צבא הגנה לישראל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
|
לערכים, תחומים ומושגים נוספים ראו פורטל צה"ל. |
צבא הגנה לישראל (בראשי תיבות: צה"ל) הוא צבאה של מדינת ישראל, והארגון המרכזי לשמירת בטחונה. צה"ל נחשב לאחד הצבאות המתקדמים ביותר בעולם, ומפעיל אמצעי לחימה מגוונים, רובם מתוצרת ארצות הברית וישראל.
הדרג הפיקודי העליון בצה"ל הוא המטה הכללי, ובראשו עומד ראש המטה הכללי. הרמטכ"ל הנוכחי הוא רב אלוף דן חלוץ, וסגנו הוא האלוף משה קפלינסקי. בהתאם לחוק יסוד: הצבא, צה"ל נתון למרוּת הממשלה, והשר הממונה מטעם הממשלה על הצבא הוא שר הביטחון.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
- ערך מורחב – היסטוריה של צבא הגנה לישראל
- ערך מורחב – מבצעי צבא הגנה לישראל
[עריכה] הקמת צה"ל ומלחמת העצמאות
- ערך מורחב – מלחמת העצמאות
צה"ל הוקם כשבועיים לאחר קום מדינת ישראל, תוך כדי קרבות מלחמת העצמאות. הממשלה הזמנית החליטה על הקמתו וראש הממשלה, דוד בן גוריון חתם על "פקודת צבא הגנה לישראל" ב-26 במאי 1948, וב-31 במאי פרסם "פקודת יום להקמת צבא הגנה לישראל".
צה"ל התבסס על המבנה הארגוני של ההגנה, כדי לשמש ככוח הלוחם העיקרי של מדינת ישראל, ומיזג לתוכו גם לוחמים מהבריגדה היהודית והמחתרות האחרות - האצ"ל והלח"י. עם הקמת צה"ל פורקו חטיבות הפלמ"ח והוכפפו לפיקוד צה"ל.
בראשיתו כלל צה"ל מספר חילות: חיל הרגלים - שהורכב מחטיבות החי"ר השונות של ההגנה והפלמ"ח והאצ"ל, חיל ההנדסה - שהוקם עוד ב-1947, חיל השריון - שכלל את חטיבה 7 וחטיבה 8 והפעיל בעיקר משוריינים, חיל התותחנים, חיל האוויר וחיל המודיעין (שהמשיך את ש"י של ההגנה).
מיד עם הקמתו החל צה"ל להילחם במלחמת העצמאות והתארגן תוך כדי הלחימה, כאשר היחידות הלוחמות השונות הוכפפו בהגדרה לפיקוד צה"ל. במהלך ימי ההפוגה הראשונה החל צה"ל להצטייד בנשק כבד ותחמושת, שהגיעו בעיקר מצ'כוסלובקיה תוך תמיכה מארצות הברית וברית המועצות. בתום המלחמה צה"ל היה מצויד ומאורגן טוב יותר מאשר בתחילתה, אך עדיין היה רחוק מלהיות צבא מקצועי וממוקצע.
ההתמקצעות החלה בשנות ה-50 ובמבצע קדש צה"ל כבר היה מאורגן ומצויד בצורה המצופה מצבא מקצועי מערבי, לרבות ברובה אחיד ללוחמי החי"ר, מטוסי קרב תקניים וטנקים.
[עריכה] מלחמות
- מלחמת העצמאות (1947-1949): ידועה גם בשם "מלחמת השחרור" או "מלחמת הקוממיות". בסיומה נקבע קו שביתת הנשק המכונה "הקו הירוק".
- מלחמת סיני (אוקטובר 1956), הידועה גם בשמה הרשמי "מבצע קדש", הייתה מלחמה יזומה של ישראל, בשיתוף המעצמות האירופיות בריטניה וצרפת, לכיבוש חצי-האי סיני והשתלטות על תעלת סואץ.
- מלחמת ששת הימים (יוני 1967): בה הנחיל צה"ל תבוסה מוחצת לשלושה צבאות ערב. בעקבותיה התרחב מאוד השטח שבשליטת מדינת ישראל ("הקו הסגול"): הגדה המערבית, רמת הגולן וסיני נכבשו מידי ירדן, סוריה ומצרים, בהתאמה.
