אמצעי הלחימה של צה"ל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמצעי הלחימה של צה"ל כוללים מגוון רחב של כלי ירי, טנקים, מטוסים, תותחים, רכב קרבי משוריין ועוד. חלק ניכר מכלי נשק אלו נרכש בחו"ל - בעיקר בארצות הברית. בעבר, ספקית הנשק העיקרית של צה"ל הייתה צרפת. רובם עוברים שיפורים בסדנות ישראליות.
תוכן עניינים |
[עריכה] כללי
לפירוט לפי סוגים, ראו:
 |
אמצעי הלחימה של צה"ל |  |
|---|---|---|
|
כלי טיס | כלי שיט | ארטילריה | טנקים | נגמ"שים כבדים | כלים הנדסיים |
||
במהלך הקמתו במלחמת העצמאות הנשק בצה"ל היה מגוון מאוד ולא אחיד, זאת עקב המגבלות הקשות על השגת אמצעי לחימה (המנדט הבריטי, האמברגו). רק בשנות ה-50 החל בצה"ל תהליך של התעצמות וסטנדרטיזציה של כלי הנשק. בתקופה זו ספקית הנשק העיקרית הייתה צרפת.
בעקבות מלחמת ששת הימים, פסק שיתוף הפעולה עם צרפת וצה"ל עבר להתבסס על נשק אמריקני ופיתוחים של התעשיה המקומית. בשנות ה-70 החלו גם מיזמי פיתוח מקומיים, כאשר הבולט שבהם הוא טנק המרכבה, אך הללו כללו גם פיתוחים בתחום הנשק הקל, התחמושת, כלי הטיס, אלקטרוניקה, טילים ועוד.
בשנות השמונים והתשעים הגביר צה"ל את תהליך הצטיידות בנשק אמריקני חדיש, וזאת במטרה להשיג עליונות טכנולוגית, מתוך הכרה שעליונות טכנולוגית בנשק וציוד על צבאות ערב מהווה מכפיל כוח ובאמצעות עליונות זו "צבא קטן וחכם" יוכל להמוני צבאות ערב.
מאז האמברגו של צרפת ב 1967, עבר צה"ל לבסס את הרכש שלו על ארצות הברית, בה הוא יוכל לקנות נשק וציוד צבאי בזול במסגרת כספי הסיוע האמריקניים (FMS). כיום, צה"ל מצוייד בנשק רב ואיכותי, הן מייצור עצמי והן מרכש, שרובו מארצות הברית.
[עריכה] אמל"ח זרוע היבשה
[עריכה] אמצעי לחימה של החי"ר
הנשק האישי של רוב חיילי צה"ל הם רובים ממשפחת ה-M16: בעיקר M16A2, מקוצר CAR15 ו M4 ו M4A1 קרבין (מקוצרר). כיום הנשק האישי של החי"ר מתחיל להיות מוסב לתבור מתוצרת תע"ש, כאשר ביתר חילות השדה וכוחות המילואים ניתן עדיין למצוא את הגליל ואת העוזי. על הרובים אפשר להתקין מסילות פיקטיני שמאפשרות לחבר לרובה מגוון רב של עזרים טקטים כגון כוונות אופטיות שונות, צייני לייזר ופנסים. בנוסף, אפשר להתקין מתחת לקנה מטול רימונים 40 מ"מ מדגם M-203.
בנוסף, כל לוחם מצוייד במספר רימוני יד הגורמים לפיצוץ בצירוף רסיסים. ישנם גם רימוני הלם ורימוני גז מדמיע.
נשקי המחלקה והפלוגה של כוחות היבשה הם מגוונים. המקלעים העיקריים הם הנגב הישראלי (5.56 מ"מ) והמאג הבלגי הותיק (7.62 מ"מ). הנשק הכבד כולל מקלע כבד M2 בראונינג 0.5 ו מקלע רימונים Mk19. יחידות זרוע היבשה השונות מפעילות גם קלעים וצלפים, שאמונים על פגיעות מדויקות מרחוק. הם חמושים בכוונות טלסקופיות (כגון "טריג'יקון X4" או "נמרוד"), רובי קלעים M16A2E3 ו SR-25, ורובי צלפים מאוזר SR86, רמינגטון M-24 ו M82A1 בארט.
