נחמן מברסלב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי נחמן מברסלב ("נחמן מאומן"), (א' בניסן ה'תקל"ב - י"ח בתשרי ה'תקע"א; 1772 - 1810). מנהיג חסידי בדור הרביעי לחסידות, מייסד חסידות ברסלב, אחד הזרמים המרכזיים והתוססים בחסידות וביהדות בכלל. השפעתו ניכרת ביהדות עד ימינו.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
[עריכה] שנותיו הראשונות וצעירותו
נחמן נולד בשנת ה'תקל"ב להוריו שמחה ופיגה. אביו שמחה היה בנו של נחמן מהורדנקא, אחד מתלמידיו הקרובים של הבעל שם טוב, נחמן מברסלב קרוי על שמו. אמו פיגה הייתה בתה של אדל, בתו היחידה של הבעל שם טוב.
נחמן נולד בעיירה מז'יבוז' שבאוקראינה שם גר הבעש"ט, אבי סבתו. נחמן גדל באוירה חסידית-קבלית, וכבר בהיותו ילד קבע את יעודו. מנעוריו התחיל להתבלט בכישרונותיו המיוחדים. הירבה להתבודד, להתענות, ולהתפלל שעות רבות. התחתן מיד אחרי בר המצווה עם סשיה, בתו של אפריים חוכר אדמות הפריץ מאוסטין(סטריה אוסוטה היום), פלך קייב. אחרי חתונתו המשיך בדרכו המיוחדת, והתחיל למשוך אליו את חסידיו הראשונים (ביום חתונתו הכיר את שמעון, תלמידו הראשון). הטבע המיוחד של פודוליה השפיע ביותר על עיצוב אישיותו ודרכו. לאחר מות חותנו עבר למדוודווקה, פלך קייב. שם התפרסם לראשונה בין מנהיגי החסידים בדורו כאישיות חשובה, ושם התחילו מחלוקותיו הראשונות עם אדמו"רים אחרים.
טיעונו המרכזי של נחמן נגד אדמו"רים אחרים בדורו היה, שבעוד שהבעל שם טוב ניסה לעשות מהפכה רוחנית דרך יסוד החסידות, הרי שזו הייתה אמורה להיות מהפכה בכל מהלך החיים היהודיים, רוחני וגשמי כאחד. תפיסה זו לא באה לידי ביטוי, לטעמו, בקרב אדמו"רים רבים שבנו להם את קהילתם, קיבלו בה מעמד של כבוד ומנהיג, החזיקו מכספי חסידיהם את חצרם, ובזה השפעתם על דורם נעצרה. נחמן טען שיש להשפיע על כל העולם ולהביאו אל תיקונו ולהחזיר עטרת החסידות לישנה. במדוודווקה חי עד שנת ה'תקנ"ח (1798).
[עריכה] הביקור בארץ ישראל ואחריו
בשנת ה'תקנ"ח (1798) ערך נחמן ביקור בארץ ישראל כדי להשיג התעלות והשתלמות נפשית. נתעכב זמן מה בקושטא ומחיפה הלך לטבריה שבה היה כבר מרכז לחסידי הבעש"ט. כמו כן ביקר בצפת ומירון, אך לא בירושלים. כשעמד לחזור, נקלע לעכו בעת המצור שהטיל עליה נפוליון בונפרטה, וחזר אחרי הרפתקאות באניית קרב טורקית. הביקור בארץ ישראל היה נקודת מפנה במשנתו של נחמן. לאחר חזרתו ביקש לא לצטט את אימרותיו הקודמות, כמו כן שרף את כל כתביו שכתב עד הביקור. נחמן נהג מאז לומר: "כל מקום שאני הולך, אני הולך לארץ ישראל" (על משנתו ביחס לארץ ישראל נכתב הספר "זו ארצי" של הרב חיים מנחם קרמר).
[עריכה] החל מחזרתו ועד שנותיו האחרונות
לאחר חזרתו העתיק את מגוריו לעיר זלוטופול, פלך קייב. שם החל לנהוג כאדמו"ר והמשיך בביקורתו החריפה כלפי צדיקי דורו. הוא נהג לומר שליצר הרע קשה לעבוד לבד כדי להסיט את האדם מדרך האמת, ולכן הוא הושיב כל-כך הרבה אדמו"רים בעיירות השונות שיעזרו לו. דרכו החדשה הביאה עליו מבקרים רבים, במיוחד את אריה לייב משפולה, הנקרא "הסבא משפולה". עליו נהג נחמן להגיד, שאסור להזדקן (רמז לזיקנותו), ועל האדם תמיד להתחדש, כהוראה לחסידיו. מפאת המחלוקת נאלץ נחמן שוב לנדוד. בעוברו בעיר אומן, כשנודע לו סיפור הטבח שערכו שם ההיידמקים 30 שנה לפני הגיעו למקום, בו נהרגו קרוב ל20,000 יהודים, הורה לתלמידיו ולמשפחתו שכשיגיע קיצו יקברוהו שם עם ההרוגים. בהסכמת דודו ברוך ממז'יבוז' התקבל כאדמו"ר בברסלב (1802), שם הצטרפו אליו רוב תלמידיו המפורסמים, ביניהם נתן שטרנהרץ. שמה של העיר הונצח בשמה של החסידות מאז.
