אמלת'אה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אמלת'אה
גילוי
נתגלה על ידי:	אדוארד אמרסון ברנרד
תאריך:	9 בספטמבר, 1892
מאפיינים מסלוליים
רדיוס ממוצע:	181,995 ק"מ (0.001217 AU)
אקסצנטריות:	0.0046637841
משך זמן הסיבוב:	0.49817905 ימים (11 שעות, 57 דקות ו־23 שניות)
נטייה:	2.45° (יחסית למישור המילקה) 0.36° (יחסית לקו המשווה של צדק)
ירח של:	צדק
מאפיינים פיזיים
קוטר ממוצע:	172 ק"מ (262×146×134 ק"מ)
שטח הפנים:	397,600 קמ"ר
מסה:	2.1×1018 ק"ג
צפיפות ממוצעת:	0.862 גרם/סמ"ק
כוח משיכה על פני השטח:	0.025~ מטר/שנייה2 (0.0025g~)
משך זמן הסתובבות:	סינכרוני
שיפוע הציר:	אפס
אלבדו:	0.09
לחץ אטמוספירי:	0 קילופסקל

אמלת'אה הוא הירח השלישי של צדק, והירח אשר התגלה חמישי ולכן נקרא גם יופיטר V. הוא התגלה ב־9 בספטמבר, 1892 על ידי אדוארד אמרסון ברנרד באמצעות טלסקופ שובר אור בעל קוטר של 91 ס"מ במצפה כוכבים "ליק". אמלת'אה הוא הירח האחרון שהתגלה באמצעות תצפית ישירה (ולא בעזרת צילום), ואף היה הירח הראשון שהתגלה מאז שגלילאו גליליי גילה את הירחים הגליליאניים בשנת 1610. הירח נקרא על שם הנימפה מן המיתולוגיה היוונית אשר הניקה את בנו של זאוס (יופיטר) בחלב עזים.

הוא הירח הגדול ביותר מבין הירחים הפנימיים של צדק.

השם "אמלת'אה" לא אומץ רשמית על ידי האיגוד האסטרונומי הבינלאומי עד לתחילת 1975, אף שנעשה בו שימוש באופן לא רשמי במשך עשורים אחרי שהוצע על ידי קאמיל פלמריון. לפני 1975 הירח נודע כ־"יופיטר V" על אף רצון ברנרד לכנות אותו בשם "קולומביה" לכבוד השנה ה־400 מאז שגילה קולומבוס את אמריקה.

[עריכה] תכונות פיזיות

הירח אמלת'אה הוא העצם האדום ביותר במערכת השמש ואף אדום יותר מכוכב הלכת מאדים. הצבע האדום נובע, ככל הנראה, גופרית אשר מקורה באיו. כתמים בהירים של ירוק מופיעים במדרונים המרכזיים של אמלת'אה אך מקור הצבע הזה אינו ידוע כעת.

לאמלת'אה יש צורה חריגה כשמידותיו 270 × 168 × 150 ק"מ; צירו הראשי מכוון כלפי צדק. הוא אף נפגע רבות על ידי מטאורואידים היוצרים מכתשים רבים על-פני הירח וחלקם אף גדולים מאוד יחסית לירח. פאן, המכתש הגדול ביותר, קוטרו 100 קילומטרים ועומקו לפחות 8 קילומטרים. מכתש נוסף בשם גאיה, קוטרו 80 קילומטרים ועומקו כנראה כפול ומזה של פאן. לאמלת'אה יש שני הרים מוכרים: מונס ליקטאס ומונס ידא, אשר משתרעים על-פני כ־20 קילומטרים.

המבנה החריג של אמלת'אה וגודלו הובילו למסקנה כי הוא גוף חזק למדי; אם הוא היה מורכב בקרח או חומרים חלשים אחרים, כוח המשיכה שלו היה מעגל את צורתו. למרות זאת, לקראת סוף משימתה, החללית גלילאו נעה קרוב לירח. המסה המדויקת של אמלתיאה נמדדה וצפיפותו נמדד בשיעור נמוך של 0.8 g/cm³ - המראה על כך שזה חייב להיות או גוף המכיל קרח או "ערמת חצץ נקבובית". ממדידות שנעשו לאחרונה על ידי טלסקופ סובארו עולה כי הירח הכן מכיל קרח, דבר המראה כי הוא לא יכול היה להיווצר כפי שהוא כיום מפני שצדק הראשיתי היה ממס אותו. על-פי-כן, הוא ככל הנראה אסטרואיד אשר נקלע לכוח המשיכה של צדק.