- מלחמת ההתשה (1969-1970): מאמץ מצרי בעיקרו לשחוק את רצון הלחימה של כוחות צה"ל בחצי-האי סיני ובתעלת סואץ, ולעורר התנגדות בעורף הישראלי להמשך הכיבוש של סיני - זאת, לא עלה בידי המצרים לעשות.
- מלחמת יום הכיפורים (אוקטובר 1973): בה ניסו מצרים וסוריה להחזיר לעצמן חלק מהשטחים שאיבדו במלחמת ששת הימים, ובסופה מצאו את בירותיהן מאוימות על-ידי כוחות צה"ל שהתקרבו אליהן.
- מלחמת לבנון (1982-1985), או "מלחמת שלום הגליל": החלה כ"מבצע שלום הגליל", שנועד ליצור סדר חדש בלבנון ולסלק ממנה את ארגוני הטרור. במהלכה כבש צה"ל את שטח לבנון עד ביירות, והוא יצא כליל מלבנון רק בשנת 2000.
[עריכה] עימותים אלימים שלא הוכרו כמלחמות ישראל
- פעולות התגמול (שנות ה-50'): נועדו לקבוע מחיר דמים יקר לצד הערבי על כל פעולת טרור של לוחמי הפדאיון שהיו מסתננים לישראל.
- הלחימה בדרום לבנון (1985-2000): נועדה לשמר את רצועת הביטחון ששמרה על גבולה הצפוני של ישראל עד הנסיגה מלבנון.
- האינתיפאדה הראשונה (פרצה בדצמבר 1987): התקוממות עממית אלימה נגד כוחות צה"ל בשטחים.
- מלחמת המפרץ (1991): בה הותקפו ערי ישראל על ידי טילים ששוגרו מעיראק מבלי שמדינת ישראל תגיב מבחינה צבאית על התוקפנות העיראקית.
- אינתיפאדת אל-אקצה (פרצה בספטמבר 2000): בראשיתה הייתה התקוממות עממית אלימה בנוסח האינתיפאדה הראשונה, אך עד מהרה ביטוייה העיקרי היה גל טרור בערי ישראל. נמשכת זה מספר שנים אך דועכת בהדרגה.
- מלחמת לבנון השנייה (יולי - אוגוסט 2006): החלה כ"מבצע שכר הולם (ששונה שמו אחר כך למבצע "שינוי כיוון") בה חיזבאללה חטף את שני חיליי צה"ל והחל לירות כמות מסיבית של קטיושות לעבר ישוביי הגליל, ונועדה להלום על החיזבאללה.
צה"ל מגדיר את העימות האלים בדרום לבנון ובשטחים כעימות נמוך עצימות (Low Intensity Conflict), או בשמו האחר עימות מוגבל, ומתייחס למשתתפיה מהצד הערבי כאל פושעים או טרוריסטים ולא כאל חיילי אויב (כך, למשל, פלסטינים חמושים הנתפסים מועמדים לדין ואינם זוכים למעמד של שבויי מלחמה וזאת לנוכח אי עמידתם בתנאים הבינ"ל של חיילים ו/או צבאות).
[עריכה] הגיוס לצה"ל
- ערך מורחב – גיוס לצה"ל
לפי חוק שירות הבטחון, הגיוס לצה"ל הוא בבחינת גיוס חובה לכל אזרח ישראלי (למעט חריגים, כגון ערבים ישראלים ששר הביטחון פוטר אותם משרות מתוקף סמכותו לפי חוק זה) שהגיע לגיל 18. השירות הסדיר אורך כיום בפועל שלוש שנים לגברים ושנתיים לנשים.
לכל חייל נקבע פרופיל רפואי, ולפיו מוחלט באיזה מערך לשבצו. מן השירות הצבאי פטורים בעלי פרופיל נמוך (פרופיל 21) או המאובחנים כחסרי התאמה לשירות צבאי. הפרופיל הגבוה ביותר הוא 97. עבור בני מיעוטים, להוציא דרוזים וצ'רקסים הגיוס הוא התנדבות. בנוסף, נשים זכאיות לקבלת פטור משירות בצה"ל מטעמי הכרה דתית. ראו נשים בצה"ל.
