאסוף את קרני האור הנכנסות לעין כדי שימוקדו על ידי העדשה ויפלו על הרשתית בצורה מושלמת. טיפולי לייזר לתיקון הראייה מבוצעים על הקרנית על־ידי שיופה. תפקוד הקרנית יכול להפגע ממחלת הקרטוקונוס.
הקשתית Iris - נמצאת מאחורי הקרנית. הקשתית הינה טבעת של שרירים, ובמרכזה נמצא חור האישון (הדומה לצמצם המצלמה). תפקיד הקשתית הוא לשלוט בכמות האור שנכנס לעין. היא עושה זאת על ידי התכווצות והתרפות - כשהקשתית מתכווצת האישון קטן, ולעין מגיעה כמות קטנה יותר של אור. הקשתית מקנה לעין את צבעה.
האישון Pupil - כאמור, אישון העין הוא למעשה חור במרכז הקשתית המאפשר מעבר אור לכיוון הרשתית דרך העדשה.
האישון מתכווץ ומתרחב בעזרת שרירים הנמצאים בקשתית כדי להתאים את כמות האור העוברת דרכו אל הרשתית. כאשר כמות האור קטנה - האישון מתרחב בניסיון לקלוט כמות גדולה יותר של קרני אור, וכאשר כמות האור גדולה - הוא מתכווץ. במצב נורמלי, האישונים בשתי העיניים מתרחבים ומתכווצים באותה מידה ובאותו זמן, וכאשר אינם עושים זאת הדבר מעיד בדרך כלל על בעיה. כאשר האישונים אינם נעים במקביל בו זמנית, נוצר מצב הנקרא פזילה.
העדשה Lens - נמצאת מאחורי הקשתית והאישון. העדשה בנויה שכבות שכבות בצורת בצל. היא יכולה לשנות את עובייה על ידי השרירים הריסניים, ובכך היא משנה את רמת השבירה של הקרניים (ככל שהיא פחוסה יותר ועבה יותר, השבירה גדולה יותר). כשאנו מסתכלים על אובייקט רחוק, מיקוד הקרניים בדרכן לרשתית נעשה בקרנית, ולכן העדשה יכולה להיות שטוחה. אך כאשר אנו מסתכלים על אובייקט קרוב, יש צורך בשבירה נוספת ומיקוד על ידי העדשה. מחלת עדשה שכיחה הינה הקטאראקט או עכירות העדשה.

הרשתית.
העיגול הלבן הינו הדיסקית ("הכתם העיוור")

הרשתית Retina - נמצאת בחלק העמוק ביותר של העין. עליה מתרחשת ההמרה של גלי האור לזרמים חשמליים שמועברים למוח.
- פוטורצפטורים Photoreceptors - תאים רגישים לפוטונים. פגיעת פוטון בתא יוצרת שינוי כימי דינמי המשחרר אנרגיה ומתחיל תהליך של המרת אנרגיית הפוטון לפולס כימי/חשמלי עצבי. ברשתית ישנם שני סוגים של פוטורצפטורים:
  1. קנים Rods - ישנם כ־120 מיליון קנים ברשתית. אלו תאים ארוכים ודקים הפועלים בעיקר בלילה. הם נמצאים בעיקר בהיקף הרשתית, ופחות במרכזה. בתאים אלה אין המרה של צבע ושל פרטים קטנים בשדה הראייה. והם פעילים יותר לזיהוי אור שחור/לבן. כמו כן, לוקח להם זמן להתרגל לשינויי אור.
  2. מדוכים Cones - ישנם כ־6 מיליון מדוכים ברשתית. אלו תאים קצרים ושמנים הפעילים ביום, ונמצאים רק במרכז הרשתית (הנקרא גם Fovea). לתאים אלה תפיסה טובה של צבעים. הם רגישים ביותר לפרטים, ואינם רגישים לשינויי תאורה.
- הפוביאה Fovea (שקע בלטינית) - אזור ברשתית שבו מתבצעת עיקר הראיה - האזור בו נופלת התמונה המתקבלת לאחר מיקודה על ידי הקרנית והעדשה. שטחו כמילימטר וחצי מרובע ובו מרוכזים התאים הרואים בצפיפות גבוהה. הפוטורצפטורים, הממירים את הפוטון האלקטרומגנטי לפולס חשמלי שהופך לאחר מכן למרכיב בתמונה הנראת. הפוביאה מכילה מעל רבע מיליון פוטורצפטורים וללא שכבות נוספות. לכן מקום זה דק ועדין מאוד ולפיכך נתון להפרעות ומחלות רשתית שונות.
- הדיסקית Optic Disk - נקודה על הרשתית שממנה יוצא עצב הראיה אל המוח. בדיסקית אין פוטורצפטורים כלל, מה שגורם לתופעה הקרויה הכתם העיוור Blind Spot - אזור חסר בשדה הראיה בכל עין. המוח משלים את השדה בעזרת המידע שהוא מקבל משתי העיניים, וכך אנו רואים את שדה הראייה כרצף, ולא מבחינים בכתם העיוור.
עצב הראיה Optic Nerve - המגיע מהמוח, ומתחבר אל הרשתית בדיסקית.
הגוף הזגוגי Vitreous Humour - חומר קרישי שקוף, שרובו מים, הממלא את החלל שבין העדשה לבין הרשתית (הלשכה האחורית), ומיועד להגן על תאי האור הרגישים מפני מגע ישיר עם הסביבה.
הגוף הריסני Ciliary Body - נמצא בהיקף של העדשה, ומכיל את השריר הריסני Ciliary Muscle אשר גורם לתזוזה של העדשה - לצורך כיוון הפוקוס.
הלובן Sclera - שכבה חיצונית סיבית לבנה העוטפת את רוב שטח הפנים של העין, למעט בחלק הקדמי.

