השפלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ערך זה עוסק באזור של ארץ ישראל. לערך העוסק בהשפלה נפשית, ראו השפלה נפשית.

השפלה, או שפלת יהודה, הוא אזור גאוגרפי במעבר בין הרי יהודה למישור החוף. גבולותיה: במזרח - הרי יהודה - הרים תלולים וגבוהים (ומכאן שמה- שפלה- נמוכה יחסית), במערב - המעבר ההדרגתי למישור החוף, בצפון - שולי הר שומרון ואזור מעבר אפק - ראש העין (עמק איילון ותוואי נחל איילון), בדרום - צפון הנגב (אזור נחל שקמה). אורכה כ 100 ק"מ, רוחבה הממוצע כ-10-15 ק"מ וגובהה 120-450 מ' מעל פני הים.

האקלים של צפון השפלה לח וקריר יותר מהאקלים שבדרומה. כמות הגשמים הממוצעת בשפלה היא מ-500-600 מילימטרים בצפונה ועד 250 מילימטרים בדרומה. הטמפרטורה הממוצעת השנתית בשפלה גבוהה מזו שבמישור החוף ומגיעה ל-20 מעלות צלזיוס. בקיץ שורר בשפלה חום כבד, בדרך כלל, מכיוון שרוח הים כמעט אינה מגיעה אליה.

נהוג לחלק את השפלה לשתי רצועות אורך -

השפלה הגבוהה (המזרחית)- בנויה גבעות מעוגלות שביניהן מתפתלים נחלים. סלעיה קירטוניים והצמחיה האופיינית לה היא בתה ים תיכונית.
השפלה הנמוכה (המערבית)- מגיעה לגובה 250 מ'. נופה מתון יותר והתעבורה הנוחה בה בצירוף אדמות סחף רבות מאפשרות עיבוד חקלאי.

אזורים נרחבים בשפלה מכוסים חולות ים - אך החולות הולכים ופוחתים בגלל הבניה המואצת באזור. בין הנחלים העוברים בשפלה נמצאים - נחל הבשור, נחל שקמה, נחל לכיש ונחל שורק. מלבד החולות קיימת אדמה פוריה ומי תהום. בשפלה מתהוות ביצות בעת גשמים אך אין הן שורדות בזמן הקיץ. סוג הקרקע בשפלה הוא לס בדרום, אך מאשקלון צפונה מחליף אותו חמר. בשפלה צומחים שדות בר ומטעים.

[עריכה] התיישבות

הערים המרכזיות בשפלה הן - אשקלון, אשדוד, יבנה, רחובות וראשון לציון.

בחלקו המזרחי של האזור ישנן גבעות כורכר ועליהן ניבנו מרבית היישובים הן בימי קדם והן בימינו. העדפת הגבעות נובעת מן האפשרות הנוחה להגן על ישוב מוגבה, העובדה שמגיעה אליהם רוח ים ומצננת את האוויר והעובדה שבימי גשם אין נוצרות שם ביצות. היישוב היהודי בה ותיק למדי בצפון וחדש יותר בדרום.