שרות חובה לתלמידי ישיבה המצהירים ש"תורתם אומנותם" נדחה כל עוד הם לומדים, ובפועל חלקם אינם מתגייסים (נושא זה מעורר מחלוקת ציבורית רחבה, והנסיונות לשנות את המצב הקיים נכשלו עד כה). אף על פי שרשמית הגיוס הוא חובה, בפועל אחוז משמעותי אינו מתגייס מסיבות שונות. בין היתר קיימת תופעה של סרבנות לגיוס לשירות הצבאי, הנובעת מטעמים מצפוניים ופוליטיים (להרחבה ראו סרבנות בישראל).
לאחר סיום השירות הסדיר, ממשיכים חלק מהחיילים לשרת תקופה קצובה בכל שנה ובמקרי חירום (ראו צו 8), במסגרת שירות המילואים.
[עריכה] כח האדם בצה"ל
על פי ההערכה של מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים:
- בחילות היבשה 141,000 חיילים ועוד 380,000 חיילי מילואים.
- בחיל הים 9,500 חיילים ועוד 10,000 חיילי מילואים.
- בחיל האוויר 36,000 חיילים ועוד 55,000 חיילי מילואים.
[עריכה] תורת הלחימה הצה"לית
תורת הלחימה (תו"ל) ובניין הכוח של צה"ל כולל כמה עקרונות מנחים שהחשובים שבהם:
- צפיה של איומים בטרם הבשלתם ופעילות התקפית מונעת. (כך למשל הותקף הכור העיראקי במבצע אופרה).
- ניסיון למנוע מלחמה והידרדרות בשיטות שונות, תוך שימוש באסטרטגיה הגנתית, שמכוונת לשמר את הקיים ולא לכבוש ולשלוט על האויב.
- במקרה של מלחמה, אסור לישראל להפסיד בשום מערכה וקל וחומר במלחמה, כי זה יהיה סופה, ולכן בניין הכוח וההצטיידות בנשק יהיה בהתאם.
- ניסיון להגיע למתקפות בזק והכרעה מהירה של האוייב. גמר לחימה בזמן קצר כמידת האפשר, תוך ניסיון למזער את יחס האבדות למינימום האפשרי; וזאת על פי הקביעה שמלחמות התשה אינן מיטיבות עם ישראל.
[עריכה] ההתמודדות עם לוחמת גרילה וטרור
השהייה הממושכת בלבנון בעקבות מלחמת שלום הגליל, ואירועי שתי האינתיפאדות, הגבירו את הצורך של צה"ל להתמודד עם ארגוני טרור שאנשיהם מוטמעים באוכלוסייה האזרחית ומנצלים אותה לצרכיהם.
בעקבות זאת הועבר הדגש בצה"ל מההתמודדות עם מלחמה כוללת בשטח פתוח, כדוגמת הלחימה במלחמת יום הכיפורים, להתמודדות עם לחימה בשטח בנוי, ובניית תורת לחימה מקצועית כנגד גרילה וטרור. במסגרת הערכות זו, הקים צה"ל יחידות מיוחדות כנגד טרור ויחידות מסתערבים, בנוסף לגדודים יעודיים לפעילות בשטחים פיתח צה"ל אמצעי לחימה ואמצעים אחרים המיועדים לזירות אלו: רובים מקוצרים, אמצעי ראיית לילה ותצפית, שליטה ובקרה, מיגון כלי רכב, ביצור המוצבים והעמדות והקמת מרכזי אימונים ללוחמה בשטח בנוי (לש"ב).
כחלק מהלחימה בשטחים נקט צה"ל בפעולות שמטרתן למנוע פעילות טרור כנגד חיילים ואזרחים:
- הקמת מחסומי דרכים, במטרה להקשות על תנועה של אנשי טרור, ניוד חומרי חבלה ואמצעי לוחמה, והחדרת מחבלים מתאבדים לישראל.
- חישוף שטחים והריסת בתים המשמשים לפעילות חבלנית עויינת (פח"ע).
