האימפריה הרוסית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. הסיבה שניתנה לכך היא יש לערוך את התוספות בפסקאות "הקמת האימפריה" ו"היסטוריה". אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

האימפריה הרוסית או רוסיה הקיסרית הם מושגים המתארים תקופה בהיסטוריה של רוסיה החל מעלייתו לשלטון של פטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכה הבולשביקית בתחילת המאה ה-20.
בתקופה זו התרחבו שטחיה של רוסיה מהאוקיינוס השקט במזרח ועד הים הבלטי במערב ועל מרבית מרכז אסיה והקווקז, ובשיא כוחה שטחה של האימפריה התפרס על פני 1/6 מכלל השטחים היבשתיים של כדור הארץ, כשהמתחרה היחידה שלה הייתה האימפריה הבריטית.

המדינה הרוסית נקראה באופן רשמי האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя) בין השנים 1721 ל-1917. בירתה של האימפריה הייתה סנקט פטרבורג (אחרי 1914 שונה שמה של העיר לפטרוגרד).

מאמר זה הוא חלק מסדרת היסטוריה של רוסיה

פרהיסטורית והיסטוריה מוקדמת רוסיה בתקופה הטרום נוצרית רוס של קייב נסיכות מוסקבה רוסיה הצארית האימפריה הרוסית היסטוריה של ברית המועצות היסטוריה של רוסיה המודרנית

רוסיה

תוכן עניינים 1 היסטוריה 1.1 העידן הפוסט נפוליאוני 1.2 המאה ה20 ונפילת האימפריה 2 שליטי האימפריה

[עריכה] היסטוריה

מייסד האימפריה הרוסית היה פטר הגדול. פטר הפך את רוסיה ממדינה גדולה וחלשה למעצמה. אותו פטר התערב בכל אספקט בחיי האימפריה שלו ובחיי תושביה. הוא "אנס" את תושבי ממלכתו ובייחוד את האצולה השמרנית שלה לעבר אירופה, התרבותה ומינהגיה. הוא דרש מהם לאמץ את את החיים האירופאים ולוותר על מינהגי ימי הביניים בהם היה שרוי עמו, מינהגים כגידול זקנים, שמלות ארוכות וכו. פטר ייבא כל דבר מודרני לממלכתו ויצא לסיורים ברחבי אירופה, דבר שלא היה נהוג על קודמיו בתפקיד. פטר הבין גם שבשביל להקים מעצמה יש צורך בצי ולכן ייסד והניח את היסודות לצי הרוסי, לראשונה בהיסטוריה. אותו צי אף ביצע מספר פעולות התקפיות בתקופתו ובהם הקרב אל מול הטורקים שהביא לכיבוש אזוב. ביד של ברזל הפך פטר את רוסיה למעצמה. הוא יתמודד עם המעצמות האזוריות וניצח. הוא ניצח את הטורקים בדרום,והנחיל תבוסה משמעותית למעצמה החזקה דאז בים הבלטי-שבדיה שהייתה אז למעצמה עולמית. במלחמה הצפונית הגדולה הביס פטר את השבדים והפך את רוסיה לכוח הדומיננטי בים הבלטי. בשטח שכבש מהשבדים ייסד פטר את בירתו החדש-סנט פטרבורג שהייתה לחלון הרוסי לאירופה. בעזרת השבויים השבדים ופועלים רוסים בנה פטר את בירתו החדשה. פטר הניח בתקופתו את היסודות לצבא הרוסי הבלתי מנוצח של המאות הבאות בעזרת המודרניזיה שהנחיל לו. צעדים אלו הביאו לכך שעם מותו הייתה רוסיה למעצמה עולמית. במשך תקופתו כצאר הפך את רוסיה מהנחשלת שבמדינות אירופה למעמה עולמית. תהליך ההתפשטות והמודרניזיה שהתחיל פטר הומשך על ידי יורשיו ובכך הפך פטר לאבי האימפריה הרוסית-הכוח הדומיננטי בעולם(יחד עם בריטניה) במהלך המאות ה-18וה-19 ,כוח שעתיד לשלוט בשישית מאדמת העולם.

