פרסית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרסית (فارسی)
מדינות שבהן השפה מדוברת:	איראן, אפגניסטן, טג'יקיסטן, עיראק, בחריין
אזורים שבהם השפה מדוברת:	המזרח התיכון
סך כל הדוברים:	כ-100,000,000
מספר הדוברים שזו שפת אמם:	כ-46,000,000
דירוג:	העשרים ותשע המדוברות ביותר
סיווג משפחתי:	הודו-אירופית  הודו-איראנית   איראנית    איראנית מערבית     פרסית
חומר נוסף:	ספר לימוד
מעמד רשמי
השפה הרשמית במדינות:	איראן, אפגניסטן, טג'יקיסטן
גוף מפקח:	فرهنگستان زبان و ادب فارسی - האקדמיה לספרות וללשון הפרסית
ראו גם: שפה - רשימת שפות

פרסית(پارسی, פּארסי; فارسی, פארסי) היא שפה איראנית המשתייכת לקבוצת השפות ההודו איראניות של משפחת השפות ההודו אירופאיות. הפרסית מדוברת כשפת אם בפי 38 מליון דוברי פרסית באיראן, 8 מליון דוברי פרסית באפגניסטן ועוד קהילות במדינות סמוכות לאיראן. פרסית היא שפתה הרשמית של הרפובליקה האיסלאמית של איראן וכמחצית מאזרחיה דוברים אותה כשפת אם והשאר דוברים אותה כשפה שנייה. בטג'יקיסטן השפה הרשמית היא טג'יקית, שהיא למעשה דיאלקט של פרסית. גם באפגניסטן יש לפרסית מעמד רשמי, אם כי היא מכונה שם דארי. באיראן השם דארי מתייחס רק לשפה הפרסית הספרותית הקלאסית.

הפרסית היא שפה עתיקה שהתפתחה בשלושה שלבים עיקריים: הפרסית העתיקה, הפרסית התיכונה והפרסית החדשה. הפרסית הקלאסית, הקרובה יותר לפרסית החדשה, קיימת בצורה כתובה מהמאה התשיעית לספירה לערך.

הפרסית אינה מבחינה בין מינים דקדוקיים. הפועל הפרסי נוטה בגוף ומספר, ומערכת הפועל מכילה צורות סינתטיות (צורות העבר, ההווה, הסוביונקטיב והציווי) לצד צורות פריפרסטיות המורכבות מפועל עזר הנושא, יחד עם תבנית הנטייה עצמה, מידע דקדוקי ואלמנט פעלי הנושא בעיקר מידע לקסיקלי (צורות העתיד, העבר הרחוק ועוד). שם העצם הפרסי אינו נוטה ביחסה ובמין דקדוקי (החל מהפרסית האמצעית) אלא רק במספר - יחיד ורבים. הפרסית מכירה תווית סיתום פוסטפוזיטיבית בלבד, והיא חסרת תווית ידוע. הפרסית נכתבת באמצעות גרסה של האלפבית הערבי המותאמת לכתיבת הפרסית והכוללת 32 אותיות. חלק מהאותיות באלף-בית זה התפתחו לשם כתיבת הגאים שאינם קיימים בערבית. מילים ערביות נכתבות בדרך-כלל בכתיב המקורי שלהן, גם אם הן כוללות הגאים שאינם נהגים בפרסית. לפיכך יש אותיות המשמשות רק בכתיבת מילים ממוצא ערבי. בפרסית נעשה שימוש נרחב באמות קריאה, הרבה יותר מהמקובל בערבית, אולם כלל זה חל רק על מילים ממוצא פרסי, ולא על מילים ממוצא ערבי.

