פרנץ קפקא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרנץ קפקא (3 ביולי 1883 - 3 ביוני 1924), מגדולי הסופרים של המאה העשרים, אשר תיאר את אי-הוודאות הקיומית של האדם בעת החדשה באינטימיות, בדייקנות ובעוצמה שלא פגו עד היום.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות חייו
קפקא, יהודי צ'כי, שכתב את יצירותיו בגרמנית, נולד ב3 ביולי 1883 ליוליה והרמן קפקא בפראג, והתגורר בה מרבית שנותיו.
למד כימיה, משפטים וספרות באוניברסיטה הגרמנית בפראג (1901). נולד למשפחה יהודית מודרנית, ובמהלך חייו התקרב ליהדות ולציונות. למד עברית אצל מורה פרטית ואף שאף לעלות לארץ ישראל, אבל לא הצליח להגשים את רצונו מפאת מחלת השחפת שבה חלה. חברו לספסל הלימודים באוניברסיטה היה שמואל הוגו ברגמן. עבד כפקיד בחברה לביטוח מפני תאונות עבודה, שבה ראה לא מעט את הניצול וההתעמרות של הביורוקרטיה כלפי האזרח הקטן. את זמנו הפנוי השתדל להקדיש לכתיבה הספרותית, שבה ראה את תכלית חייו. רק מקצת יצירותיו פורסמו בימיו, רובן – בהן הרומנים הגדולים "המשפט", "הטירה" ו"הנעדר", שמלאכת כתיבתם לא נשלמה – פורסמו לאחר מותו, בידי ידידו הקרוב ותלמיד חבר - מקס ברוד, שהפר את בקשתו של קפקא להשמיד את כתביו.
חייו היו מלאי סבל וכאב, ובכללם יחסיו עם אביו שהיו קשים ומעורערים. טפח מהם מגלה מכתב ארוך בשם "מכתב לאב", שבו קפקא מגולל את טענותיו לאביו. היה צמחוני מובהק וסלד מאכילת בשר, ויש התולים את מנהגו זה, במלאכתו של סבו שהיה שוחט. היה ידוע כאדם שקשה לו להשלים דברים ובכלל כך, כסופר שקשה לו לסיים את יצירותיו.
פרנץ קפקא מת משחפת ב-3 ביוני 1924, בהיותו בן 41, כשנה לאחר שמצא את אהבתו הגדולה, מהגרת יהודיה בשם דורה דיאמנט.
[עריכה] מקורות כתיבתו
קיים פולמוס מתמשך בשאלה עד כמה ראוי לקשור את קפקא וכתביו אל היהדות (האם ה"חוק" העומד במרכז יצירתו הוא התורה, ההלכה, או שמא החוק האוניברסלי וכדומה).
עדותו של קפקא עצמו מלמדת שיש להימנע מהכרעות אידאולוגיות נחרצות לגבי טיב המסר המצוי בכתביו של הסופר. בגלויה שכתב קפקא ב-7 באוקטובר 1916 אל ארוסתו פֶליצֶה - שאליה נמשך בעבותות של מזוכיזם - הוא מספר לה על שתי סקירות שהתפרסמו על ספרו "הגלגול".
אחת גורסת שאמנות הכתיבה שלו היא "גרמנית שורשית", והאחרת, פרי עטו של מקס ברוד, קובעת שסיפוריו הם "מכלל המסמכים היהודיים ביותר של זמננו". קפקא, קודם שהוא מביא את שתי הקביעות המנוגדות הפסקניות האלה, פונה אל הנמענת שלו בשאלה-בקשה: "אולי תסכימי גם את לומר לי מי אני בעצם?", ולאחר שהוא מצטט את שני המבקרים הוא קובל: "מקרה קשה. האם אני פרש קרקסים על שני סוסים? לצערי, אינני פרש כלל אלא שוכב על הארץ."
