דרום אוסטיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

Хуссар Ирыстон
სამხრეთ ოსეთი
דרום אוסטיה


דגל	סמל

מוטו לאומי: ??

עיר בירה

צחינוואלי

שפה רשמית

אוסטית, רוסית

מטבע

רובל רוסי

ממשל
נשיא
ראש ממשלה

דה פקטו בדלנית
אדוארד קוקוייטי
יורי מורוזוב

עצמאות

28 בנובמבר 1991 (לא מוכר)

שטח

3,900 קמ"ר

אוכלוסייה

70,000 איש (הערכה ב-2000)

צפיפות

18 לקמ"ר

אזור זמן

UTC +3

הממשלה האלטרנטיבית של
דרום_אוסטיה

שפה רשמית

אוסטית, גאורגית

מעמד פוליטי

רפובליקה אוטונומית של גאורגיה

נשיא

דימיטרי סנקוב

ראש ממשלה

אורוזמג קרקוסוב

עצמאות
(בתוך גאורגיה)
– הוכרז
– הוכר

מרוסיה הסובייטית

9 באפריל 1991
25 בדצמבר 1991

מטבע

לארי גאורגי

דרום אוסטיה (באוסטית: Республикӕ Хуссар Ирыстон, מילולית: רֶפּוּבּליקה חוּסַר איריסטוּן, בגאורגית: სამხრეთ ოსეთი, מילולית: סַמחרֶת אוֹסֶתי, ברוסית: Южная Осетия, מילולית: יוּז'נַיה אוֹסֶטיה) היא רפובליקה על פי הכרזה עצמית, בתוך הגבולות המוכרים בינלאומית כגאורגיה. למרות שהמחוז האוטונומי הסובייטי לשעבר, הכריז על עצמאותו, ודה פקטו רובו של המחוז, תחת שליטתו, הוא נפרד מגאורגיה, ואינו מוכר על ידי אף מדינה אחרת, והיא נחשבת דה יורה של המחוז הגאורגיה של, כארתלי הפנימית. גאורגיה איננה מכירה בה כישות נפרדת, ובמקום זאת מתייחסת אליה בשמה הימי ביינמי, סַמַצַ'בּלוֹ (სამაჩაბლო) או בשם עדכני יותר נפת צחינוואלי.

[עריכה] היסטוריה

[עריכה] ימי הביניים ותחילת העת החדשה

האוסטים במקור הם צאצאים של שבטים דוברי פרסית, ממרכז אסיה. הם התנצרו בתקופת ימי הביניים, בעקבות השפעה גאורגית. תחת השלטון המונגולים, הם נדחפו החוצה ממולדתם דרומית לנהר הדון, שנמצא כיום ברוסיה. וחלק היגרו לעבר ומעבר להרי הקווקז, לגאורגיה. ויצרו שם שלוש ישויות טריטוראליות. "דיגור" במערב, שהייתה תחת השפעה של הקברדינים, שהכירו באיסלם. "טואלאג" בדרום, שהפכה לדרום אוסטיה של היום, חלק מהנסיכות הגאורגית ההיסטורית סמצ'בלו, במקום שבו האוסטים מצאו מפלט מהמונגולים. "אירון" בצפון, הפכה למה שנקרא כיון צפון אוסטיה, תחת השליטה הרוסית משנת 1767. רוב האוסטים הם כיום נוצרים (כפי הנראה 61%), יחד עם זאת, ישנו מיעוט מוסלמי.

[עריכה] דרום אוסטיה תחת שלטון רוסיה

דרום אוסטיה של היום הייתה, בשנת 1801, חלק מרוסיה, יחד עם גאורגיה. בעקבות המהפכה הרוסית, הפכה דרום אוסטיה חלק מהרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה המנשביקית, כאשר הצפון הפך לחלק הרפובליקה הרוסית הטרקית. בשנת 1920 נתגלעה התנגשות קצרה בין כחות הממשלה הגאורגית והאוסטים בהנהגת מנשביקים גאורגים.

הממשלה הסובייטית של גאורגיה הסובייטית, שהוקמה בשנת 1921 על ידי הצבא האדום, יצרה את הפרובינציה האוטונומית של דרום אוסטיה באפריל 1922. למרות שלאוסטים שפה משלהם, האוסטית, היו הרוסית והגאורגית לשפות האדמינסטרטוויות. כיום היא השפה האדמיניסטרטיווית בלבד המשמש את הממשלה הבדלנית בצחינוואלי. בתקופה הסובייטית, תחת השלטון הממשלה הגאורגית, נהנתה דרום אוסטיה ממידה מסוימת של אוטונומיה, כולל תרגול השפה האוסטית ולימודו בבתי הספר.

[עריכה] הקונפליקט הגאורגי אוסטי

המתיחות במחוז החלה להתפתח בזמן התפתחות הלאומיות בקרב הגאורגים והאוסטים בשנת 1989. קדמה לכך העובדה כי שתי הקהילות חיו בשלום להוציא אפיזודה אחת ב-1920. כמו כן הייתה אינטרקציה חזקה בין שני הקבותות האתנייות ונישואי התערובת גבוהים.

כאמור, בשנת 1989, "החזית העממית הדרום אוסטית" (אדמון נחאס), תבעה איחוד עם צפון אוסטיה במטרה להגן על האוטונומיה האוסטית. ב-10 בנובמבר 1989, הגוף הסובייטי העליון של דרום אוסטיה, מאשר החלטה לאחד את "דרום אוסטיה" עם "צפון אוסטיה ASSR", שהייתה חלק מרוסיה. יום לאחר מכן, הפרלמנט הגאורגי ביטל את ההחלטה וביטל את האוטונומיה הדרום אוסטית. בנוסף לכך, הפרלמנט אישר דיכוי העתונות ודיכוי ההפגנות.

בעקבות העצמאות של גאורגיה בשנת 1991, תחת הבדלן זוויאד גמסחורדיה, הממשלה הגאורגית הכריזה על השפה הגאורגית כשפה רשמית של המדינה (הגאורגית הייתה השפה הרישמית בתקופה הסובייטית יחד עם הרוסית, וכך גם נכתב בחוקת הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של גאורגיה). הדבר יצר דאגה גדולה בדרום אוסטיה, שמנהיגיה תבעו שהאוסטית תהיה לשפה הרשמית של הדינה. המיעוט האוסטי המשיך לשאוף לרמה גבוהה יותר של אוטונומיה, אבל נאלצה להתמודד עם התגברות הרגשות הלאומיים.