מכונית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה.
לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

פורד 1927 (מודל-T)

מכונית היא כלי רכב יבשתי, לרוב ארבע גלגלי, המיועד לשאת בין 1 ל-8 נוסעים, ולעיתים יותר. המכונית מונעת במנוע, לרוב מנוע בעירה פנימית, אם כי בשנים האחרונות, עם עליית המודעות לזיהום האוויר, החלו להופיע מכוניות עם מנוע חשמלי כמנוע יחיד ובשילוב מנוע בעירה פנימית.

למעשה, עוד בתחילת דרכה של המכונית ניסו למצוא פתרונות שונים להנעה, וכבר בראשית המאה שעברה ניתן היה למצוא מנועים חשמליים, מנועי קיטור, מנועי דיזל ועוד.

[עריכה] היסטוריה

המכוניות הראשונות הופיעו בסוף המאה ה-19, אך דגמים מעשיים הופיעו רק בעשור השני של המאה ה-20, עם התפתחות מנוע הבנזין.

כלי הרכב הראשון שהונע באמצעות מנוע ולא נסע על גבי מסילה, פותח על ידי קפטין ניקולס קנו בשנת 1770. תלת אופן מונע במנוע קיטור בן שני צילינדרים. כלי הרכב נע במהירות של 3-4 מיל לשעה למרחק של כמה מאות מטרים. היה זה גם כלי הרכב הראשון המעורב בתאונת דרכים - התנגשות עם גדר אבן. דגם בקנה מידה מלא מוצג במוזיאון הטכנולוגיה בפריז.

פיתוח מנוע הבעירה הפנימי היה קפיצת הדרך עבור המכונית. הצרפתי ז'אן אטיין לנואר הצליח בשנת 1862 להתקין מנוע כזה, ששרף גז בישול בתוך הצילינדר, בכרכרה ובה לראשונה מערכת היגוי. באותו זמן ניסה באוסטריה זיגפריד מרקוס מנוע שתי פעימות המונע בדלק נוזלי ופיתח את המאייד הראשון, התקן המערבב דלק ואוויר ביחס קבוע המאפשר בעירה מהירה הגורמת לדחיפת הבוכנה. פיתוח נוסף שלו היה מערכת חשמלית שסיפקה את הניצוץ אשר הצית את תערובת האוויר והדלק. כלי הרכב הזה חולל מהומה לא קטנה כאשר מרקוס ניסה אותו ברחובות וינה, ורק היכרותו עם האצולה חסכה ממנו את התערבות המשטרה. המכונית מוצגת היום במוזיאון הטכני בוינה.

ניקולאוס אוגוסט אוטו הציג בשנת 1867 בתערוכת פריס את מנוע ארבע הפעימות הראשון המסתובב ב 100-180 סיבובים לדקה, חומר הדלק הוא גז, והוא מיהר לרשום פטנט בגרמניה ובארצות הברית.

גוטליב דיימלר, שהתלהב ממנוע ארבע הפעימות של אוטו, שילב ב-1876 את קו המחשבה שלו ושל מרקוס בכך ששיפר את המאייד לשימוש בדלק נוזלי. ב-1883 הוא רשם פטנט על ה-HOT TUBE (שפופרת חמה), המאפשרת שליטה בטמפרטורה ההצתה ומאפשרת בכך את העלאת סיבובי המנוע ל-750 סל"ד עם התקנת גלגל תנופה. שנתיים אחר כך הוא הרכיב את המנוע לדו אופן, ויצר את האופנוע הראשון.

בלא שידע על עבודתו של רעהו ניסה קרל בנץ לפתח כלי רכב משלו, ובשנת 1879 הוא הצליח לייצר מכונית מונעת במנוע בן שני צילינדרים, והיה לראשון שפיתח מערכת חשמלית המציתה את התערובת בתוך הצילינדר. ב-1883 הוא רשם פטנט על תלת אופן פרי תכנונו המצוייד במנוע שתי פעימות בעל שני צילינדרים בהספק של 3/4 כוח-סוס ואפילו מצא סוכן להפצה בניו-יורק. למרות אמינותו של כלי הרכב לא הצליח קרל בנץ למכור ולו מכונית אחת במשך שנתיים, רק לאחר שגברת בנץ יחד עם שני בניה הקטנים - ומבלי להודיע לבעלה - נסעה ממנהיים לפורטסהיים וחזרה באותו היום, קיבל בעלה אומץ ומיהר ליריד הסחר במינכן, מרחק של 200 מייל, לקבלת מדלית זהב על המצאתו.