אבל גם אם לא ראה עצמו קפקא כפרש, לא על שני סוסים ואף לא על סוס אחד, וגם אם הרגיש על פי רוב שהוא שרוע על הארץ, או עומד "בשקט בפינה", כמו שכתב פעם אחת ביומנו – על כל פנים, מתלבט חסר תקנה היה תמיד: אם בין עולמות שונים (העולם היהודי והעולם הלא יהודי, הגרמני והסלאבי), ואם בין אורחות חיים (חיי נישואין וחיי רווקות, מגורים עם ההורים ומגורים עצמאיים וכדומה.) וההתלבטות הזאת הייתה נטועה בלי ספק לא רק באופיו ובאישיותו אלא גם בנסיבות חייו – בפראג זו של תחילת המאה העשרים, שבה היו הוא ומרבית חבריו הקרובים בנים למיעוט יהודי בתוך המיעוט הדובר גרמנית, בתוך הלאום הצ'כי השואף לעצמאות בקיסרות האוסטרו-הונגרית רבת הלאומים. הסופר פנחס שדה הכריז על קפקא כתאולוג הגדול ביותר של העת החדשה.
אף שהיה בעל לבטים, היו כמה דברים בהם גילה נחישות מפתיעה. כמו למשל הארוע בו ארגן לחברו הרצאה בעיר, שבה בסופו של דבר דיבר הוא, על חשיבות היידיש, בהיותו חובב של השפה הזו, או הנחישות בה דחף את ארוסתו להתנדב בבית ילדים, עד שהיא עשתה כן, אף שהייתה פקידה גבוהה במקום מכובד.
יש הרואים דימיון רב בין קפקא לרבי נחמן מברסלב, בביוגרפיה האישית בדרך כתיבתם. שניהם היו עילויים פורצי דרך, שכתבו סיפורים פרודוקסלים ואירוניים שהביאו את הקורא לחשיבה חדשה בחוסר הנוחות שעוררו בו. שניהם מתו בגיל צעיר (רבי נחמן בגיל 38), ושניהם ניסו להתמודד עם בעיות הרוע בעולם, מתוך מחאה מתמדת ואי השלמה איתו.
[עריכה] מספריו
- המשפט
- הטירה
- הנעדר (אמריקה)
- לפני החוק
- מחברות האוקטבו
- סיפורים ופרקי התבוננות
- רופא כפרי ועוד סיפורים
- תיאור של מאבק
- מחקרים על הכלב
- אמן הרעב
- גזר הדין
[עריכה] מכתביו
- מכתבים אל מילנה
- מכתבים אל פליצה
- מכתב לאב
[עריכה] ספרים שהופיעו בעברית
- אמריקה תורגם על ידי יצחק שנהר והופיע בהוצאת שוקן. עוד מהדורה הופיעה בהוצאת מעריב.
- המשפט תורגם על ידי ישורון קשת והופיע בהוצאת שוקן.
- הטירה תורגם על ידי שמעון זנדבנק והופיע בהוצאת שוקן.
- סיפורים ופרקי התבוננות תורגם על ידי ישורון קשת והופיע בשנת 1973 בהוצאת שוקן.
- סיפורים ופרוזה קטנה תורגם על ידי אברהם כרמל והופיע בשנת 1993 בהוצאת שוקן.
- רופא כפרי/סיפורים קטנים הופיע בהוצאת משרד הביטחון.
- רופא כפרי הוצאת עם עובד/ספריה לעם תרגמה אילנה המרמן.
[עריכה] לקריאה נוספת
- רונלד היימן, קאפקא, הוצאת שוקן, 1986
- ארנסט פאוול, חיי פראנץ קאפקא, דומינו, 1990
- פייטרו צ'טאטי, קפקא, הוצאת דביר, 1992
- נתן אופק, קפקא והקיום היהודי, הוצאת צבעונים, 2002
- גוסטב יאנוך, שיחות עם קפקא, ספרית פועלים, 1987
- מרגרט בובר-נוימן, מילנה, עם עובד, 1996
- שמעון זנדבנק, דרך ההיסוס, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1975
- מכס ברוד, פראנץ קאפקא ביאוגרפיה, עם עובד, 1972
- פליכס ולטש, פראנץ קאפקא, מוסד ביאליק, 1959
- שמואל הוגו ברגמן, עם פרנץ קאפקא בבית-הספר, ירושלים שנתון לדברי ספרות ואמנות, 1966
- ז'יל דלז ופליקס גואטרי, קפקא - לקראת ספרות מינורית, רסלינג, 2005
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: פרנץ קפקא |
- The Kafka Project (אנגלית)
- עיון בסיפור דאגתו של אבי המשפחה, עמלנט
- יחסו של קפקא לבעלי חיים, נעמה הראל
- לפני החוק