באוצר המלים הפרסי מלים רבות ממקורות זרים, רוב המלים השאולות בפרסית מקורן בערבית, וחלק גדול אחר מהמילים השאולות - מקורו בצרפתית. בתקופה שבה נפוץ האיסלאם באיראן החליפו מילים ערביות שאולות חלק גדול מהמילים הפרסיות. השפה הפרסית היום כוללת מספר רב של מילים ממוצא ערבי, אולם הגייתן הותאמה למערכת ההגאים הפרסית, כך שהן נשמעות שונות למדי מהגרסה הערבית שלהן. יש גם מילים רבות המשותפות לתורכית ולפרסית, אף על-פי שמדובר בשפות שונות מאוד זו מזו. במאה ה-20, עם התחזקות ההשפעה האירופית באיראן, היתוספו מילים רבות שמוצאן צרפתי, וגם מילים שאולות מגרמנית. כיום אפשר למצוא בפרסית מילים חדשות רבות השאולות מאנגלית בעיקר מונחים טכניים בתחום המחשבים, ובתחומים טכנולוגיים אחרים. ותחומים שונים במדע.

תוכן עניינים 1 כתיבה והגייה של השפה הפרסית 2 דקדוק 3 שאילה עברית של מילים פרסיות 4 קישורים חיצוניים

[עריכה] כתיבה והגייה של השפה הפרסית

הגיית וכתיבת השפה הפרסית
הסימון הגראפי				הערך הפונטי
האות המבודדת	האות התחילית	האות האמצעית	האות הסופית
ا			ﺎ	אינו נהגה או שנהגה כהגיית אל"ף, עשוי לשאת תנועות חולם פתוח או צרה פתוח
ب	ﺑ	ﺒ	ﺐ	נהגה כהגיית בי"ת דגושה
ﭖ	ﭘ	ﭙ	ﭗ	נהגה כהגיית פ"ה דגושה
ت	ﺗ	ﺘ	ﺖ	נהגה כהגיית ת"ו
ث	ﺛ	ﺜ	ﺚ	משמש מלים השאולות מערבית, ונהגה כהגיית סמ"ך
ج	ﺟ	ﺠ	ﺞ	נהגה כ-ג'
ﭺ	ﭼ	ﭽ	ﭻ	נהגה כ-צ'
ح	ﺣ	ﺤ	ﺢ	נהגה כהגיית ה"א או שלא נהגה כלל
خ	ﺧ	ﺨ	ﺦ	נהגה כהגיית כ"ף רפה
د			ﺪ	נהגה כהגיית דל"ת
ذ			ﺬ	משמש מלים שאולות מערבית, נהגה כהגיית זי"ן
ر			ﺮ	נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת
ز			ﺰ	נהגה כהגיית זי"ן
ﮊ			ﮋ	נהגה כ-ז'
س	ﺳ	ﺴ	ﺲ	נהגה כהגיית סמ"ך
ش	ﺷ	ﺸ	ﺶ	נהגה כהגיית שי"ן ימנית
ص	ﺻ	ﺼ	ﺺ	משמש מלים שאולות מערבית, נהגה כהגיית סמ"ך
ض	ﺿ	ﻀ	ﺾ	משמש מלים שאולות מערבית, נהגה כהגיית זי"ן
ط	ﻃ	ﻄ	ﻂ	משמש מלים שאולות מערבית, נהגה כהגיית ת"ו
ظ	ﻇ	ﻈ	ﻆ	משמש מלים שאולות מערבית, נהגה כהגיית זי"ן
ع	ﻋ	ﻌ	ﻊ	מופיעה במילים ממוצא ערבי. נהגית כהגיית אל"ף או שאינה נהגית כלל.
غ	ﻏ	ﻐ	ﻎ	נהגית בדומה להגיית רי"ש בפי רוב דוברי העברית הילידיים.
ف	ﻓ	ﻔ	ﻒ	נהגה כהגיית פ"ה רפה
ق	ﻗ	ﻘ	ﻖ	נהגית כמו קו"ף ענבלית, כלומר עמוק יותר בגרון מאשר קו"ף רגילה. בניבים מסוימים נהגית כמו غ.
ک	ﻛ	ﻜ	ک	נהגה כהגיית כ"ף דגושה
ﮒ	ﮔ	ﮕ	ﮓ	נהגה כהגיית גימ"ל דגושה
ل	ﻟ	ﻠ	ﻞ	נהגה כהגיית למ"ד
م	ﻣ	ﻤ	ﻢ	נהגה כהגיית מ"ם
ن	ﻧ	ﻨ	ﻦ	נהגה כהגיית נו"ן
و			ﻮ	נהגה כהגיית בי"ת רפה עשוי לשמש תנועות חולם וקובוץ או דיפתונג אוו
ه	ﻫ	ﻬ	ﻪ	נהגה כהגיית ה"א עשוי לשמש תנועת צרה פתוח או שלא להיהגות כלל
ى			ﻰ	נהגה כהגיית יו"ד עיצורית עשוי לשמש תנועת חיריק או תנועת צרה

