פסחא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חגים ומועדים בנצרות
נצרות קתולית
בוא הגואל חג המולד חג ההתגלות (אפיפני) ספטואגסימה התענית (לנט) פסחא חג העלייה פנטקוסט יום השילוש חג ההשתנות חג עליית מרים הספירה ליל כל הקדושים
נצרות אורתודוכסית
צום המולד חג המולד חג ההתגלות (תיאופני) חג הבשורה התענית הגדולה פסחא חג העלייה פנטקוסט/יום השילוש חג ההשתנות צום עליית מרים חג עליית מרים חג הולדת מרים חג הצלב

חג הפסחא הינו חג נוצרי המציין את תחייתו של ישו, על-פי האמונה הנוצרית, שלושה ימים לאחר שנצלב ונקבר בירושלים.

באטימולוגיה של שם החג, פסחא הוא שמו של חג הפסח בשפה הארמית, שהייתה שפה נפוצה בקרב הנוצרים הראשונים. החג מכונה באנגלית: Easter, בצרפתית: Les Pâques, בספרדית: Pascua, באיטלקית: Pasqua ובלטינית: Pascha (עוד על שמו של החג להלן).

סיפור צליבתו ותחייתו של ישו מופיע באוונגליונים של הברית החדשה. על-פי המסופר בהם, הסעודה האחרונה, ליל הסדר על פי המקובל, הייתה ביום חמישי בערב. משפטו של ישו בפני הסנהדרין ובפני פונטיוס פילטוס היה באותו לילה. הצליבה אירעה ביום שישי בשבוע שחל במהלך חג הפסח, והתחייה אירעה ביום ראשון שאחריו.

לפיכך, חג הפסחא נחוג תמיד ביום ראשון בשבוע בתחילת האביב. יום שישי שלפני חג הפסחא מכונה בחלק מהשפות "יום שישי הטוב" או "יום שישי הקדוש" והתקופה שקודמת לו היא תקופת אבל שמאופיינת בצום חלקי, המכונה "לנט" (Lent) או "התענית". הצום מסתיים ביום ראשון, יום התחייה.

חג הפסחא נחוג בכל הכנסיות הנוצריות, אולם בתאריכים שונים. הוא נחגג תמיד ביום ראשון בשבוע, ותמיד סמוך לתחילת האביב. השבוע הקדוש, הוא השבוע האחרון של 40 ימי הצום, מתחיל ביום ראשון של הדקלים ומסתיים ביום ראשון לאחר מכן, שהוא יום חג הפסחא והיום בו ישו קם לתחייה.

בכנסיות המזרחיות, היוונית אורתודוקסית, הפרבוסלבית, הקופטית ועוד, הוא נחשב לחג המשמעותי ביותר בלוח השנה, חשוב אף יותר מחג המולד. בכנסיות המערביות, הקתולית והפרוטסטנטית, נוטים לייחס לו חשיבות דומה לזו של חג המולד. החג מוכר כחג רשמי ברוב המדינות בעלות מסורת נוצרית, ומלבד טקסים לכבוד תחיית ישו, נהוגים בו טקסים ומשחקים לכבוד תחילת האביב.

טקסי תחילת האביב היו נהוגים, ככל הנראה, גם בתקופה שקדמה לנצרות, והם שולבו בחג הפסחא הנוצרי עם קבלתה. ברוב מדינות אירופה (אולם לא בארצות הברית) מקובל להאריך את חג הפסחא ולחוג אותו במשך יומיים - יום ראשון ושני בשבוע.

תוכן עניינים 1 המועד שבו נחוג חג הפסחא 2 פסחא בנצרות המערבית 2.1 פרוססיון 3 פסחא בנצרות המזרחית 4 מנהגי החג 5 שם החג 6 תאריכי החג בעשור הנוכחי 7 קישורים חיצוניים

[עריכה] המועד שבו נחוג חג הפסחא

לחג הפסחא ולמועדים הסמוכים לו אין תאריך קבוע בלוח הגרגוריאני. הנוצרים הראשונים ראו חשיבות בשמירת מועד החג ביום הראשון בשבוע שחל במהלך חג הפסח היהודי, ועל כן, קבעו את מועד החג על-פי הלוח העברי.

מצב זה השתנה בועידת ניקיאה בשנת 325 לספירה. כדי לנתק את הקשר בין חג הפסחא ללוח העברי, נקבעה נוסחה (מעין אלגוריתם) לחישוב מועד חג הפסחא על-פי הלוח הרומי, המוכר כיום בשם הלוח היוליאני. במילים אחרות, חג הפסחא נחגג ביום ראשון בשבוע, החל אחרי מילואו של הירח שחל אחרי ה-20 במרץ. 20 במרץ נחשב כיום השוויון בין אורך היום לאורך הלילה. חישוב מועד זה של האביב נעשה בשנת 325 לספירה, על-פי הלוח הרומי.