[עריכה] חלוקה לאזורים וללשכות

האזור הקדמי Anterior Segment - השליש הקדמי של העין - קדמית לעדשה. חלל המכיל נוזל מימי הקרוי Aqueous Humour, ונחלק לשני חללי משנה ("לשכות") המחוברות ביניהן:
- הלשכה הקדמית Anterior Chamber - החלל שבין הקרנית - לבין הקשתית והאישון.
- הלשכה האחורית Posterior Chamber - החלל שבין הקשתית והאישון - לבין הגוף הזגוגי.
האזור האחורי Posterior Segment - שני השלישים האחוריים של העין, מאחורי העדשה. חלל המכיל את הרשתית ואת הגוף הזגוגי.

[עריכה] חלוקה לשכבות

השכבה הסיבית Fibrous Tunic - השכבה החיצונית בגלגל העין שכוללת את הקרנית ואת הלובן.
שכבת כלי הדם Vascular Tunic - השכבה המרכזית בגלגל העין שכוללת את הקשתית, את הגוף הציליארי ואת הכורואיד (Choroid) שהוא שכבה ההמכילה את כלי הדם.
השכבה העצבית Nervous Tunic - השכבה הפנימית בגלגל העין שכוללת את העצבים ואת הרשתית.

[עריכה] מחלות רשתית שכיחות

ARMD ניוון מרכזי בפוביאה.
רטיניטיס פיגמנטוזה.
קריעה וניתוק הרשתית: ישנם גורמים אחדים לכך: אסטיגמציה, סוכרת, חבלה, הצטברות נוזלים מאחורי הרשתית, או כאשר בגיל הגבורה מצטמק נוזל הג'ל בעין ומושך איתו חלק מהרשתית. בחלק גדול של המקרים, למעט סוכרת, ניתן לתקן כירורגית.
לחץ תוך עיני גלאוקומה יוצר בעיות ראיה בלתי הפיכות.
סוכרת עלולה להביא לכדי עיוורון.

במספר מחלות ניתן טיפול מניעתי חלקי בגלל רגישות המקום בלייזר מקריש, ולא בלייזר צורב כפי שהיה נהוג בעבר. ואשר יצר נזקי ראיה קשים על מנת לעצור דימומים.

Lebers - ניוון חלקי של הפוטורצפטורים במקולה הגורם לאחוזי ראיה נמוכים ורגישות גבוהה לאור. מקורה במוטציה גנטית מולדת.

[עריכה] אופן פעולתה של העין

עקרון הפעולה של העין מכונה העיקרון הפוטוכימי. בתחתית הפוטורצפטורים נמצאת הלמלה, ובה מספר רב של מולקולות רגישות לאור, מרביתן משתייכות לקבוצת החומרים הקרויים צבענים (או פוטו־פיגמנטים בלעז). פגיעה של פוטונים (חלקיקי אור) במולקולות אלו גורמת להן לשינויים כימיים הכרוכים בשחרור אנרגיה, ואלה אמורים לגרום לגירויים עצביים. בכל עין ישנם פוטורצפטורים המכונים "תאי אור" (On Cells), ופוטורצפטורים המכונים "תאי סגור" (Off Cells). תאים אלה הם בעצם תאי עצב (נוירונים), השונים משאר תאי העצב בגוף בעובדה שיש בהם גוף מיוחד ובו מספר שכבות של צבען הלוכד פוטונים. כשתאי האור קולטים פוטונים, הם פולטים אנרגיה המועברת בצורת דופק עצבי אל מרכז הראייה במערכת העצבים המרכזית. תאי הסגור, לעומת זאת, פולטים אנרגיה כל עוד ישנו חושך. אך כאשר פוגעת בהן קרן אור, הם מפסיקים לפלוט אנרגיה. בעזרת שני סוגי התאים, יכול המוח לייצר תמונה מאורגנת של אור וחושך על שדה הראייה.

העין האנושית מעבירה למוח את התמונה במהופך דרך עצב הראייה והמוח הופך את התמונה למצב בו היא אמורה להיות.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] בעיות ראייה

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: עיניים
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עיניים