נשים בצה"ל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נשים היוו חלק משמעותי מכח-האדם של צבא ההגנה לישראל מיום הקמתו. עם זאת, מעמדן בצבא, התפקידים הפתוחים בפניהן ואפשרויות הקידום שלהן עברו שינויים רבים במהלך השנים.
תוכן עניינים |
[עריכה] ההיסטוריה של שירות נשים בצה"ל
נשים השתתפו בכח המגן העברי מראשיתו. מניה שוחט הייתה ממקימי ארגון השומר והשתתפה בפעילותו. נשים היו פעילות בארגון "ההגנה", תחילה בתפקידי עזר ואחר-כך גם בתפקידי לחימה, והיו כשליש מהכח הלוחם של הפלמ"ח. בעת מלחמת העולם השניה, כ-4000 נשים יהודיות מארץ-ישראל התגייסו לתפקידים תומכי לחימה בצבא הבריטי.
על רקע זה ברור כיצד בשלבים הראשונים של מלחמת העצמאות השתתפו נשים ברוב התפקידים, לרבות תפקידי לוחמה בחזית, וכן כטייסות קרביות. מצב זה השתנה כבר במאי 1948, עם הקמת צה"ל. אז הוקם חיל הנשים (ח"ן) ובפיקוד קצינות יוצאות הצבא הבריטי. בפקודת הקמתו של הח"ן, נקבע שנשים יישרתו בתפקידי הגנת יישובים, בתפקידים מקצועיים, בתפקידים מנהלתיים ובתפקידי עזר; אבל לא בתפקידי לחימה.
במשך כשלושים שנה, עד שנות השמונים, נותר דגם השירות של נשים בצה"ל ללא שינוי. למרות שינויים קטנים בתפקידים שנפתחו בפני נשים, אחוז ניכר מהמתגייסות שרתו כפקידות. ניצני שינוי החלו בשנות ה-80, אז החלו להפתח בפני נשים תפקידי הדרכה חדשים במקצועות הלוחמה, כמו מדריכות חי"ר, שריון וקליעה. כמו כן נפתחו לפניהן תפקידי פיקוד כמו מפקדות כיתה בטירונות לחיילים המיועדים לתפקידים בעורף ומדריכות כלואים, ותפקידים טכניים כמו חשמלאות וטכנאות. שינויים אלה היו ביוזמת צה"ל.
למרות שניצני השינוי החלו בתוך הצבא, המהפך ביחס הצבא לשירות נשים נכפה עליו במידה רבה מבחוץ. בשנת 1995 פסק בג"צ, בעתירתה של אליס מילר נגד שר הבטחון, כי על צה"ל לאפשר לנשים להתנדב לקורס טיס, בדומה לגברים. העקרונות של פסיקת הבג"צ שולבו בשנת 2000 בחוק שירות בטחון (ראה להלן), ובאגרת הרמטכ"ל בשנת 2004. הפסיקה אילצה את מפקדי הצבא לבחון מחדש את כלל מדיניות השיבוץ והטיפול בחיילות ובמפקדות בצבא. בעקבות זאת, נפתחו לנשים תפקידי לחימה כמו קצינה ימית (חובלת), לוחמת חי"ר קל (גדוד קרקל), לוחמת בחיל התותחנים ובמערך הנ"מ, לוחמת במערך האב"כ של חיל ההנדסה ובמשטרה הצבאית. עם זאת, בעקבות מחקר שעשה חיל הרפואה בשנת 2000 לקביעת התאמתן של נשים לתפקידי לחימה, נותרו מרבית תפקידי החי"ר והשריון סגורים בפני נשים.
השינויים ביחס הצבא לשירות נשים לא התבטאו רק בפתיחת תפקידי לחימה בפניהן. מערך הח"ן הפרוש הארכאי פורק בשנת 1997, וסמכויותיו הועברו לידי המפקדים ומערך הת"ש, כפי שהיה נהוג לגבי חיילים. בשנת 2001 פורק חיל הנשים, ובמקומו הוקמה יחידת יועצת הרמטכ"ל למעמד האישה. בניגוד לחיל הנשים, שקיבע במידה רבה את מעמד הנשים בצבא, תפקיד יוהל"ן הוא ליישם את מדיניות הצבא לקדם את התנאים לשוויון הזדמנויות, למיצוי כישוריהן ויכולותיהן של נשים בצבא, ולספק לנשים המשרתות בצה"ל סביבה בטוחה וחופשיה מאפליה. מהלך נוסף שליווה את פירוק הח"ן היה ביטול ההפרדה בהכשרה בין נשים וגברים ומיועדים לתפקידים זהים. כך, לדוגמה, אוחדה הכשרת הקצינים והקצינות בצה"ל. בנוסף, נעשה מאמץ להקל על קצינות להתקדם לתפקידים בכירים בצה"ל, כולל תפקידים מחוץ למערכים שנחשבים לנשיים כמו השלישות והת"ש. כיום משרתות בצה"ל לפחות שלוש קצינות בדרגת תת-אלוף: תא"ל דבורה חסיד, יוהל"ן; תא"ל מירי רגב, דוברת צה"ל; ותא"ל אורנה ברביבאי. כמו כן נשים מילאו או ממלאות תפקידים כמו הצנזורית הצבאית הראשית; קצינת נפגעים ראשית; מפקדת בה"ד 15; מפקדת בסיס הטירונות בזיקים, ועוד.