עם מותו של הצאר פטר הגדול, אבי האימפריה הייתה רוסיה למעצמה עולמית. בעקבות הרפורמות אותן ערך ברוסיה שהייתה עד לתקופתו לנחשלת שבמדינות הפכה רוסיה לאימפריה. בתקופתו התרחבה גם רוסיה בעקבות עימותים בדרום עם האימפריה העות'מאנית ועימות מכריע בצפון עם הקיסרות השבדית - המלחמה הצפונית הגדולה, מלחמה שהפכה את רוסיה לכוח החזק בים הבלטי. פטר גם בנה צבא חזק. הקיסרים והקיסריות שבאו אחריו המשיכו בהרחבת פני האימפריה הרחבה, אך החשובים שבהם הביאו את הדבר שהיה כה חשוב להתפתחות האימפריה-רפורמות. ראויות לציון הקיסריות (הצארינות)-יליזבטה הראשונה וקטרינה הגדולה. שתי קיסריות אלו היו לבולטות ברוסיה שאחרי עידן פטר ועד לימי נפוליאון. קטרינה הובילה את רוסיה לכיבוש חצי האי קרים ושטחים נוספים באזור הים השחור,אותם כבשה מידי האימפריה העות'מאנית הנחשלת. קטרינה גם הייתה רפורמטורית גדולה, והיא עיצבה את רוסיה מבחינות שונות ושמה את היסודות לתור הזהב של התרבות הרוסית בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. יליזבטה הובילה את רוסיה לנצחונות על פרוסיה במלחמת שבע השנים, ניצחונות שלא הפכו להישגים ממשיים עקב מותה הפתאומי ויורש עצר בלתי מוצלח, פיוטר השלישי. עם מותה של יקתרינה הייתה רוסיה לכוח הדומיננטי באירופה, אך אדם חדש עלה לבימת ההיסטוריה- נפוליאון בונפרטה, אדם ששינה את ההיסטוריה האירופאית וכמובן גם השפיע על ההיסטוריה הרוסית.

עם תחילת עידן נפוליאון שלט באימפריה הרוסית פאוול הראשון, בנה של יקטרינה. הוא לא נודע כשליט מוצלח במיוחד, וגם הוא, כמו רבים לפניו, הודח במהפכה.

יורשו, הצאר אלכסנדר הראשון, הוביל את רוסיה לסדרת עימותים עם נפוליאון וצרפת, כשרוסיה לוקחת על עצמה את תפקיד מובילת הקואלציה האירופאית כנגד צרפת יחד עם הממלכה המאוחדת הבריטית.

העמות הישיר הראשון בין השניים, קרב אוסטרליץ ולאחריו קרב פרידלנד נגמר בתבוסה של רוסיה. לאחר קרב פרידלנד לא יכל אלכסנדר לסרב להצעת השלום הנדיבה מצד נפוליאון וצרפת- נפוליאון בונפרטה הציע לאלכסנדר הצעה שכללה באופן מעשי את חלוקת אירופה לשטחי השפעה בין שתי הקיסרויות.

אך עד מהרה הסכם שלום זה קרס ושתי הצדדים התייצבו למלחמה שתשפיע רבות על האימפריה הרוסית בפרט ועל התרבות הרוסית במאה השנים הבאות- העימות של 1812, או, בפי הרוסים, המלחמה הפטריוטית של 1812.

מסעו של נפוליאון לרוסיה הייתה כישלון מוחלט והראה באופן מעשי את תחילת סופו. מתוך יותר מ-600,000 חיילים שיצאו למסע מעטים זכו לראות בשנית את ביתם או את הגבול הרוסי. לאחר ניצחון זה, שתואר לאחר מכן ביצירת המופת של אחד מגדולי הספרות הרוסית והעולמית, טולסטוי, ברומן מלחמה ושלום, הובילה רוסיה קואליציה אירופאית לעבר פריס. עם סוף עידן נפוליאון הייתה רוסיה לאימפריה השנייה בכוחה בעולם, אחרי האימפריה הבריטית.

