לב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ערך זה עוסק באיבר. לערך העוסק בערכים נוספים בשם זה, ראו לב (פירושונים).

הלב של בן אדם הוא איבר חלול ושרירי שמטרתו היא להזרים את הדם דרך כלי הדם וזאת תוך התכווצויות חוזרות ונשנות.

תוכן עניינים

1 מיקום ותפקוד
2 מבנה הלב
3 אספקת הדם אל הלב
4 העיצבוב של הלב
5 מחזור הדם
6 עורקי הלב
7 וויסות פעימות הלב
8 הלב אצל בעלי חיים אחרים
9 ביטויים הקשורים בלב
10 ראו גם
11 קישורים חיצוניים

[עריכה] מיקום ותפקוד

מסלול זרימת הדם בפעימה אחת, התכווצות הלב ולאחריה הרפייתו, תחילה הדם יוצא מהלב ולאחר מכן הוא נכנס ללב.

הלב הינו איבר שרירי חלול, חרוטי מעט בצורתו וממוקם בצורה אלכסונית במרכז בית החזה. בסיס החרוט פונה לכיוון העליון של בית החזה ומעט אחורה, קודקוד החרוט (Apex) פונה קדימה, למטה ושמאלה וממוקם בגובה המרווח הבין-צלעי החמישי. לב ממוצע של מבוגר קטן מעט משני אגרופים של אותו אדם. משקלו 300-350 גרם. גבולו העליון עובר בקו אופקי מאחורי עצם החזה (הסטרנום) ברמת צלע מספר 2 וגבולו התחתון - בין צלעות 5 ל-6. הלב מתכווץ ומזרים את הדם שבתוכו, הוא מתרפה לאחר שרוב הדם יצא ממנו ובזמן שהלב רפוי הדם נכנס לתוכו. הפעולה של התכווצות הלב מכונה סיסטולה (systole) והרפיית הלב מכונה דיאסטולה (diastole). פעולות התכווצות הלב והרפייתו נקראות יחד פעימה. בכל פעימה מזרים הלב 60-100 סמ"ק דם, או 7000-9000 ליטר דם ביממה בזמן מנוחה. הלב מצוי בחלל בית החזה הקרוי גם מדיאסטינום (mediastinum) ומאחורי עצם החזה.

תפקידי הלב הם לספק חמצן לגוף ולשחרר את הגוף מפסולת שהם פחמן דו-חמצני, הלב אוסף דם עני בחמצן מכל הגוף ומזרים אותו לריאות ששם הדם פולט פחמן דו-חמצני וקולט חמצן לאחר מכן הלב קולט מהריאות את הדם המועשר בחמצן ומזרים אותו לכל רקמות הגוף.

[עריכה] מבנה הלב

החצים מסמלים את מסלול זרימת הדם בעת התכווצות הלב, ממעבר הדם דרך השסתומים הירחיים (בין החדרים לעורקים) עד יציאתו מתוך הלב.

החצים מסמלים את מסלול זרימת הדם בעת הרפיית הלב, מכניסת הדם לתוך הלב עד מעברו דרך שסתומים הצניפיים (בין הפרוזדורים לחדרים).

הלב מחולק לצד ימין וצד שמאל. כל צד מורכב מחדר (ventricle) ומעליה (או פרוזדור; atrium); בסך-הכל, שני חדרים ושתי עליות. דופן הלב בנוי משריר ייחודי לו הקרוי שריר הלב (myocardium).

חוד הלב (apex) מצוי בצד שמאל ובו סיבים עיצביים החשובים לפעילות החשמלית של הלב. חדר שמאל הוא הגדול ביותר והעבה ביותר משום שהוא מזרים דם לכל חלקי הגוף, דבר המצריך התכווצות מכנית חזקה מאוד התלויה בדחף חשמלי.

בין צד שמאל לצד ימין של הלב מפרידה מחיצה (septum), שתפקידה הוא למנוע התערבבות של דם עשיר בחמצן בצד שמאל עם דם עשיר בפחמן דו חמצני בצד ימין.

