היגיינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

היגיינה (בעברית: גהות) היא שמירה על הנקיון מההיבט הבריאותי והרפואי.

שמירה על היגיינה הכרחית למניעת מחלות רבות. למרות שעניין זה מובן כיום מאליו, בעבר היה המצב שונה; המודעות לחשיבות ההיגיינה התחזקה בצורה משמעותית בסוף המאה ה-19, עם זיהוי הקשר שבין מיקרואורגניזמים ומחלות.

מקור המילה היגיינה הוא בשמה של אלת הבריאות במיתולוגיה היוונית, היגיאה (מקבילתה במיתולוגיה הרומית נקראת סאלוס).

השמירה על ההיגיינה מתבצעת בשתי רמות:

הסרה והרחקה של מיקרואורגניזמים מהגוף או מחפצים.
מניעת זיהום הגוף או חפצים על-ידי מיקרואורגניזמים.

הדרך הנפוצה ביותר לביצוע הנקודה הראשונה היא באמצעות שטיפה במים: רחצת הגוף, שטיפת פירות וירקות לפני אכילתם, שטיפת כלי מטבח וכן הלאה. גם פעולות עקיפות יותר נחשבות להיגיינה: סימון תאריך התפוגה על-גבי מזונות, למשל.

בכדי להגביר את יעילות השטיפה במים משתמשים בסבונים ובדטרגנטים. לאלו פעולה כפולה: ראשית, הם יוצרים תנאי מחיה קשים למיקרואורגניזמים (בסיסיות גבוהה, למשל), ולעתים (כשמדובר בסבון אנטיספטי) הם גורמים ישירות להרג החיידקים. שנית, הם ממיסים שומנים ולכלוכים אחרים ומביאים להסרתם. שומנים עצמם אינם מזיקים לבריאות, אך הם מהווים כר נוח להתרבות חיידקים.

לצד השטיפה במים קיימות טכניקות רבות להרחקת מיקרואורגניזמים. להרחבה בנושא ראו: חיטוי ועיקור.

[עריכה] יותר מדי היגיינה?

היפותזת ההיגיינה טוענת כי תינוקות וילדים אשר גדלו בסביבה בה הונהגו כללי היגיינה מוגזמים יהיו רגישים יותר למחלות ולזיהומים בבגרותם. הסברה היא, כי מערכת החיסון המתפתחת של התינוק זקוקה לגירויים בכדי להתפתח בצורה תקינה, ואם הללו נמנעים לחלוטין בזמן הילדוּת, הרי שכאשר יופיעו לראשונה, בשלב מאוחר יותר של החיים, תתקשה מערכת החיסון להתמודד עמם.