כדי להתמודד עם מטרות משוריינות משתמשים בחי"ר במגוון רימונים, רקטות וטילים. יחידות החי"ר בצה"ל מצוידות ברקטות נגד טנקים מדגמי RPG-7, לאו M72 ו-B-300. רקטות הנ"ט הן נשק זול יחסית וקל יחסית לתפעול ולכן מהוות נשק כבד זמין ביותר בשביל לפגוע במטרות כבדות כגון כלי רכב ובניינים. מאחר שטנקי המערכה המודרניים ממוגנים בכבדות, הנשק הייעודי נגדם הוא טילי נ"ט. הללו כבדים ויקרים יותר מרקטות הנ"ט (שכן הם כוללים רש"ק כפול ומנגנון הנחייה) ותפעולם מסובך יותר ודורש הכשרה ארוכה יותר. בצה"ל משרתים כיום טילי הTOW עורב והגיל SPIKE.
[עריכה] כלי רכב יבשתיים
בצה"ל יש מספר סוגי רכב:
- רכב לוגיסטי: משאיות, אוטובוסים, מובילי טנקים.
- רכב טקטי: ג'יפים ורכבי שטח, כגון ההאמר HMVWWW, ה"זאב", הסופה והאביר. רכבים אלה ממוגנים במידה סבירה אך לא נושאים שריון כבד מאחר והדרישה העיקרית מהם היא מהירות ועבירות שטח. על ג'יפים כדוגמת ההאמר ניתן להתקין כלי נשק כבדים דוגמת מקלעים וטילי נ"ט.
- רכב קרבי משוריין: מדובר ברכבים כבדים ומשוריינים, שמטרתם לבצע משימות קרביות תחת אש. הם כוללים נגמ"שים, רכבי הנדסה, טנקים וסוללות ארטילריה מתנייעות.
תחת אש כבדה, עיקר הובלת הלוחמים אל השדה הקרב וממנו נעשית בנגמ"שים. לעיתים קרובות, בגלל המיגון שמציע הנגמ"ש הלוחמה מתבצעת מתוך הנגמ"שים - שעקב כך נושאים כלי נשק כגון מקלעים, מרגמות ואף טילי נ"ט. הנגמ"ש העיקרי בצה"ל הוא ה M-113 האמריקני שהגיע ארצה בשנות השבעים, למרות שעבר סדרת השבחות ותוספות מיגון הוא נחשב לנגמ"ש מיושן ופגיע. בכדי לענות על הצורך בנגמ"שים כבדים החליטו בצה"ל לנצל טנקים ישנים וטנקי שלל כדי לבנות מהם נגמ"שים כבדים. מטנקי T-55 שנלקחו כשלל מארצות ערב נבנתה האכזרית, נגמ"ש חי"ר כבד המשרת בחטיבת גולני. מנגד, על תובת הצנטוריון בנה צה"ל סדרת נגמ"שים נוספת שכיום כוללת את הנגמחון (ממוגן גחון ומדוגם בתא לוחמים עילי) שמשרת בשטחים ואת הנקפדון (בעל שריון כבד ומיגון עילי) שמשרת בגבול הצפון. נגמ"שים אלו היו במקור רכבי הנדסה אך הוחלפו לטובת הפומ"ה - נגמ"ש הנדסה ייעודי ומתקדם הממוגן בכבדות ובעל יכולת לשאת כלים הנדסיים רבים.
בחיל ההנדסה הישראלי משרתים מספר כלים כבדים נוספים, חלקם מוזרים למראה: מדובר בטנקי גישור, טנקי הנדסה עם מגובים שונים, טנקי חילוץ (כגון ה M88 והנמ"ר) וכלי צמ"ה ממוגנים, כאשר המוכר שבהם הוא ה D9 - דחפור כבד ומשוריין המשמש לעבודות עפר, ביצורים, הריסת תשתיות אויב ופריצת שדות מוקשים.