[עריכה] דקדוק

סדר הרכיבים במשפט הפעלי בפרסית: כפי שניתן למצוא בכל לשון, סדר הרכיבים במשפט הפרסי אינו קבוע. עם זאת, ניתן לקבוע כי סדר המילים הנפוץ הוא נושא, משלימים (משבצת אופציונלית), פועל (פרדיקאט). משבצת הנושא מוגדרת על ידי הרכיב המקיים התאם עם צורת הפועל (גוף ומספר), וניתן למצוא בה - שם עצם, אינפיניטיב, ביטויי מספר וכמות וכינוי גוף. משבצת המשלימים והאדוורבים תלויה במסגרת ההצרכה והערכיות של הפועל במשפט. המושא הישיר מאופיין על ידי הפוסטפוזיציה ra (מקביל, אך לא חופף מבחינת התפוצה ל"את ה-" בעברית). משלימים נוספים מאופיינים על ידי פרפוזיציות שונות. במשבצת הפרדיקאט ניתן למצוא פועל פיניטי (דהיינו המאופיין בגוף), שם עצם או ביטוי שימני כאשר הפרדיקאט הוא שם עצם, ימצא לאחריו אוגד פעלי בדגמים מסוימים, אך קיימים דגמים בלי משבצת אוגד.

כינויי הגוף: כינויי הגוף השונים אינם מהווים קטיגוריה דקדוקית, אלא סינתזה של מספר קטיגוריות. עם זאת, קיים יתרון בהצגתם כטבלה - הסביבה התחבירית והפונקציונלית בה ניתן למצאם אינה שווה עבור כל כינויי הגוף וביחוד ניתן למצוא הבדל סביבתי ותחבירי בין הגופים הראשון והשני ובין הגוף השלישי. כינויי הגוף בפרסית, כשאר שמות העצם, אינם מבחינים במין דקדוקי.

• من man- גוף ראשון יחיד. ما mā - גוף ראשון רבים.
• تو to - גוף שני יחיד. شما shomā - גוף שני רבים.
• او u - גוף שלישי יחיד. ايشان ishān - גוף שלישי רבים.
• آن ān - גוף שלישי יחיד. آنها ānhā - גוף שלישי רבים.

shomā - משמש לעיתים בפניות מנומסות כגוף שני יחיד. u ו-ishān - מציינים בני אדם בלבד. האחרון מסמן איזכור מנומס. ān ו-ānhā - פורמלית מהווים כינויים רומזים, אך משמשים פונקציונלית ככינויי גוף.

[עריכה] שאילה עברית של מילים פרסיות

מילים פרסיות רבות נשאלו לעברית, בעיקר מהפרסית הקדומה. חלק גדול משאילות אלה מצויות כבר בתנ"ך, בספרים שנכתבו בתקופת שלטון האימפריה הפרסית (דוגמה מובהקת היא מגילת אסתר).

• המילה "זמן" שאולה משורש איראני שפירושו "הולך". מילה זו התקבלה במשמעות זו גם בשפות שמיות אחרות, למשל ערבית.
• המילה "דת", המופיעה במגילת אסתר במשמעות "חוק" או "נוהג", מוצאה מהמילה הפרסית שמשמעותה "נתון", ואשר קיבלה במשך הזמן גם את המשמעות "חוק".
• המילה "פרדס" מוצאה מהמילה הפרסית שפירושה "גן". מילה זו התקבלה גם בערבית וגם בשפות אירופיות במשמעות "גן-עדן" (למשל באנגלית: Paradise).
• שם העץ אזדרכת פירושו בפרסית "עץ החופשיים".
• המילה בוסתן, המרוכבת מהמילה "בו" שפירושה ריח והסיומת "סתן" המציינת איזור, חבל ארץ. מילה זו נשאלה גם לערבית.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיפדיה בשפה זו: פרסית
ספר לימוד בוויקיספר: פרסית