ספורט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לרשימת ענפים, ערכים ושחקנים, ראו פורטל ספורט ומשחקים.

ספורט הוא פעילות גופנית או מומחיות המוצאת אל הפועל למטרות שונות: לתחרות, לבידור עצמי או הנאה, להשגת מצוינות, לפיתוח מיומנות או שילוב של אלו. לספורט פעילות גופנית, תחרות בשיתוף פעולה, ושיטות ניקוד. השוני במטרה הוא דבר המאפיין את הספורט כאשר הוא משולב ברעיון המומחיות או מיומנות של יחיד (או קבוצה).

ילדים משחקים כדורגל

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של הספורט

התפתחות הספורט במשך ההיסטוריה יכולה ללמדנו רבות אודות תמורות ושינויים חברתיים ואודות הטבע של הספורט עצמו.

ישנן תגליות מודרניות רבות של ציורי קירות בצרפת, אפריקה ואוסטרליה מתחילת ימי הולדת האנושות המספקות הוכחות להיותם של טקסים רשמיים כבר בתקופה זו. ישנם מקורות המתוארכים למעל לפני 30,000 שנים. למרות שקיימות מעט הוכחות התומכות בהתפתחות הספורט ממקורות אלו, סביר לשער שכבר אז קיימו בני האדם פעילויות הדומות לספורט.

קיימים פרטי אומנות ומבנים הרומזים לכך שהסינים עסקו בספורט כבר בסביבות שנת 4000 לפנה"ס. נראה כי התעמלות הייתה ענף ספורט פופולרי במיוחד בעברה של סין. אנדרטות למלכי מצרים רומזים כי כבר לפני אלפי שנים התעסקו המצרים בספורט, ביניהם ענפי השחיה ודייג. בין ענפי הספורט האחרים ניתן היה למצוא את ענף הטלת הכידון, קפיצה לגובה והאבקות. לענפי הספורט העתיקים מפרס, כגון אומנות הלחימה האיראנית זורקהנה, היו קשרים קרובים לאומנות הלחימה. בין שאר ענפי הספורט שמקורם בפרס, ניתן למנות את הפולו ואת דו הקרב של שני אבירים על סוסים הנקרא ג'וסטינג.

מגוון רחב של ענפי ספורט התבססו בתקופת יוון העתיקה. הנפוצים שבהן היו האבקות, ריצה, אגרוף, קפיצה למרחק,הטלת כידון, זריקת דיסקוס ומרוצי כרכרות. מגוון זה מצביע כי התרבות הצבאית של יוון, כמו גם בשאר התרבויות, השפיעה על התפתחות הספורט ולהיפך. המשחקים האולימפיים העתיקים נערכו כל 4 שנים ביוון העתיקה, בכפר קטן בפלופוניסוס הנקרא אולימפיה.

בניגוד לגישה היוונית שראתה בספורט חלק מחינוכו של האדם ומצאה בו הקניית ערכים חינוכיים ומוסריים הישה הרומית לגבי הספורט הייתה פרקטית ופרגמטית בהרבה. הרומאים ראו בספורט כמכשיר להכשרת חיילים טובים יותר. עדות לכך ניתן למצוא בשמו של הספורט - מחוץ (dis) לשער (porta) העיר, הרומאים לא ראו בפעילות הספורטיבית חלק מתרבות הפנאי של הקהילה ודחפו אותה אל מחוץ לגבולות העיר.

הספורט הפכה להיות במידה הולכת וגוברת למאורגנת ומסודרת מתקופת האולימפיאדה העתיקה ועד המאה הנוכחית. פעילויות שהיו הכרחיות להשגת אוכל ולהישרדות, הפכו להיות פעילויות סדירות המתקיימות לבידור או תחרות, כגון צייד, דייג וגננות. המהפכה התעשייתית והייצור ההמוני יצרו עלייה בשעות הפנאי ואפשרו עלייה בספורטי צפייה, הפחתה במובחרות בענפי הספורט השונים ונגישות גדולה יותר. מגמות אלו נמשכו ואף גברו בעקבות ביאת תקשורת ההמונים ותקשרות גלובלית. המקצוענות הפכה להיות שכיחה ובכך הוסיפה לעלייה בפופולריות של הספורט. כמו כן, המקצוענות אפשרה לקחת הפסקה מחיי השיגרה או מיום עבודה קדחתני במיוחד או להקל על מתחים בלתי רצויים.