[עריכה] העידן הפוסט נפוליאוני

רגע השיא של האימפריה במאה ה-19 היו שנותיה הראשונות עם קולות הנפץ של המלחמות הנפולאוניות. האימפריה הובילה את הקואליציה האירופאית להשבת הסדר הישן על כנו. על אף המשך ההתפשטות האימפריאליסטית עד לסיום המאה החלה באופן מעשי האימפריה לשקוע, שקיעה איטית ואף לא מורגשת. הכלכלה החקלאית עליה התבססה האימפריה, מעמד הצמיתים וכוח האצולה שמנע רפורמות הם שיובילו את האימפריה לנפילתה. הצארים שניסו לשמור על כוחם האבסולוטי,דבר שהביא לתסיסה בקרב חוגי האינטיליגנציה גם כן היה לסיבה שהובילה לנפילת האימפריה. עם הניצחון על נפוליאון שקע אלכסנדר הראשון קיסר רוסיה ב"נפלאות הדת", דבר שהוביל אותו ממחנה הרפורמטורים למחנה השמרני. היה הוא לראשון מבין סדרה של צארים שמרניים(יוצא מין הכלל הוא אלכסנדר השני)שלא השכילו להבין את השינויים שעוברת אירופה- כדוגמת המהפכה התעשייתית שהתקיימה ברוסיה יותר מאוחר מבשאר אירופה . עם מותו של אלכסנדר עלה לשלטון אחיו, ניקולאי, שהיה לצאר ניקולאי הראשון שכונה גם "הז'אנדרם של אירופה", משום שסייע בחיסול מרידות ברחבי אירופה נגד שליטיה "הטבעיים". ניקולאי בין היתר סייע לקיסר האוסטרי בחיסול מרידות "אביב העמים" בקיסרות האוסטרית. הוא היה אף שמרן מקודמו אלכסנדר, ומחץ מיום הכתרתו(מרד הדקבריסטים) כל ניסיון לרפורמות וחוקה באימפריה הקפואה. רוסיה תחת הנהגתו נחלה ניצחון צבאי אל מול האימפריה העות'מאנית המתפוררת (מלחמת רוסיה-תורכיה, 1828-1829) אך עשתה צעד אחד יותר מידי בחזית זו, צעד שהוביל למלחמת קרים נגד קואליציה של בריטניה, צרפת ותורכיה. עם מותו של ניקולאי עלה לשלטון בנו אלכסנדר, שהיה לצאר אלכסנדר השני. הוא היה ליחיד מבין הצארים הרוסיים במאה ה-19 שהיה רפורמטור. אלכסנדר הביא עם ראשית כהונתו לסיום מלחמת הקרים, מלחמה שחשפה את רוסיה במערומייה,והחל בסידרת רפורמות. באיחור רב הביא לאימפריה את המהפכה התעשייתית שכבר הייתה בשיאה באירופה. תחת הנהגתו התחילו להבנות מסילות הרכבת ברוסיה. מעל הכול הרפורמה החשובה ביותר שעשה הייתה שחרור הצמיתים, רפורמה שהובילה לתוצאות לא משביעות רצון, כי מצב אותם איכריים עניים נעשה אף קשה יותר ממה שהיה בעודם חסרי אדמות. על אף שבניגוד לקודמיו לא ראה בהתפשטות הרוסית הכרח, אלא צידד בהתבצרות בגבולות האימפריה, יצא למלחמה באימפריה העות'מאנית- מלחמת רוסיה-תורכיה, 1878-1877, מלחמה שהביאה לתחילת שחרור הבלקן מידי האימפריה העות'מאנית. אלכסנדר היה רפורמטור, דבר שהביא להתמרמרות בקרב חוגי האצולה, אך היה מתון מדי בשביל חוגי האינטיליגנציה המהפכניים. דבר שהביא בסופו של דבר להתנקשות בחייו בידי תנועת המחתרת "נרודניה ווליה". בנו ויורשו אלכסנדר, שהיה לאלכסנדר השלישי, היה לשמרן, ייתכן שעקבות טראומת ההתנקשות באביו, ולא חשב אפילו על רפורמות. אלכסנדר היה איש שלום, אך הכין את צבאו למלחמה.

יורשו היה ניקולאי השני, שהיה שמרן גם כן, והוא שלט ברוסיה עד למהפכה הבולשביקית, בה תפס לנין את השלטון ברוסיה. תחת שלטונו רוסיה התפתחה תעשייתית ואף נבנתה מסילת הרכבת הטרנס סיבירית המפורסמת, אך כל ניסיון לשינוי בחוקה נמחץ על ידו על לתחילת המאה ה-20 ונפילת האימפריה.