- פעילות ענפה של מעצרי מנע של אנשי טרור בשילוב השב"כ.
- פגיעה במנהיגי הטרור, תוך מזעור הפגיעה באוכלוסייה האזרחית שבקרבה הם חיים ופועלים. מדיניות זאת זכתה לשם הסיכול הממוקד. במסגרת פעילות זו מנסה צה"ל להגיע לפגיעה נקודתית במנהיגי הטרור, עם פגיעה מינימלית באזרחים.
המאמץ הרב שמשקיע צה"ל מאז תחילת שנות התשעים, בפעולות ביטחון שוטף בשטחי יש"ע ועל קו ההפרדה, גרר לפעילות זו את רוב יחידות הצבא, בסדיר ובמילואים, אבל גם היווה "מעבדה" לפיתוח תורת לחימה כנגד גרילה וטרור, שחילות רבים בעולם לומדים ממנה כחלק מהמלחמה כנגד הטרור העולמי.
[עריכה] מבנה צה"ל
הדרג הפיקודי העליון בצה"ל הוא הרמטכ"ל ששולט בכל זרועות הצבא ובאגפיו באמצעות המטה הכללי. הרמטכ"ל נתון למרות הממשלה וכפוף לשר הביטחון.
[עריכה] זרועות צה"ל
כיום בצה"ל יש רק שתי זרועות: זרוע האוויר והחלל וזרוע הים. כוחות היבשה עדיין אינם מאוגדים כזרוע ולמעשה כפופים ישירות לרמטכ"ל. הרמטכ"ל הנוכחי דן חלוץ מתכנן לאגד את כוחות היבשה בזרוע היבשה תחת פיקוד מפקדת זרוע היבשה (מז"י), שתקבל סמכויות נוספות ותהפוך לזרוע שלמה בפני עצמה. כיום מז"י נמצאת בתהליך מואץ של הפיכה לזרוע שלמה.
- מפקדת זרוע היבשה (מז"י)
-
- חיל הרגלים (חי"ר)
- חיל השריון (חש"ן)
- חיל ההנדסה הקרבית (חה"ן)
- חיל התותחנים (חת"ם)
- חיל מודיעין השדה (מוד"ש)
- חיל התקשוב (חי"ק)
- חיל הלוגיסטיקה (חל"ג)
- חיל החימוש (חי"ח)
- חיל השלישות (חש"ל)
- זרוע האוויר והחלל
- חיל האוויר (ח"א), כוחות הנ"מ
- זרוע הים
- חיל הים (ח"י)
[עריכה] אגפי צה"ל
- המטה הכללי (מטכ"ל)
- אגף המבצעים (אמ"ץ)
- אגף התכנון (אג"ת)
- אגף התקשוב (את"ק)
- אגף המודיעין (אמ"ן)
- חיל המודיעין (חמ"ן)
- אגף משאבי אנוש (אמ"ש)
- חיל המשטרה הצבאית (חמ"צ), חיל החינוך והנוער (חנ"כ), החיל הכללי (חכ"ל).
- אגף הלוגיסטיקה, הרפואה והמרכזים (אלר"ם)
- חיל הרפואה (חר"פ)
[עריכה] פיקודי צה"ל
צה"ל מכיל ארבעה פיקודים מרחביים:
- פיקוד הצפון (פצ"ן) - אחראי לרמת הגולן, הגליל והגבולות עם סוריה ולבנון.
- פיקוד המרכז (פקמ"ז) - אחראי לירושלים ואזור השפלה, יהודה ושומרון והגבול עם ירדן (ממשולש הגבולות עד ים המלח).
- פיקוד הדרום (פד"ם) - אחראי לנגב, אילת, הגבול עם ירדן (מים המלח עד לאילת), הגבול עם מצרים ורצועת עזה)
- פיקוד העורף (פקע"ר) - אחראי להגנת העורף והאזרחים.