עם זאת, תאריכי חג הפסחא לא נקבעים בכל שנה על-פי תצפיות, אלא שנים רבות מראש, על-פי טבלאות או נוסחאות המוכרות גם מן הלוח העברי: חיזוי מועד מילואו של הירח נעשה על-פי מחזור של 19 שנה. השיטה הזו אינה מדויקת לחלוטין, ומחלוקות לגביה יצרו את הפער בתאריכים בין הכנסיות המזרחיות לכנסיות המערביות. למעשה הפער בתאריכים נעשה עניין שבשגרה מאז התיקונים של האפיפיור גרגוריוס ה-13 בסוף המאה ה-16.

גרגוריוס תיקן את לוח השנה הרומי, ויצר את הלוח הנקרא על-שמו - הלוח הגרגוריאני. בנוסף הוא תיקן את הנוסחה לחישוב חג הפסחא. התיקונים התקבלו תחילה רק בכנסייה הקתולית, אולם בהדרגה הם התקבלו גם בכנסיות הפרוטסטנטיות. הכנסיות המזרחיות דוחות את התיקונים ודבקות בלוח היוליאני ובנוסחאות הישנות. הכנסייה היוונית אורתודוקסית אימצה לוח שנה משלה הזהה כמעט ללוח הגרגוריאני, אולם היא דבקה בנוסחאות הישנות לחישוב חג הפסחא, כך שביוון נחוג חג המולד יחד עם הכנסיות המערביות, אבל חג הפסחא נחגג יחד עם הכנסיות המזרחיות. בהשוואה ללוח העברי, נחוג חג הפסחא של הכנסיות המערביות כמעט תמיד במהלך חול המועד פסח או מיד לאחריו. בשנים עבריות מעוברות הוא עשוי להיחגג סמוך לחג הפורים. חג הפסחא של הכנסיות המזרחיות נחוג כמעט תמיד בשבוע שלאחר פסח, אולם לפעמים הוא חל במהלך חול המועד פסח. אחת לכמה שנים מתלכדים תאריכי חג הפסחא כך שכל הכנסיות חוגגות אותו יחד, ואז הוא גם חל במהלך חול המועד פסח בלוח העברי.

המתמטיקאי הידוע קרל פרידריך גאוס פיתח אלגוריתם לחישוב מועד חג הפסחא, שהוא שימושי מאוד בימינו.

[עריכה] פסחא בנצרות המערבית

בנצרות המערבית הקתולית חג הפסחא מסמל את תום ארבעים ימי התענית ("לנט" Lent). זוהי תקופה של צום חלקי שבו נמנעים ממזונות מסוימים כדוגמת בשר, ממתקים ויין, ונוהגים חזרה בתשובה. הצום הוא לזכר האירועים שקדמו לצליבת ישו, ומגיע לשיאו ב"יום שישי הטוב" (או: "יום שישי הקדוש") שבו נהוג צום חמור יותר (מותרת רק אכילת לחם ושתיית מים) לזכר הצליבה עצמה. היום הראשון של הצום הוא יום רביעי בשבוע, המכונה יום רביעי של האפר. כיוון שבימי ראשון לא מקובל לצום, נמשכת תקופת הצום 46 ימים, אם כי הצום עצמו חל ב-40 ימים מתוכם בלבד.

על פי המסורת הנוצרית הימים שלפני חג הפסחא הם ימים מיוחדים. יום ראשון שלפני הפסחא הוא "יום ראשון של הדקלים" (או "יום ראשון של התמרים", באנגלית: Palm Sunday). שלושת הימים לפני הפסחא הם: "יום חמישי הקדוש" (באנגלית: Maundy Thursday), "יום שישי הטוב" (או: "יום שישי הקדוש", באנגלית: Good Friday) ו"יום שבת הקדוש" (או "יום שבת השקט", באנגלית: Holy Saturday).

הימים מנציחים מאורעות בימיו האחרונים של ישו, כפי שמתוארים באוונגליונים: כניסתו לירושלים ("יום ראשון של כפות התמרים", כיוון שעל פי המסורת הנוצרית נתקבל ישו בנפנוף כפות תמרים על ידי תושבי העיר), הסעודה האחרונה (יום חמישי הקדוש) והצליבה (יום שישי הטוב). יום שישי הטוב, יום שבת הקדוש ו"יום ראשון של פסחא" קרויים לפעמים "טרידואום" (Triduum - "שלושה ימים" בלטינית). במדינות אירופה, ובארצות נוצריות אחרות, חג הפסחא נחוג במשך יומיים - החג שעיקרו ביום ראשון נמשך גם ליום שני, המכונה לפיכך "יום שני של פסחא". בארצות הברית נוהג זה אינו מקובל.

שבעה שבועות בדיוק אחרי הפסחא נחוג ה"פנטקוסט" (Pentecost) הוא חג השבועות הנוצרי.