[עריכה] מיון ענפי הספורט השונים

ערך מורחב – ענפי ספורט

שיטה אחת למיון ענפי הספורט השונים, כדלהלן, מבוססת בעיקר על מטרת הספורט, מאשר על המכניקה. הדוגמאות נועדו להמחשה ופחות להכללה.

[עריכה] מירוצים

• כוח האדם (ריצה, שחיה...)
• מונע בעזרת כוח האדם (רכיבה על אופניים, חתירה...)
• מקור כוח חיצוני (מירוץ מכוניות, הפלגה...)
• בעלי חיים (רכיבה, כלבי צייד, תחרות יונים...)

[עריכה] יריבים

• קרב (ג'ודו, קראטה, אגרוף, סייף, טאיקוונדו...)
• מגרש (טניס, נוצית, כדורעף, סקווש, טניס שולחן...)
• קבוצה (כדורסל, כדורגל, קריקט, כדור בסיס, כדורגל אמריקאי, הוקי קרח, ראגבי...)

[עריכה] הישגים

• מטרה (קשתות, צליפה...)
• תצוגה (התעמלות, עיצוב הגוף, תורת הרכיבה, צלילה...)
• כוח (הרמת משקולות, קפיצה משולשת, הדיפת כדור ברזל...)

[עריכה] ענפי ספורט הנכללים במספר קטגוריות

• ביאטלון
• קרלינג
• כדור צבע

[עריכה] הרוח הספורטיבית

ספורטיביות מוגדרת כ-"התנהגות ויחס הוגן של המשתתף, לרבות משחק הוגן, אדיבות כלפי חברי הקבוצה והיריבים, עידוד השאיפה למצוינות, והפסד בכבוד".

מעניין לראות כי המוטיבציה לספורט הוא גורם חמקמק לעיתים קרובות. לדוגמה, למשייטים מתחילים נאמר לעיתים כי מירוצי סירות קטנות הם אמצעי טוב לשיפור היכולת והכשרון של הלומד. לעומת זאת, נראה כי לעיתים קרובות משפרים את הכשרונות על מנת להגדיל את הביצועים וההישגים במירוצים, ולא להיפך. הספורטיביות מבטאת את הרצון לגרום לספורט להיות מהנה כמו שהוא. הדעה המוכרת של העיתונאי גרנטלנד רייס, "לא חשוב אם נצחת או לאו, אלא איך שיחקת את המשחק", היא דוגמה טובה ליחס הספורטיבי. דוגמה נוספת לדעה דומה, היא של מייסד האולימפיאדה המודרנית פייר דה קוברטן: "הדבר החשוב ביותר הוא ... לא נצחון, אלא ההשתתפות".

אולם, לעיתים קרובות הלחץ מהתחרות או האובססיה להישג עצמי או אף ההתקדמות הטכנולוגית יכולה לפעול נגד ההנאה והמשחק ההוגן של המשתתפים.

אנשים האחראיים לפעילויות שעות הפנאי מחפשים לעיתים הכרה וכבוד על ידי הצטרפות למועדונים ואיחודים כגון הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC), או על ידי יצירת גוף מסדיר משלהם. בדרך זו, הספורט הופכת להיות לספורט רשמי כגון BMX רכיבה על אופניים, סקי, התאבקות וכו'. רבים מפעילויות אלו הפכו לפופולרים אך לסירוגין.

הספורטיביות, בכל משחק נתון, הוא כיצד כל שחקן מתנהג לפני, בזמן ואחרי תחרות או אירוע. חשוב לשמור על רוח ספורטיבית גם כאשר מפסידים. לדוגמה, במשחק הכדורגל הדבר נחשב לרוח ספורטיבית להוציא את הכדור ולהפסיק את המשחק אם שחקן יריב נפצע במהלכו. ובצורה הדדית, מצפים מהקבוצה היריבה להחזיר את הכדור כאשר המשחק ממשיך.