[עריכה] גופים נוספים בצה"ל
- הפרקליטות הצבאית (פצ"ר)
- מתאם הפעולות בשטחים (מתפ"ש)
- היועץ הכספי לרמטכ"ל (יועכ"ל)
- קצין המילואים הראשי (קמל"ר)
- הרבנות הצבאית (רב"צ)
- המכללות הצבאיות
[עריכה] אמצעי הלחימה בצה"ל
- ערך מורחב – אמצעי הלחימה של צה"ל
מאז האמברגו של צרפת ב 1967, עבר צה"ל לבסס את הרכש שלו על ארצות הברית, בה הוא יוכל לקנות נשק וציוד צבאי בזול במסגרת כספי הסיוע האמריקניים (FMS). כיום, צה"ל מצוייד בנשק רב ואיכותי, הן מייצור עצמי והן מרכש, שרובו מארצות הברית.
[עריכה] אמל"ח זרוע היבשה
[עריכה] אמצעי לחימה של החי"ר
- ערך מורחב – נשק קל של צה"ל
הנשק האישי של רוב חיילי צה"ל הם רובים ממשפחת ה-M16: בעיקר M16A2, מקוצר CAR15 ו M4 ו M4A1 קרבין (מקוצר). כיום הנשק האישי של החי"ר מתחיל להיות מוסב לתבור מתוצרת תע"ש, כאשר ביתר חילות השדה וכוחות המילואים ניתן עדיין למצוא את הגליל ואת העוזי. על הרובים אפשר להתקין מסילות פיקטיני שמאפשרות לחבר לרובה מגוון רב של עזרים טקטים כגון כוונות אופטיות שונות, צייני לייזר ופנסים. בנוסף, אפשר להתקין מתחת לקנה מטול רימונים 40 מ"מ מדגם M-203.
בנוסף, כל לוחם מצוייד במספר רימוני יד הגורמים לפיצוץ בצירוף רסיסים. ישנם גם רימוני הלם ורימוני גז מדמיע.
נשקי המחלקה והפלוגה של כוחות היבשה הם מגוונים. המקלעים העיקריים הם הנגב הישראלי (5.56 מ"מ) והמאג הבלגי הותיק (7.62 מ"מ). הנשק הכבד כולל מקלע כבד M2 בראונינג 0.5 ו מקלע רימונים Mk19. יחידות זרוע היבשה השונות מפעילות גם קלעים וצלפים, שאמונים על פגיעות מדויקות מרחוק. הם חמושים בכוונות טלסקופיות (כגון "טריג'יקון X4" או "נמרוד"), רובי קלעים M16A2E3 ו SR-25, ורובי צלפים מאוזר SR86, רמינגטון M-24 ו M82A1 בארט.
כדי להתמודד עם מטרות משוריינות משתמשים בחי"ר במגוון רימונים, רקטות וטילים. יחידות החי"ר בצה"ל מצוידות ברקטות נגד טנקים מדגמי RPG-7, לאו M72 ו-B-300. רקטות הנ"ט הן נשק זול יחסית וקל יחסית לתפעול ולכן מהוות נשק כבד זמין ביותר בשביל לפגוע במטרות כבדות כגון כלי רכב ובניינים. מאחר שטנקי המערכה המודרניים ממוגנים בכבדות, הנשק הייעודי נגדם הוא טילי נ"ט. הללו כבדים ויקרים יותר מרקטות הנ"ט (שכן הם כוללים רש"ק כפול ומנגנון הנחייה) ותפעולם מסובך יותר ודורש הכשרה ארוכה יותר. בצה"ל משרתים כיום טילי הTOW עורב והגיל SPIKE.
[עריכה] כלי רכב יבשתיים
- ערך מורחב – טנקים של צה"ל
- ערך מורחב – נגמ"שים כבדים בצה"ל
- ערך מורחב – כלים הנדסיים של צה"ל
בצה"ל יש מספר סוגי רכב:
- רכב לוגיסטי: משאיות, אוטובוסים, מובילי טנקים.
- רכב טקטי: ג'יפים ורכבי שטח, כגון ההאמר HMVWWW, ה"זאב", הסופה והאביר. רכבים אלה ממוגנים במידה סבירה אך לא נושאים שריון כבד מאחר והדרישה העיקרית מהם היא מהירות ועבירות שטח. על ג'יפים כדוגמת ההאמר ניתן להתקין כלי נשק כבדים דוגמת מקלעים, טילי נ"ט,וטילי נ"מ סטינגר.