בין הפרוזדורים לחדרים ובין החדרים לעורקים היוצאים מהלב (עורק הריאה ואב העורקים) מצויים שסתומים. השסתומים שבין הפרוזדורים לחדרים קרוים שסתומים צניפיים מכיוון שהם בנויים מצניפים אשר עשויים מרקמה סיבית ונראים כמו עלים של מצנח. הצניפים מחוברים בעזרת רשת סיבית לשרירים הפפילרים (פטמתיים). השסתום שנמצא בין הפרוזדור הימני לחדר הימני נקרא השסתום התלת-צניפי (tricuspid valve) כיוון שהוא בנוי משלושה צניפים. השסתום שנמצא בין הפרוזדור השמאלי לחדר השמאלי נקרא השסתום הדו-צניפי כיוון שהוא בנוי משני צניפים; שסתום זה נקרא גם השסתום המיטרלי (mitral valve), המזכיר בצורתו את המגבעת הרשמית של האפיפיור (miter). השסתומים שנמצאים בין החדרים לעורקים נקראים שסתומים ירחיים (semilunar valves) מכיוון שלשלושת הצניפים המרכיבים אותם יש צורה של ירח. הם מצויים בבסיס העורקים היוצאים מהלב ויוצרים שם שקע שנקרא סינוס. השסתום שנמצא בין חדר ימין לעורק הריאה נקרא שסתום עורק הריאה (pulmonary valve). השסתום שנמצא בין חדר שמאל לאבי העורקים נקרא שסתום אב העורקים (aortic valve). שסתומים אלו נמצאים רק בחלק העליון של החדרים. שרירים הנקראים השרירים הפפילריים (papillary muscles) מונעים מהצניפים להשאב לתוך חלל הפרוזדור בזמן כיווץ הלב ובכך מונעים פתיחה של השסתומים וחזרה של דם. אין שסתומים בין הורידים לפרוזדורים מכיוון שלאורך כל וריד קיימים שסתומים שמונעים חזרה של דם אחורה וכך גם מונעים חזרה של דם מהפרוזדורים לורידים. איוושה היא בעיה בסגירת השסתומים שניתנת לאבחנה על ידי האזנה ללב בעזרת סטטוסקופ.

[עריכה] אספקת הדם אל הלב

דופן הלב עבה מדי בכדי לספוג את חומרי המזון והחמצן המועברים דרך חללי הלב ולכן הוא זקוק לעורקים וורידים שיספקו לו הזנה. העורקים הכליליים (קורונריים; coronary arteries) מספקים דם ללב. מקור העורקים הכליליים הוא בסינוסים של הצניפים הירחיים (לונריים) שבבסיס אב העורקים ובשסתום אב העורקים. מקור השם "coronary" הוא מהמילה corona שמשמעותה כתר, ובעברית, כליליים מהמילה כליל או כתר. העורקים הקורונריים קרוים כך מכיוון שהם מקיפים את הלב. קיימים שני עורקים כליליים:

העורק הקורונרי הימני מתחיל בסינוס שנמצא מאחורי הצניף הירחי הימני של שסתום אב העורקים, הוא מתפצל לעורק הקורונרי הימני (right coronary artery) ולעורק הקורונרי השולי הימיני (right marginal artery - RMA).
העורק הקורונרי השמאלי מתחיל בסינוס שנמצא מאחורי הצניף הלונרי השמאלי של שסתום אב העורקים ומתפצל לעורק העקיף (circumflex) ולעורק הקידמי היורד (left anterior decending- LAD).

הוורידים המנקזים את הלב נקראים ורידי הלב. קיימים שלושה ורידי לב המתנקזים לוריד אחד גדול יותר שנקרא הסינוס הקורונרי ונמצא בחלק האחורי של דופן הפרוזדור הימני של הלב. וריד זה מזרים את הדם הוורידי ישר לתוך חלל הפרוזדור וכך הדם הוורידי שמגיע משריר הלב מתערבב עם הדם הוורידי שמגיע מכל הגוף אל חלל פרוזדור ימין. שלושת ורידי הלב הקיימים: קטן, בינוני וגדול.

[עריכה] העיצבוב של הלב

בלב מתבצעות שתי פעילויות שונות:

פעילות מכנית שכוללת את התכווצות והרפיית הלב.
פעילות חשמלית שכוללת את הפיקוח על כיווץ מכאני מסודר ומסונכרן של שריר הלב על ידי אותות חשמליים.

שתי הפעילויות הנ"ל תלויות אחת בשנייה ולכן אם הלב לא יקבל אנרגיה ומזון, הפעילות המכנית תחלש או תפסיק ובעקבותיה הפעילות החשמלית תהיה לא תקינה. כמו כן, במידה ויש הפרעה בפעילות החשמלית תהיה הפרעה בפעילות המכנית.

שריר הלב כמו כל שריר בגוף האדם מתכווץ ברגע שמגיע אליו אות חשמלי ונרפה ברגע שאות זה מופסק. שריר הלב בדומה לתאי שריר אחרים בגוף מסוגל להוליך חשמל לתאים שכנים ולעורר גם בהם התכווצות. בניגוד לשאר תאי השריר בגוף, שריר הלב מסוגל ליצור אות חשמלי ללא גירוי מבחוץ, יכולת זו נקראת פוטנציאל פעולה. בשל היכולת החשמלית של תאי שריר הלב, כל תא כזה מסוגל ליצור אות חשמלי הנע בין כל שאר התאים, תוך כדי העברת הזרם החשמלי תאי הלב מתכווצים.