על אף תהליך השקיעה בסוף המאה ה-19, התרבות הרוסית הגיע לשיאה, היה זה לתור הזהב שלה. תקופה זו קמו באימפריה גדולי התרבות והרוח בעת החדשה: סופרים כדוסטוייבסקי, טולסטוי וטורגנייב, מחזאים כאנטון צ'כוב וניקולאי גוגול, גדול במאי התיאטרון קונסטנטין סטניסלבסקי, מלחינים כפיוטר איליץ' צ'ייקובסקי, סרגיי רחמנינוב, רימסקי קורסקוב ואחרים והבלט הרוסי המפורסם.

[עריכה] המאה ה20 ונפילת האימפריה

במקביל להחלשות עוצמתה של האימפריה בראשית המאה ה-20 (תבוסה במלחמת רוסיה-יפן ב-1905) עלו ברוסיה רעיונות מהפכניים רבים, החל מרעיונות דמוקטיים ועד לרעיונות קומוניסטיים מרקסיסטים, ניסיונות שבאו לידי ביטוי במהפכת 1905 והמרד על אוניית הקרב פוטיומקין.

על אף תרבות מפוארת ופורחת, צבא בעל שם ומעל הכול מספר אין סופי של חיילים, לא יכלה האימפריה למעצמות תעשייה כגרמניה ובריטניה. איחורה לקלוט את המהפכה התעשיתית היה לאחד הגורמים בנפילתה. החוגים המהפכניים, שפעילותם הגיע לשיא בתחילת המאה ה-20 ועד לשתי המהפכות של 1917(מהפכות פברואר ואוקטובר), פעלו כבר במחצית השנייה של המאה -19 והביאו להתנקשות בצאר אלכסנדר השני ולניסיון התנקשות דומה ביורשו אלכסנדר השלישי. רוסיה תחת פני השטח הייתה במצב רתיחה פוליטי.

במלחמת העולם הראשונה הצטרפה רוסיה לברית מדינות ההסכמה על מנת לסלק את ההאימפריה העות'מאנית מחופי הים השחור ומאזור הבלקן ולהשיג גישה לים התיכון, אך מצאה את עצמה במלחמה קשה מול האימפרייה הגרמנית שפלשה אליה ממערב והתקדמה לעבר הערים הגדולות.
באוקוטובר 1917 נערכה במדינה המהפכה הבולשביקית כשהמפלגה הקומוניסטית בראשות לנין תפסה את השלטון והממשלה הזמנית שמונתה לאחר הדחתו הצאר ניקולאי השני בפברואר באותה השנה. לנין והמהפכה עלו לשלטון תחת ההבטחה להוציא את רוסיה מהמלחמה. הבטחה זו מומשה לאחר שהגיע להסכם שלום עם גרמניה שהביא לפרישת רוסיה מהמלחמה, דבר שהיה הכרחי לביסוס המהפכה. ע"פ חוזה השלום-חוזה ברסט-ליטובסק גרמניה טובעלות בריתה קיבלו שטחים נרחבים של האימפריה במזרחח אירופה ובהם אזור פולין, הארצות הבלטיות ושטחים נוספים במזרח אירופה. היה זה סופה של האימפריה הרוסית ושושלת רומנוב, אולם לאחר מכן קמה ברוסיה מעצמה שהחליפה את האימפריה הרוסית- ברית המועצות.

[עריכה] שליטי האימפריה

בראש האימפריה עמד הצאר הרוסי.

• 1725-1682 פיוטר הראשון "הגדול"
• 1727-1725 יקתרינה הראשונה, אשתו
• 1730-1727 פיוטר השני, נכדו של פיוטר הראשון
• 1740-1730 הקיסרית אנה, בתו של איוואן החמישי
• 1741-1740 איוואן השישי, קרוב רחוק של אנה
• 1762-1741 הקיסרית יליזבטה, בתו של פיוטר הראשון
• ינואר- יוני,1762 פיוטר השלישי, אחיינה
• 1796-1762 יקתרינה השניה "הגדולה", אשתו
• 1801-1796 פאוול הראשון, בנה
• 1825-1801 אלכסנדר הראשון "המנצח", בנו
• 1855-1825 ניקולאי הראשון, אחיו
• 1881-1855 אלכסנדר השני "המשחרר"
• 1894-1881 אלכסנדר השלישי "עושה השלום"
• 1917-1894 ניקולאי השני
• 1917 מיכאיל השני, אחיו (1917) - התפטר יום אחרי התפטרותו של ניקולאי