[עריכה] המסגרת החוקית לשירות נשים: חוק שירות בטחון והתקנות
חוק שירות בטחון (1949) ותקנות שירות הביטחון מאותה שנה קבעו גיוס חובה לכלל האוכלוסייה, כולל נשים. בכך היה צה"ל לצבא היחיד בעולם שמגייס נשים לשירות חובה. עם זאת אורך השירות שנקבע לנשים היה קצר יותר מזה של הגברים. למרות שאורך השירות של נשים וגברים השתנה מספר פעמים מאז, מצב זה נשאר ללא שינוי. כמו כן, החוק מגדיר הבדלים בין נשים לגברים בקריטריונים לשחרור משירות צבאי ובגיל הפטור משירותי מילואים. לפי חוק שירות בטחון הנוכחי, משנת 1986, אורך השירות הצבאי של נשים נקבע ל-24 חודש ושל גברים ל-30; נשים אפשר לזמן לשירות סדיר עד גיל 26, וגברים עד גיל 29; נשים אפשר לזמן לשירות מילואים עד גיל 38, וגברים עד גיל 54; נשים פטורות משירות סדיר אם הן נשואות, ומשירות מילואים אם הן אמהות או בהריון. החוק גם מחייב לפטור נשים משירות מסיבות דת ומצפון. מגבלות נוספות על אורך השירות ותנאי השירות של נשים נקבעו בעבר על ידי תקנות שירות בטחון ועל ידי פקודות מטכ"ל.
בשנת 2000 נוסף לחוק שירות בטחון סעיף, הקובע כי כל התפקידים בצבא פתוחים בפני נשים, אלא אם כן הדבר מתחייב ממהותו ואופיו של התפקיד. בכך עיגנה הכנסת בחוק מיוחד את שוויון ההזדמנויות של נשים בצה"ל, אם כי התירה את האפשרות למנוע את שיבוצן לתפקידים מסוימים אם הדבר מוצדק. בנוסף קבע השינוי בחוק שעל נשים, שיתנדבו לשרת בתפקידים מסוימים, יחולו הדינים שחלים על גברים מבחינת אורך השירות והתנאים לפטור ממנו. מטרתו של סעיף זה היא למנוע אפליה של נשים בתפקידים הדורשים תקופת הכשרה ארוכה, על רקע אופק השירות הקצר יותר שלהן.
[עריכה] שירות נשים דתיות
עם הקמת צה"ל, התנגדו בחוגים הדתיים לגיוס החובה לנשים, ולכן מלכתחילה נקבע שנשים שיצהירו שהן דתיות יהיו פטורות משירות צבאי. לשם קבלת הפטור מצהירה המועמדת לשירות בטחון על קיום שני תנאים: שמירת כשרות בבית ומחוץ לו, ואי נסיעה בשבת. ההצהרה נמסרת לדיין או שופט בבית הדין הרבני. למרות האפשרות לפטור, כשליש מבוגרות החינוך הממלכתי-דתי מתגייסות לשירות בצה"ל. כדי לעודד נשים דתיות להתגייס ולתמוך בהן במהלך שירותן, הצבא מציע מסגרות שבהן משרתות כמה חיילות דתיות יחד באותו בסיס ובאותו תפקיד ("גרעיני אלומה").
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אתר יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים
- מילים לחוד ומציאות לחוד – אפלייה בשיבוץ - תפקיד לנשים בלבד!, באתר הקשב
- בג"צ אליס מילר נ' שר הבטחון - פסק הדין
- דפנה ברק-ארז, על טייסות וסרבניות מצפון: מאבק אחד או מאבקים שונים?
- חוק שירות ביטחון
  |
||
|---|---|---|
| זרועות, פיקודים ואגפים | ||
| זרועות: | זרוע היבשה | זרוע האוויר והחלל | זרוע הים | |
| פיקודים: | פיקוד הצפון | פיקוד המרכז | פיקוד הדרום | פיקוד העורף | |
| אגפים: | המטה הכללי (מטכ"ל) | אגף המבצעים (אמ"ץ) | אגף התכנון (אג"ת) | אגף המודיעין (אמ"ן) | אגף משאבי אנוש (אמ"ש) | אגף התקשוב (את"ק) | אגף הלוגיסטיקה, הרפואה והמרכזים (אלר"ם) | |
| יועצים ונספחים למטכ"ל: | היועץ הכספי לרמטכ"ל | יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים | הרבנות הצבאית | הפרקליטות הצבאית | בית הדין הצבאי לערעורים | מתאם פעולות הממשלה בשטחים | |
| חילות צה"ל | ||
| חילות השדה: | חיל הרגלים (חי"ר) | חיל השריון (חש"ן) | חיל התותחנים (חת"מ) | חיל ההנדסה הקרבית (חה"ן) | חיל מודיעין השדה (מוד"ש) | |
| חילות תומכי לחימה: | חיל החימוש | חיל רפואה | חיל המודיעין | חיל התקשוב | |
| חילות עורפיים: | חיל החינוך והנוער | חיל השלישות | חיל הלוגיסטיקה | חיל המשטרה הצבאית | החיל הכללי | |
| ראו גם | ||
| מידע נוסף: | פורטל צה"ל | אמצעי לחימה | מילואים | יחידות מובחרות | מבצעים | מדים | דרגות | עיטורים | ביטחון ישראל – מונחים | |