אלימות בספורט היא למעשה חציית הגבול שבין משחק הוגן לבין אלימות תוקפנית. ספורטאים, מאמנים, אוהדים והורים מתנהגים לעיתים בתוקפנית ובאלימות כלפי בני אדם או רכוש אחר במפגנים מוטעים של נאמנות, שליטה, כעס או חגיגה.

[עריכה] המקצוענות והתקנות בספורט

ההיבט הבידורי של הספורט, יחד עם התקשורת ההמונית והעלייה בזמן הפנאי, הוביל להופעת המקצוענות בספורט. מצב זה יצר סתירה בה השכר חשוב יותר מעצם הבידור או בה הספורט התשתנה כך שתהיה יותר ריווחית ופופולרית, ובכך איבד הספורט חלקים מן המסורת שלו היקר בעיני אחדים.

אירוע מצליח בספורט מחייב הסכמה כללית של המשתתפים לגבי החוקים והתקנות ההוגנות. דבר זה הוביל לשליטה של הספורט בידי גופים מתקנים אשר קובעים איזה שיטות של התחרות מקובלים ואיזה נחשבים כאל רמאות.

[עריכה] ספורט ופוליטיקה

פרסקו של אקרובטיות ושור מיוון המינואית

הקשר בין ספורט ופוליטיקה היה קיים עוד מימי קדם. ניתן לתלות קשר זה בהסבר שאדם בעל כושר וחוזק הוא בעל כושר השרדות גבוה יותר ועם הזמן יהיה מנהיגה של קבוצה. עוד במסופוטמיה ובמצרים העתיקה נערכו הפעילויות הספורטיביות בחסותם של האצילים והמלכים שהיו בעלי אמצעים וזמן לפתח תרבות פנאי שכזאת. במקרים רבים הנציחו עצמם האליטות החברתיות בתבליטים, ציורים וריקועים המראים את האצילים בפעילויות ספורטיביות נועזות וקשות. רבות מהנצחות אלו היו מפוברקות ונועדו רק להלל ולשבח את האצילים ולהאדיר בכך את מעמדם. עובדה זאת מראה את המעמד החברתי שנקשר לספורט.

גם ביוון העתיקה, שאירועי הספורט שבה נדמים כלקוחים מעולם תמים ומיופיף, הפכו המתחרים האתלטים לאמצעים פוליטיים, למגוייסי הפוליטיקה במאבקים הבינעירוניים. תופעות דומות מתחוללות בימי הביניים, כמו כל מה שכרוך בספורט האבירי (ה"טורניר" או ה"בוהורט"), ששרת היטב את המאבקים האישיים בין האצילים ואת היריבות הקלאסית של מלחמת האינווסטיטורה-הירושה: למלוכה או לכנסייה.

כאשר מדיניות האפרטהייד היה תקף בדרום אפריקה, ספורטאים רבים אימצו את הגישה המצפונית על פיה לא ישתתפו באירועי ספורט במדינה זו. יש המרגישים כי גישה זו תרמה לחיסול המדיניות הזו כאשר אחרים מרגישים כי הגישה האריכה וחיזקה את ההשפעות של מדיניות זו.

אוליפיאדת 1936 אשר נערכה בברלין הייתה המחשה, כנראה יותר מזוהה כך במבט לאחור, בה האידאולוגיה המתפתחת באותו תקופה השתמשה באירוע על מנת לחזק ולהפיץ את עצמה בדרכי תעמולה.