[עריכה] פרוססיון

חגיגות "השבוע הקדוש" במדינות קתוליות בעלות מורשת ספרדית (semana santa) כוללות טקס מרכזי המכונה "פרוססיון" (Procession). זוהי תהלוכה העוברת ברחובות העיר. משתתפיה לובשים תלבושות מיוחדות ונושאים את ארונו של ישו שעליו פסלי איקונות. לפעמים מתנהלת תהלוכה מקבילה של נשים הנושאות את פסלה של מרים (מריה) אמו של ישו. לפני התהלוכה מעטרים את הרחובות בהם תעבור השיירה במרבדי פרחים ונסורת צבעונית. במקומות מסוימים, ביניהם קסטיליה ולאון שבספרד ואנטיגואה שבגואטמלה הטקס נחשב כמוקד משיכה לתיירים.

[עריכה] פסחא בנצרות המזרחית

בנצרות המזרחית קיימות שתי תקופות תענית. התענית שלפני חג הפסחא קרויה התענית הגדולה. מיד לאחר יום ראשון החמישי בתקופת התענית מתחיל שבוע כפות הדקלים המסתיים ביום שבת של לזרוס. רשמית התענית מסתיימת בשבת של לזרוס, אך הצום נמשך בשבוע שאחריו. מיד לאחר השבת של לזרוס מגיע יום ראשון של כפות הדקלים, ה"שבוע הקדוש" ולבסוף חג הפסחא והצום נשבר לאחר התפילה. השבוע שלאחר הפסחא קרוי "השבוע הזוהר", שבו אין צמים גם לא בימים רביעי וששי (ימי צום גם בימות השנה הרגילים).

[עריכה] מנהגי החג

בארצות שונות התפתחו מנהגים שונים (לפעמים אף מוזרים) הקשורים לחג. לדוגמה: הזכות של נשים להכות את בעליהן ולהפך, הדלקת מדורות, משחקי כדוריד, ועוד (ראו קישורים). מקורם של רוב המנהגים האלה בחגיגות האביב שהיו נהוגות באירופה לפני עידן הנצרות (ראו להלן).

לחגיגות פסחא יש גם משמעות כלכלית: נמכרים בו דברי מתיקה כגון ביצי פסחא משוקולד, ארנבים ממרשמלו, סוכריות גומי וכרטיסי ברכה. תהלוכות ה"פרוססיון" הן מוקד משיכה לתיירים.

בארצות הברית קיבל החג אופי חילוני, כך שלמרבית האמריקנים הפעילות העיקרית בחג היא קישוט ביצים, שבעקבותיו ביום ראשון מתקיים משחק דמוי "חפש את המטמון" שבו הילדים אוספים ביצים שהוחבאו בבתים או בחצרות. אגדות הילדים מספרות שארנבת חג הפסחא (Easter Bunny) מחלקת ביצים וממתקים אחרים בתוך בסלסלת קש, הממתינה לילדים בבוקר יום ראשון של פסחא. מקור הסיפור על הארנבת המטילה ביצים הוא גרמני פגאני (ראו להלן בהסבר על שם החג). באוסטרליה הארנבת נחשבת מכת טבע ולכן אינה פופולרית, ולכן נעשה ניסיון להחליף את הארנבת בחיית הכיס וולבי.

במדינות שבהן נהוג לחגוג את פסחא גם ביום שני מקובל להתיז מים על אנשים, זכר למנהג שבו הזו מים קדושים על הבתים והמזון לברכה. כמו כן מקיימים תחרויות של גלגול ביצים.

[עריכה] שם החג

החג קרוי באנגלית Easter ושם זה מקורו בשם הגרמני לחג Ostern. יתכן שמקורו של שם החג בחלק מהשפות הגרמניות (והאנגלית בתוכן), הוא בשמה של האלה "אוסטרה" (Eostre), ויתכן כי שם החג הוא על שם חודש האביב הראשון שהיה קרוי "אוסטרמונאט" (Eostremonat). על שם האלה שסמלה את בוא האביב. לחג הנוצרי נתלוו סממנים פגאנים הקשורים בפולחן האלה. למשל סיפור הארנבת המטילה ביצים מקורו באלה המצוירת לפעמים עם ראש ארנבת והביצים הן סמל לפריון.

[עריכה] תאריכי החג בעשור הנוכחי

מועדי חג הפסחא
שנה	כנסיות מערביות	כנסיות מזרחיות	יום א' במהלך פסח (היהודי)
2000	23 באפריל	30 באפריל	23 באפריל
2001	15 באפריל	15 באפריל	8 באפריל
2002	31 במרץ	5 במאי	31 במרץ
2003	20 באפריל	27 באפריל	20 באפריל
2004	11 באפריל	11 באפריל	11 באפריל
2005	27 במרץ	1 במאי	24 באפריל
2006	16 באפריל	23 באפריל	16 באפריל
2007	8 באפריל	8 באפריל	8 באפריל
2008	23 במרץ	27 באפריל	20 באפריל
2009	12 באפריל	19 באפריל	12 באפריל
2010	4 באפריל	4 באפריל	4 באפריל
2011	24 באפריל	24 באפריל	24 באפריל

[עריכה] קישורים חיצוניים

• מחשבון לחישוב מועד הפסחא
• מאמר על הפסחא באנציקלופדיה הקתולית - המאמר מפרט את תפילות החג ואת מנהגי החג שהתפתחו במקומות השונים