כמו כל שאר הירחים הפנימיים של צדק, גם הוא נעול על הגאות ושפל של צדק, כשצירו הראשי פונה לכיוון צדק כל הזמן. כמו איו, הוא מפיץ יותר חום מאשר הוא סופג מהשמש. זה נובע, כנראה, בשל זרמים חשמליים המושרים בתוכו במסלולו סביב השדה החשמלי של צדק.

ב־5 בנובמבר, 2002, קצת פחות משנה לפני שהתרסקה לתוך צדק (ב־21 בספטמבר, 2003), החללית גלילאו עשתה את מסלולה האחרון במרחק 160 ק"מ מאמלת'אה. חישוב מסת הירח נעשה על ידי חישוב הסטייה במסלול החללית סביבו. נפחו חושב מקודם (בדיוק של כ־10%) מניתוח מדויק של כל התמונות הקיימות של הירח. התוצאה הייתה מפתיעה: הצפיפות הכוללת של אמלת'אה קרובה לצפיפות של קרח, אף-על-פי שהירח הוא, כמעט בוודאות, לא גוף קרח מוצק. אפשרות אחת היא כי הירח מכיל חתיכות רבות הדבוקות יחד בעזרת כוח המשיכה הפועל ביניהן ויחד עם זאת חללים ריקים הנוצרים במקומות בהן החתיכות לא מתאימות. אף אם כך הוא הדבר, החלקים המוצקים של אמלת'אה, לכאורה, פחות צפופים משל איו. דבר זה מחזק את הקשר בין ירחים בעלי מבנה חריג ואסטרואידים הנאספים כ"ערמת חצץ נקבובית".

במהלך המפגש עם אמלת'אה, הטלסקופ של החללית גלילאו הבחין בתשעה ניצוצים אשר כנראה שייכים לירחים קטנים החגים סביב אמלת'אה. מאחר שנצפו רק מזוית אחת, לא ניתן למדוד את מרחקם האמיתי. גודלם של הירחים הקטנים יכול לנוע מחצץ ועד לגודל איצטדיון כדורגל. מקורותיהם לא ידועים, אך ייתכן כי נלכדו בעזרת כוח המשיכה למסלולם הנוכחי או שהם תוצאה של פגיעת מטאורים בירח. במסלול האחרון של החללית גלילאו, היא הבחינה בעוד ירחים קטנים שכאלה אך הפעם אמלת'אה היה בצד השני של כוכב הלכת, כך שמתקבל על הדעת הגופים הקטנים יוצרים טבעת סביב הכוכב בסמוך למסלול אמלת'אה. שום חללית אינה מתוכננת לחקור אזור זה, כך שהגופים יישארו מסתוריים לזמן רב.

[עריכה] המראה מפני השטח

צדק הוא, ככל הנראה, מראה מרהיב בשמי הלילה באמלת'אה: בזווית ראייה של 46מעלות, הוא היה נראה גדול בערך פי 92 מירח מלא. בלי להתחשב מסלולה החטוף בעל שמי הירח, הייתה השמש מסתתרת מאחורי כוכב הלכת העצום למשך שעה וחצי בכל סיבוב. אף כי צדק היה נראה גם פי 900 יותר בהיר מירח מלא מפני שאורו נפרש על-פני שטח גדול פי 8500, הוא לא היה נראה בהיר כמוהו ליחידה אחת.

משטח הפנים של צדק--או ליתר דיוק, מעל לענניו--אמלת'אה הייתה נראית בהירה מאוד, זוהרת ב־Magnitude של 4.7-; אך במרחק של רק 5 דקות קשת מהדיסק שלו לא ניתן יהיה להבחין בו. בדומה לירח של מאדים, דימוס, משך הסיבוב של אמלת'אה רק מעט יותר ארוך ממשך היום של כוכב הלכת סביבו הוא נע (כ־20% במקרה זה), מה שאומר שהוא היה חוצה את שמי צדק באיטיות רבה; הזמן בין עליית הירח לשקיעתו היה יותר מ־29 שעות.

[עריכה] אמלת'אה בספרות

• סיפורו הקצר של ארתור סי קלארק יופיטר V מתרחש על-פני אמלת'אה; העלילה מסתמכת על כוח המשיכה הנמוך על-פני הירח ובוחנת מה היה קורה אליו היה נזרק אסטרונאוט מעל פני הירח.
• "הדרך לאמלת'אה" הוא ספר מדע בידיוני שנכתב על ידי בוריס וארקדי סטרוגטסקי בשנת 1959.
• בגרסה מוקדמת של הספר 2001: אודיסיאה בחלל, עמוד האבן הענק על-פני אמלת'אה, כפי שתואר על ידי ארתור סי קלארק בספר "העלמות האבודים של 2001" (1972).