בתולדות אירלנד, ספורט גלי היה מקושר ללאומניות תרבותית. גם עד אמצע שנות המאה ה-20, היה נאסר על אדם לשחק כדורגל גלי, הרלינג או ענף ספורט אחר המנוהל על ידי התאחדות האתלטיקה הגאלית (GAA), אם אותו אדם שיחק או תמך בכדורגל או משחק אחר ממוצא אנגלי. ההתאחדות המשיכה לאסור לשחק ראגבי באירועים גליים תחת חוק 42 השנוי במחלוקת, זאת למרות שמשחקים גליים שוחקו במגרשי הכדורגל וראגבי, בעיקר מחוץ לאירלנד. עד לאחרונה, תחת חוק 21, ההתאחדות אסרה לחברי האבטחה הבריטית ולחברי משטרת אלסטר המלכותית (RUC), הידועים כיום כמשטרת צפון אירלנד (PSNI), מלשחק משחקים גליים, אולם בעקבות הסכם יום צליבת ישו ב-1998, הוסרה בסופו של דבר האיסור.

לאומניות בכלליות ניכרת לעיתים קרובות בספורט, או בדיווחו: משתתפים מתחרים בקבוצות לאומיות או פרשנים ואוהדים יכולים לאמץ השקפה פרטיזנית. ישנם הרואים במגמות אלו ניגוד לעקרון תכונת הספורט על פי הוא מבוצע למען ההנאה של המשתתפים.

[עריכה] אמנות וספורט

לספורט קירבה רבה לאמנות. החלקה על הקרח, לדוגמה, הוא ענף ספורט בו המחזה הוא סוג של אמנות בעצמו: לצפות בפעילות זו מתקרב מאוד לחוויה המורגשת בזמן צפיה בבלט. כמו כן, ישנן פעילויות אחרות שקיימים בהן אלמנטים של ספורט ואמנות, כגון אמנות המשחק, התעמלות אמנותית, עיצוב הגוף, פרקור, אימון סוסים וכדומה.

העובדה כי אמנות קרובה מאוד לספורט במצבים מסוימים, כנראה קשור לטיב הספורט. הגדרת הספורט לעיל מקדמת את הרעיון לפיה הפעילות נעשית לא רק בגלל המטרות הרגילות, כגון ריצה לא במטרה להגיע למקומות מסוימים, אלא ריצה לכשעצמו, ריצה בצורה הטובה ביותר האפשרית.

הגדרה זו דומה להשקפה המצויה של ערך אסתטי, הנחשב בעיני אחדים כמעל ומעבר לערך השימושי היוצא מהחפץ. כך, מכונית יפה ומשביעת רצון במיוחד היא אינה מכונית הנוסעת ממקום אחד לאחר בלבד, אלא גם מרשים אותנו עם חן, יציבות וכריזמה.

באופן זהה, עשייה ספוטיבית, כגון קפיצה, לא רק מרשים אותנו בגלל האפשרות להתחמק ממכשולים או לעבור נחלים, אלא גם מרשים אותנו בגלל היכולת, המיומנות והסגנון שאנו מציגים.

אמנות וספורט היו ככל הנראה מקושרים בצורה ברורה יותר בתקופת יוון העתיקה, כאשר התעמלות יצרה התפעלות, הערצה והערכה אסתטית למבנה הגוף, וכן גם מיומנות אותם המשתתפים הציגו. הקירבה של האמנות והספורט באותה תקופה נגלה לפי הטבע של משחקי האולימפיאדה אשר, כמו שראינו, היו חגיגה של הספורט והישגים אמנותיים, פיוט, פיסול ואדריכלות.

[עריכה] ראו גם

• ענפי ספורט
• רשימה של אירועי ספורט
• רשימה של ספורטאים
• חסות
• אימון
• ציוד ספורט
• פציעות ספורט
• שלשלת הזמן בספורט
• ספורט בקולנוע
• ספורט נכים
• ספורט נשים
• ספורט דמיוני
• ספורט אקסטרים
• אלימות בספורט
• ספורט בעולם: ספורט בישראל, ספורט בבריטניה, ספורט בארצות הברית, ספורט בקנדה, ספורט בהודו

[עריכה] קישורים חיצוניים

• משרד החינוך, תרבות וספורט של ישראל
• One - אתר חדשות מקיף בנושא ספורט
• ספורט 5 אתר ערוץ הספורט
• פורטל הספורט של ישראל

[עריכה] לקריאה נוספת

• אורי שרצקי ואודי הירש, ספורט - לקסיקון מפה, הוצאת מפה, 2004.