כלי הרכב הכבד ביותר ביבשה הוא טנק המערכה. בצה"ל, חיל השריון הישראלי הוא החיל המפעיל את הטנקים. כיום חיל השריון בנוי על טהרת טנקי המרכבה ( סימן 2, סימן 3, ו סימן 4 ) כאשר במילואים משרתים טנקי מג"ח 6 ו 7.
מחקר מדעי רב בתחום הרק"מ הושקע בנושא המיגון על מנת לספק שרידות מקסימלית לחיילים. ב 1982 הפתיעה ישראל את העולם עם המיגון הריאקטיבי שנחל הצלחה עצומה מול רקטות הנ"ט ואיומי הטנקים בלבנון. ישראל גם פיתחה שריון מרוכב וזכוכית בליסטית, וכיום היא שם דבר בתחומים אלה. החידוש האחרון של ישראל בתחום המיגון הוא מערכת הגנה אקטיבית (APS) לרק"מ תוצרת רפא"ל וג'נרל דיינמיקס.
[עריכה] ארטילריה
הפעלת הארטילריה בצה"ל מרוכזת בידי חיל התותחנים הישראלי. החייל מפעיל מערכות ארטילריה קניות, כגון מרגמות כבדות והוביצרים כגון תותח מתנייע M-109 "דוהר". החייל מפעיל גם מערכות רקטיות הכוללות את ה M-270 MLRS "מנתץ" האמריקני ומשגרי רקטות תוצרת ישראל כגון משגר הרקטות LAR-160.
[עריכה] אמל"ח זרוע האוויר
[עריכה] כלי טיס
כיום חיל האוויר הישראלי מבוסס כמעט כולו על כלי טיס אמריקנים, שבהן חלק או רוב המערכות האלקטרוניות משודרגות למערכות תוצרת ישראל. עמוד השדרה של הטייס הוא מטוסי ה-F16 וה-F15, כאשר אליהם מצטרפים ה F16I וה F15I, בעלי טכנולוגיות ייחודיות לישראל והתאמות לטווח פעולה ארוך במיוחד.
טייסות המסוקים לוקחות חלק נכבד בפעילות חיל האוויר, הן בתובלה וחילוץ והן בתקיפת מטרות. מסוקי החייל הם ה־AH-1 קוברה, AH-64 אפאצ'י (ולאחרונה ה"שרף" AH-64D), ה"אנפה" בל 212, ה־UH-60 בלק-הוק ויסעור (מסוק תובלה כבד).
בנוסף מפעיל חיל האוויר כלי טייס בלתי מאוישיים ביניהם מזל"טים,מל"טים ואף טילי שיוט. החימוש של מטוסי ומסוקי הקרב כולל טילים אמריקנים סטנדרטיים דוגמת הסיידווינדר וההלפייר אך גם טילים ופפצות ישראליות מתקדמות כגון פיתון 5, הפופאי והדרבי מתוצרת רפא"ל.
[עריכה] טילים בליסטיים
על פי מקורות זרים לצה"ל יש טילים בליסטיים המכונים טילי "יריחו", אשר מסוגלים לשאת ראש נפץ גרעיני. ישראל מקפידה לשמור על עמימות בנוגע ליכולותיה בתחומים אלה.
[עריכה] אמל"ח נגד מטוסים (נ"מ) ונגד טילים
כוחות הנ"מ של צה"ל כפופים לחיל האוויר ומורכבים היום בעיקר מטילי קרקע-אוויר כגון הסטינגר, ההוק והפטריוט המכסים את הטווחים שבין הקצר לבינוני. הM-163 מחב"ט הוא מערכת נ"מ מתנייעת המבוססת על תותח M61 וולקן ופוד הכולל 4 טילי סטינגר, מערכת זו שימושית גם ללוחמה בשטח בנוי.
צה"ל מחזיק גם בסוללות טילים כנגד טילים. מערכת ה"חץ" מיועדות ליירט טילים בליסטיים בגובה רב באטמוספירה וכיום היא המערכת המבצעית היחידה מסוג זה בעולם. כגיבוי, צה"ל פורש סוללות פטריוט שקיבל מארצות הברית וגרמניה. כנגד רקטות ואיומי קצרי טווח, מפתחת ישראל ביחד עם ארצות הברית מערכת יירוט מבוססת לייזר הנקראת נאוטילוס. המערכת הצליחה בניסויים אך ייקח זמן להתאימה לשטח ולהפכה למבצעית.
