הימליה (ירח)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| הימליה | |
|---|---|
 |
|
| גילוי | |
| נתגלה על ידי: | צ'ארלס דילון פרין |
| תאריך: | 3 בדצמבר, 1904 |
| מאפיינים מסלוליים | |
| רדיוס ממוצע: | 11,432,430 ק"מ (0.07642 AU) |
| אקסצנטריות: | 0.1443 |
| משך זמן הסיבוב: | 249.726 ימים (0.704 שנים) |
| נטייה: | 29.88° (יחסית למישור המילקה)
29.59° (יחסית לקו המשווה של צדק) |
| ירח של: | צדק |
| מאפיינים פיזיים | |
| קוטר ממוצע: | 170 ק"מ |
| שטח הפנים: | 90,800~ ק"מ^2 |
| מסה: | 6.7×1018 ק"ג |
| צפיפות ממוצעת: | 2.6 גרם/ס"מ^3 |
| כוח משיכה על פני השטח: |
0.062~ מטר/שנייה^2 (0.006g) |
| משך זמן הסתובבות: |
0.4~ ימים (10 שעות) |
| שיפוע הציר: | |
| אלבדו: | 0.04 |
| לחץ אטמוספירי: | 0 קילופסקל |
הימליה הוא ירח של צדק. הוא התגלה על ידי צ'ארלס דילון פרין במצפה כוכבים "ליק" בשנת 1904 ונקרא על שם הנימפה הימליה אשר ילדה לזאוס שלושה בנים.
ב־19 בדצמבר, 2000, החללית קאסיני, בדרכה לשבתאי, צילמה תמונה בעלת רזולוציה נמוכה מאוד של הימליה, אך הירח היה רחוק מדי מכדי להראות פרטים לגבי פני השטח שלו.
הימליה קיבל את שמו הנוכחי רק ב־1975; לפני כן הוא נקרא פשוט יופיטר VI. הוא נקרא לעיתים בשם "הסטיה".
הוא הירח הגדול ביותר מבין קבוצת הירחים הנושאת את שמו ומונה חמישה ירחים.