בלב קיים קוצב ראשי הקרוי Sinus Atrial Node. קוצב זה ממוקם בחלק העליון של פרוזדור ימין והוא זה שנותן את קצב הלב התקין, כ 60-100 פעימות בדקה, והוא למעשה מתחיל את שרשרת ההולכה החשמלית בפקודה להתכווצות הפרוזדורים.

האות החשמלי שניתן מהסינוס עוטף את כל הפרוזדורים אך אינו מגיע לחדרים. הוא נעצר עקב הצורך להמתין בין כיווץ הפרוזדורים לכיווץ חדרים ולשם כך ישנו קוצב נוסף הקרוי Atrio Ventricular Node אשר ממוקם בין הפרוזדורים לחדרים ומכאן גם שמו. קוצב זה מחזיק את הדחף החשמלי 0.2-0.12 שניות בטרם הוא משגר דחף חשמלי נוסף להתכווצות החדרים. במידה והקוצב הראשי אינו מתפקד קוצב זה יכול להפיק קצב של כ40-60 בדקה כפעולת גיבוי.

מכיוון שהשסתומים המובילים דם מהלב אל הגוף נמצאים בחלק העליון של כל חדר, קיימים סיבים הקרוים סיבי היס (Bundle of His) שתפקידם הוא לכווץ את החדרים מלמטה למעלה ומעבירים את הזרם החשמלי ללא כיווץ החדרים.

קיימים סיבים הקרוים סיבי פורקנייה (Purkinje Fibers) שתפקידם הוא להעביר את הזרם החשמלי לאורך שריר הלב על מנת שהזרם יגיע בצורה מסודרת לכל דפנות הלב כאשר האות החשמלי שמגיע מהם מתפזר לתוך עובי שריר הלב.

במידה ויש כשל לבבי גם סיבי פורקנייה מסוגלים לייצר קצב משלהם שהוא בין 20-40 בדקה וזאת רק כאשר הקוצבים לא פועלים.

[עריכה] מחזור הדם

ערך מורחב – מחזור הדם

מחזור הדם מחולק לשניים:

מחזור הדם הקטן

מסלול זרימת הדם: הדם נכנס מהווריד החלול (vena cava) לפרוזדור ימין וממשיך אל חדר ימין, משם הוא זורם לריאות דרך עורק הריאה, המתפצל ל-2 (עורק אחד לכל ריאה), ומובל לנאדיות הריאה, מהן הוא עובר לוריד הריאה, דרכו הוא זורם אל פרוזדור שמאל.
הרכב הדם: דם עני בחמצן ועשיר בפחמן דו חמצני זורם בריאות על מנת להעשיר את הדם בחמצן.

מחזור הדם הגדול

מסלול זרימת הדם: הדם נכנס לפרוזדור שמאל וממשיך אל חדר שמאל, משם הוא זורם אל אב העורקים שממנו הוא מתפצל אל עורקים, עורקיקים, נימים, ורידונים, ורידים, ולבסוף הוא זורם דרך וריד נבוב עליון ותחתון אל פרוזדור ימין.
הרכב הדם: דם עשיר בחמצן זורם בכל חלקי הגוף, מעביר להם את החמצן שהוא מכיל ומתרוקן.