- רכב קרבי משוריין: מדובר ברכבים כבדים ומשוריינים, שמטרתם לבצע משימות קרביות תחת אש. הם כוללים נגמ"שים, רכבי הנדסה, טנקים וסוללות ארטילריה מתנייעות.
תחת אש כבדה, עיקר הובלת הלוחמים אל השדה הקרב וממנו נעשית בנגמ"שים. לעיתים קרובות, בגלל המיגון שמציע הנגמ"ש הלוחמה מתבצעת מתוך הנגמ"שים - שעקב כך נושאים כלי נשק כגון מקלעים, מרגמות ואף טילי נ"ט. הנגמ"ש העיקרי בצה"ל הוא ה M-113 האמריקני שהגיע ארצה בשנות השבעים, למרות שעבר סדרת השבחות ותוספות מיגון הוא נחשב לנגמ"ש מיושן ופגיע. בכדי לענות על הצורך בנגמ"שים כבדים החליטו בצה"ל לנצל טנקים ישנים וטנקי שלל כדי לבנות מהם נגמ"שים כבדים. מטנקי T-55 שנלקחו כשלל מארצות ערב נבנתה האכזרית, נגמ"ש חי"ר כבד המשרת בחטיבת גולני. מנגד, על תובת הצנטוריון בנה צה"ל סדרת נגמ"שים נוספת שכיום כוללת את הנגמחון (ממוגן גחון ומדוגם בתא לוחמים עילי) שמשרת בשטחים ואת הנקפדון (בעל שריון כבד ומיגון עילי) שמשרת בגבול הצפון. נגמ"שים אלו היו במקור רכבי הנדסה אך הוחלפו לטובת הפומ"ה - נגמ"ש הנדסה ייעודי ומתקדם הממוגן בכבדות ובעל יכולת לשאת כלים הנדסיים רבים.
בחיל ההנדסה הישראלי משרתים מספר כלים כבדים נוספים, חלקם מוזרים למראה: מדובר בטנקי גישור, טנקי הנדסה עם מגובים שונים, טנקי חילוץ (כגון ה M88 והנמ"ר) וכלי צמ"ה ממוגנים, כאשר המוכר שבהם הוא ה D9 - דחפור כבד ומשוריין המשמש לעבודות עפר, ביצורים, הריסת תשתיות אויב ופריצת שדות מוקשים.
כלי הרכב הכבד ביותר ביבשה הוא טנק המערכה. בצה"ל, חיל השריון הישראלי הוא החיל המפעיל את הטנקים. כיום חיל השריון בנוי על טהרת טנקי המרכבה ( סימן 2, סימן 3, ו סימן 4 ) כאשר במילואים משרתים טנקי מג"ח 6 ו 7.
מחקר מדעי רב בתחום הרק"מ הושקע בנושא המיגון על מנת לספק שרידות מקסימלית לחיילים. ב 1982 הפתיעה ישראל את העולם עם המיגון הריאקטיבי שנחל הצלחה עצומה מול רקטות הנ"ט ואיומי הטנקים בלבנון. ישראל גם פיתחה שריון מרוכב וזכוכית בליסטית, וכיום היא שם דבר בתחומים אלה. החידוש האחרון של ישראל בתחום המיגון הוא מערכת הגנה אקטיבית (APS) לרק"מ תוצרת רפא"ל וג'נרל דיינמיקס.
[עריכה] ארטילריה
- ערך מורחב – ארטילריה של צה"ל
הפעלת הארטילריה בצה"ל מרוכזת בידי חיל התותחנים הישראלי. החייל מפעיל מערכות ארטילריה קניות, כגון מרגמות כבדות והוביצרים כגון תותח מתנייע M-109 "דוהר". החייל מפעיל גם מערכות רקטיות הכוללות את ה M-270 MLRS "מנתץ" האמריקני ומשגרי רקטות תוצרת ישראל כגון משגר הרקטות LAR-160.