[עריכה] אמל"ח זרוע הים
חיל הים הישראלי מצוייד במערכות שיט משוכללות הכוללות ספינות טילים, סירות משמר, צוללות ואף כלי שיט בלתי מאויישים.
כדי להגן על חופי הארץ מפני מחבלים ומבריחים מפעיל צה"ל ספינות סיור ומשמר קטנות ומהירות. הספינות הותיקות מדגם "דבור" ו"דבורה" מפנות אט אט את מקומן לספינות מתקדמות יותר מדגמי "שלדג" ו"סופר-דבורה 3". בנוסף לספינות המשמר מפעיל חיל הים ספינות טילים גדולות, המהוות את עיקר כוחו של הצי: ספינות אלה מצוידות בטכנולוגיות מתקדמות וחימושן העיקרי הוא טילים. ביניהן ניתן למצוא את סער-4, סער-4.5 ואת הסער-5 שכוללת מנחת מסוקים (שעליו משרת מסוק העטלף).
בנוסף לסירות וספינות, חיל הים פיתח בעשור האחרון את צי הצוללות שלו. תכלית פיתוח זה הוא אסטרטגי ונועד לאפשר לישראל יכולות ריגול, או כפי שמקורות זרים משערים, מכה שנייה. בשנים האחרונות קיבל חיל הים צוללות דיזל חדישות מדגם דולפין, הללו יוצרו על ידי גרמניה ונמכרו לישראל בהנחה.
[עריכה] פיתוח אמצעי לחימה בישראל
- ערך מורחב – פיתוח אמצעי לחימה בישראל
לאורך השנים פותחו ושוכללו בישראל אמצעי לחימה רבים, בהתאמה לצרכי הצבא הישראלי. בין היתר ניתן לציין את תת המקלע עוזי, רובי הסער גליל ותבור, ומקלע נגב. פיתוח טנקי המג"ח ופרויקט המרכבה, ופיתוח טילים ורקטות הנחשבים למתקדמים בעולם. בראשם ניתן למנות את טיל החץ, הטיל הראשון בעולם שפותח כנגד טילים בליסטיים.
בשנות התשעים החל דגש רב על שילוב אלקטרוניקה מתקדמת במערכות הנשק והעברת הצבא לעידן ההיי-טק.
[עריכה] ראו גם
  |
||
|---|---|---|
| זרועות, פיקודים ואגפים | ||
| זרועות: | זרוע היבשה | זרוע האוויר והחלל | זרוע הים | |
| פיקודים: | פיקוד הצפון | פיקוד המרכז | פיקוד הדרום | פיקוד העורף | |
| אגפים: | המטה הכללי (מטכ"ל) | אגף המבצעים (אמ"ץ) | אגף התכנון (אג"ת) | אגף המודיעין (אמ"ן) | אגף משאבי אנוש (אמ"ש) | אגף התקשוב (את"ק) | אגף הלוגיסטיקה, הרפואה והמרכזים (אלר"ם) | |
| יועצים ונספחים למטכ"ל: | היועץ הכספי לרמטכ"ל | יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים | הרבנות הצבאית | הפרקליטות הצבאית | בית הדין הצבאי לערעורים | מתאם פעולות הממשלה בשטחים | |
| חילות צה"ל | ||
| חילות השדה: | חיל הרגלים (חי"ר) | חיל השריון (חש"ן) | חיל התותחנים (חת"מ) | חיל ההנדסה הקרבית (חה"ן) | חיל מודיעין השדה (מוד"ש) | |
| חילות תומכי לחימה: | חיל החימוש | חיל רפואה | חיל המודיעין | חיל התקשוב | |
| חילות עורפיים: | חיל החינוך והנוער | חיל השלישות | חיל הלוגיסטיקה | חיל המשטרה הצבאית | החיל הכללי | |
| ראו גם | ||
| מידע נוסף: | פורטל צה"ל | אמצעי לחימה | מילואים | יחידות מובחרות | מבצעים | מדים | דרגות | עיטורים | ביטחון ישראל – מונחים | |