[עריכה] עורקי הלב

עורקי הלב הנם העורקים המספקים דם לשריר הלב עצמו והם קרויים עורקים כליליים (קורונארים). הם יוצאים מאבי העורקים, המספק דם מחומצן לכל הגוף, בסמוך למוצא שלו מהלב, ומתחלקים למערכת השמאלית והמערכת הימנית. המערכת השמאלית מתחילה ב-LM, העורק הראשי השמאלי, שמתפצל ל-LAD ו-CX. ה-LAD הוא העורק השמאלי הקדמי היורד וה-CX הנו עורק הכותר (המקיף). ה-LAD מתפצל לעורקיקים יותר קטנים -אלכסוניים (דיאגונאלים) ומחיצתיים (ספטאלים). LAD בעיקר מזין את החלק הקדמי והצדי של חדר שמאל ואת המחיצה הבין-חדרית וה-CX מתפצל לעורקיקים מארגינאלים, באמצעותם הוא מזין את החלק הצדי והאחורי, ואם הוא עורק דומיננטי, הוא גם מזין חלק מהדופן התחתונה של חדר שמאל. המערכת הימנית מורכבת מעורק אחד, RCA, שהוא העורק הכלילי (קורונארי) הימני, שמתפצל גם הוא לעורקיקים מרגינאלים, דרכם הוא מזין את חדר ימין ומערכת ההולכה החשמלית של הלב (SA node + AV node) ואת הדופן התחתונה של חדר שמאל וכן את העלייה הימנית. העלייה השמאלית מוזנת על ידי ענפים של המערכת השמאלית. התקפי לב/תעוקת חזה הנם בדרך כלל תוצאה של הצירות/חסימה של אחד או יותר מהעורקים הקורונארים. מיקום או גודל ההתקף מושפע ממקום ההצירות/חסימה של העורק(ים). הטיפולים המקובלים היום לחסימות/הצרויות אלה הם צינתור עורקי לב ופתיחה על ידי בלון והנחת סטנט "קפיץ". אם צינטור אבחנתי מדגים חסימה שלא ניתנת לפתרון באמצעות טיפול צינטורי (PTCA - percutaneous transluminal coronary angioplasty), או-אז הטיפול המקובל הנו ניתוח מעקפים (CABG - coronary artery bypass grafting). יש כל מיני גורמי סיכון אשר מזרזים התקדמותה של מחלת לב כלילית כגון עישון; גיל; מין (גברים בסיכון גבוה יותר מנשים); תורשה; משקל עודף; תזונה ורמות שומנים גבוהות בדם (כולסטרול ו-LDL גבוהים ו-HDL נמוך); סכרת; יתר לחץ דם (יל"ד); טיפולים כימותרפיים והקרנות באזור החזה ועוד

[עריכה] וויסות פעימות הלב

במהלך פעילותו מתכווץ הלב אין ספור פעמים, קצב פעימות הלב נקבע על ידי רקמה הנמצאת במעטפת הלב המשחררת זרמים חשמליים הגורמים לו להתכווץ. למעשה מדובר בשני מוקדים המשחררים זרמי חשמל: אחד חלש יותר בסמוך לפרוזדורי הלב ואחד חזק יותר בחדרים התחתונים. הסיבה לכך היא שבמהלך התכווצות הלב מתכווצים קודם הפרוזדורים הדוחפים את הדם לחדרים ומספר אלפיות שנייה מאוחר יותר מתכווצים החדרים ומזרימים את הדם לגוף כולו. לכן כאשר אדם עוסק בפעילות גופנית ניתן להרגיש את הלב פועם בחוזקה ובמהירות. על ידי אימון גופני ניתן להגדיל את תפוקת הלב (כלומר את כמות הדם שהוא מזרים בפעימה) וכך עם הזמן מאמץ הלב יופחת. ככל שתפוקת הלב גדולה יותר כך מתאפשרת ללב מנוחה רבה יותר ומכאן ניתן ללמוד על חשיבות האימון הגופני לבריאות הלב.

הקצב של האותות החשמליים נקבע על ידי הורמונים שאותם משחרר הגוף אל זרם הדם. בזמן פעילות גופנית למשל משחרר הלב הורומונים הגורמים לו להתכווץ מספר פעמים רב יותר, זאת כדי לספק לשרירים את החמצן לו הם זקוקים בזמן מאמץ. לעיתים הלב פועם בעוצמה גם כאשר אנו מתרגשים או מפחדים תופעה זו נגרמת בשל שחרור של הורמון בשם אדרנלין שחלק מהשפעותיו הם הגברת קצב פעימות הלב. ישנם אנשים שהקוצב הטבעי בגופם אינו מתפקד כראוי והם נדרשים להשתיל קוצב לב מלאכותי שמתזמן את התכווצויות ליבם.

[עריכה] הלב אצל בעלי חיים אחרים

ליבם של רוב היונקים דומה מאוד במבנהו ותפקודו ללב האנושי. גם ליבם של העופות מורכב מארבעה מדורים, לדגים, לעומת זאת, יש לב בעל שני מדורים. בחינת ליבם של בעלי חיים שונים מציג את השלבים השונים בהתפתחות האבולוציה של הלב: ממערכות פרימיטיביות של הנעת נוזלים דרך מבנה צינורי בעזרת שערות נעות, דרך כלי דם עשויים רקמת שריר, לבבות בעלי שני מדורים ושלושה מדורים ועד ללבבות בעלי ארבעה מדורים.

ערך מורחב – אבולוציה של הלב

באופן כללי ככל שבעל החיים קטן יותר כך ליבו פועם בתדירות רבה יותר (גם בין צאצא ובוגר מאותו המין). ליבו של לוויתן פועם 9 פעמים בדקה, של פיל 25 פעמים בדקה, של אדם 70 פעמים בדקה וכדומה.