[עריכה] אמל"ח זרוע האוויר
[עריכה] כלי טיס
- ערך מורחב – כלי טיס של צה"ל
כיום חיל האוויר הישראלי מבוסס כמעט כולו על כלי טיס אמריקנים, שבהן חלק או רוב המערכות האלקטרוניות משודרגות למערכות תוצרת ישראל. עמוד השדרה של החיל הוא מטוסי ה-F-16 ("נץ ו"ברק") וה-F-15 ("בז") לרבות ה-F-15I ("רעם") לתקיפת מטרות קרקעיות, כאשר אליהם מצטרפים מטוסי ה-F-16I ("סופה"), בעלי טכנולוגיות ייחודיות לישראל והתאמות לטווח פעולה ארוך במיוחד.
טייסות המסוקים לוקחות חלק נכבד בפעילות חיל האוויר, הן בתובלה וחילוץ והן בתקיפת מטרות. מסוקי החייל הם הAH-1 קוברה ("צפע"), AH-64 אפאצ'י ("פתן") לרבות ה-AH-64D אפאצ'י לונגבאו ("שרף") המתקדם ביותר, הבל 212 ("אנפה"), ה־UH-60 בלק-הוק ("ינשוף") ו־CH-53 סי סטאליון ("יסעור").
בנוסף מפעיל חיל האוויר כלי טיס בלתי מאויישים (כטב"ם) ואף טילי שיוט.
החימוש של מטוסי ומסוקי הקרב כולל טילים אמריקנים סטנדרטיים דוגמת ה־AIM-9 סיידווינדר וה־AGM-114 הלפייר אך גם טילים ופצצות ישראליות מתקדמות כגון פיתון 5, הפופאיי והדרבי מתוצרת רפא"ל.
[עריכה] טילים בליסטיים
- ערך מורחב – רקטות וטילים של צה"ל
על פי מקורות זרים לצה"ל יש טילים בליסטיים המכונים טילי "יריחו", אשר מסוגלים לשאת ראש קרב גרעיני. ישראל מקפידה לשמור על עמימות בנוגע ליכולותיה בתחומים אלה.
[עריכה] אמל"ח נגד מטוסים (נ"מ) ונגד טילים
כוחות הנ"מ של צה"ל כפופים לחיל האוויר ומורכבים היום בעיקר מטילי אוויר-קרקע כגון הסטינגר, ההוק והפטריוט המכסים את הטווחים שבין הקצר לבינוני.
צה"ל מחזיק גם בסוללות טילים כנגד טילים. מערכת ה"חץ" מיועדות ליירט טילים בליסטיים בגובה רב באטמוספירה וכיום היא המערכת המבצעית היחידה מסוג זה בעולם. כגיבוי, צה"ל פורש סוללות פטריוט שקיבל מארצות הברית וגרמניה. כנגד רקטות ואיומי קצרי טווח, מפתחת ישראל ביחד עם ארצות הברית מערכת יירוט מבוססת לייזר הנקראת נאוטילוס. המערכת הצליחה בניסויים אך ייקח זמן להתאימה לשטח ולהפכה למבצעית.
[עריכה] אמל"ח זרוע הים
- ערך מורחב – כלי שיט של חיל הים הישראלי
חיל הים הישראלי מצוייד במערכות שיט משוכללות הכוללות ספינות טילים, סירות משמר, צוללות ואף כלי שיט בלתי מאויישים.
כדי להגן על חופי הארץ מפני מחבלים ומבריחים מפעיל צה"ל ספינות סיור ומשמר קטנות ומהירות. הספינות הותיקות מדגם "דבור" ו"דבורה" מפנות אט אט את מקומן לספינות מתקדמות יותר מדגמי "שלדג" ו"סופר-דבורה 3". בנוסף לספינות המשמר מפעיל חיל הים ספינות טילים גדולות, המהוות את עיקר כוחו של הצי: ספינות אלה מצוידות בטכנולוגיות מתקדמות וחימושן העיקרי הוא טילים. ביניהן ניתן למצוא את סער-4, סער-4.5 ואת הסער-5 שכוללת מנחת מסוקים (שעליו משרת מסוק העטלף).
בנוסף לסירות וספינות, חיל הים מפעיל צי צוללות קטן. מטרת אמל"ח זה לבצע משימות מודיעין ויתכן שגם אפשרות תגובה גרעינית ("מכה שנייה"). בשנים האחרונות הצטייד חיל הים בצוללות חדישות מדגם דולפין שיוצרו בגרמניה ונמכרו לישראל בהנחה.
[עריכה] פיתוח אמצעי לחימה בישראל
- ערך מורחב – פיתוח אמצעי לחימה בישראל
לאורך השנים פותחו ושוכללו בישראל אמצעי לחימה רבים, בהתאמה לצרכי הצבא הישראלי. בין היתר ניתן לציין את תת המקלע עוזי, רובי הסער גליל ותבור, ומקלע נגב. פיתוח טנקי המג"ח ופרויקט המרכבה, ופיתוח טילים ורקטות הנחשבים למתקדמים בעולם. בראשם ניתן למנות את טיל החץ, הטיל הראשון בעולם שפותח כנגד טילים בליסטיים.
בשנות התשעים החל דגש רב על שילוב אלקטרוניקה מתקדמת במערכות הנשק והעברת הצבא לעידן ההיי-טק.
פירוט כל כלי הנשק של צה"ל לפי סוגים:
 |
אמצעי הלחימה של צה"ל |  |
|---|---|---|
|
כלי טיס | כלי שיט | ארטילריה | טנקים | נגמ"שים כבדים | כלים הנדסיים |
||
[עריכה] ראו גם
- רשימת חיילי צה"ל שנודעו בפעילותם הצבאית: מפקדים בכירים, אנשי מופת, זוכי עיטורים ועוד.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: צה"ל |
||
 טקסט בוויקיטקסט: חוק יסוד: הצבא |
||
| טקסט בוויקיטקסט: פקודת צבא הגנה לישראל |
||
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צה"ל |
- אתר הבית הרשמי של צה"ל
- חוק-יסוד: הצבא, באתר הכנסת
- אתר משרד הביטחון
- אתר ארכיון צה"ל וכוחות הביטחון
- חבר, אתר משרתי הקבע והגמלאים
- isayeret.com, אתר הכוחות המיוחדים הישראליים (קישור חוטפני)
- תומר ריבל, צה"ל מול לוחמת גרילה פלסטינית
- כלי הנשק של צה"ל
  |
||
|---|---|---|
| זרועות, פיקודים ואגפים | ||
| זרועות: | זרוע היבשה | זרוע האוויר והחלל | זרוע הים | |
| פיקודים: | פיקוד הצפון | פיקוד המרכז | פיקוד הדרום | פיקוד העורף | |
| אגפים: | המטה הכללי (מטכ"ל) | אגף המבצעים (אמ"ץ) | אגף התכנון (אג"ת) | אגף המודיעין (אמ"ן) | אגף משאבי אנוש (אמ"ש) | אגף התקשוב (את"ק) | אגף הלוגיסטיקה, הרפואה והמרכזים (אלר"ם) | |
| יועצים ונספחים למטכ"ל: | היועץ הכספי לרמטכ"ל | יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים | הרבנות הצבאית | הפרקליטות הצבאית | בית הדין הצבאי לערעורים | מתאם פעולות הממשלה בשטחים | |
| חילות צה"ל | ||
| חילות השדה: | חיל הרגלים (חי"ר) | חיל השריון (חש"ן) | חיל התותחנים (חת"מ) | חיל ההנדסה הקרבית (חה"ן) | חיל מודיעין השדה (מוד"ש) | |
| חילות תומכי לחימה: | חיל החימוש | חיל רפואה | חיל המודיעין | חיל התקשוב | |
| חילות עורפיים: | חיל החינוך והנוער | חיל השלישות | חיל הלוגיסטיקה | חיל המשטרה הצבאית | החיל הכללי | |
| ראו גם | ||
| מידע נוסף: | פורטל צה"ל | אמצעי לחימה | מילואים | יחידות מובחרות | מבצעים | מדים | דרגות | עיטורים | ביטחון ישראל – מונחים | |
קטגוריות: צה"ל | כוחות הביטחון | משרד הביטחון | צבאות