בשנותיו האחרונות סבל ממחלת השחפת והגיע עד לבוב (1808), כדי למצוא לה תרופה, אך הרופאים התיאשו מלעזור לו. בשנת 1810 פקד את נחמן אסון נוסף: ביתו ובית מדרשו בברסלב נשרף כליל, ובאותו זמן הגיע הידיעה על אישור לחכירת בית באומן, ולכן עבר לאומן. הוא נפטר שם כעבור חצי שנה ב-16 באוקטובר בגיל 38 ממחלת השחפת, שסבל ממנה. בניו של ר' נחמן נפטרו בחייו, ובנותיו היו עדין צעירות, וכשנישאו לא נישאו לחסידי ברסלב. לכן לאחר מותו לא מונה לו יורש וקבוצת החסידים נותרו ללא אדמו"ר חי, לכן בפי העם חסידיו נקראו "החסידים המתים". לפי המנהג החסידי חסידים חייבים פעם בשנה לפחות להגיע לרבם, המנהג הזה נשתמר בצורתו המיוחדת גם אצל חסידי ברסלב, שבאים פעם בשנה בראש השנה לאומן.
[עריכה] דרכיו באמונה
ר' נחמן סלל לו דרכים חדשות ומיוחדות בחסידות.
הדגיש את הערך של התפילה, ההתבודדות, האמונה התמימה הפשוטה וההימנעות מחקירה פילוסופית למרות שבסוף ימיו התידד עם היהודים המשכילים שחיו באומן. לאחר מספר שנים שבהן נשא דרשות בפני חסידיו, כמנהג האדמו"רים בדורו, פסק מלדרוש והחל לספר סיפורי מעשיות. בכך הוא נתן דרור לרוח האומנותית שדבקה בו, שלא מצאה ביטוי בתורות החסידיות המקובלות.
נחמן הדגיש את חשיבות הישיבה בארץ ישראל. אמר "כל הענין שלי זה ארץ ישראל" הוא ביקר בארץ ישראל וחסידיו אומרים שאת חיבורו הידוע "ליקוטי המוהר"ן" הוא חיבר בעקבות הביקור. דבריו בליקוטי מוהר"ן הם דוגמה לאהבת הארץ והערכתה: "מי שרוצה להיות יהודי, אי אפשר כי אם על ידי ארץ ישראל".
הוא הדגיש לא מעט את חשיבותה של השמחה בחיים הדתיים, והחשש מפני ייאוש ועצב אפיין אותו לאורך כל הדרך. אימרה מפורסמת שלו היא: "כל העולם כולו גשר צר מאוד, והעיקר - לא להתפחד כלל!" (ליקוטי מוהר"ן חלק ב, סימן מ"ח).
את רוב כתביו כתב תלמידו הבכיר נתן שטרנהרץ מנמירוב (שגם נקרא בשם ר' נתן מברסלב), מתוך שיחותיו שנאמרו בעל פה. בין חיבוריו העיקריים ניתן למנות את ליקוטי מוהר"ן, סיפורי מעשיות, שיחות הר"ן, ועוד.
נחמן הדגיש גם את גודל חשיבות הנסיעה לציונו בראש השנה. אמר, "הראש השנה שלי עולה על הכל. והיה פלא אצלי, מחמת שהמקורבים אלי מאמינים לי, ולמה לא יזהרו כל האנשים המקורבים אלי שיהיו כולם על ראש השנה, איש לא יעדר, כי כל ענין שלי הוא רק ראש השנה. והזהיר לעשות כרוז שכל מי שסר למשמעתו ומקורב אליו יהיה על ראש השנה אצלו, לא יחסר איש. ומי שזוכה להיות על ראש השנה ראוי לו לשמוח מאוד מאד. "אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדות ה' היא מעוזכם" וזה נאמר על ראש השנה."
ועוד הוסיף, "לא מבעיא אתם, אלא כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי".
[עריכה] חסידיו
מדי שנה, בראש השנה, אך גם במהלך השנה כולה, חסידיו עולים לקברו שבעיירה אומן שבאוקראינה. בשנים האחרונות ישנה היסחפות בולטת של ישראלים רבים למקום, לאו דוקא דתיים. בימי חייו היו נוהגים החסידים להתקהל אצל רבי נחמן בשלושה תאריכים : ראש השנה, שבת חנוכה וחג השבועות. בשנים האחרונות חסידים מחזירים עטרה ליושנה ומגיעים אף בתאריכים הללו לקברו שבעיירה האוקראינית. אך למרות כל זאת אין ספק שהתאריך החשוב ביותר הוא ראש השנה, רבי נחמן הכריז שביום זה יש לו כוח "לתקן ולעזור לכל אדם יהיה איך שיהיה..." . בשנים האחרונות מספר הישראלים שפוקדים את המקום נמצא בעליה מתמדת, עליה ששיאה הגיע בראש השנה האחרון לכ-25 אלף איש. רוב האנשים מגיעים מישראל אך יש לא מעט שמגיעים גם מארצות הברית, צרפת, אנגליה, מקסיקו, ועוד..
[עריכה] פלגים בין חסידיו
שנים לאחר מותו של רבי נחמן מברסלב טען ישראל דב אודסר, חסיד ברסלב, שמצא פתקה שכתב רבי נחמן מברסלב ובה הססמה "נ נח נחמ נחמן מאומן". גרסאות שונות ניתנו לסיפור מציאתו ומהימנותו של הפתק. מרגע שפורסם דבר המכתב הפך ישראל אודסר למקור משיכה לחסידים רבים והביא להקמת פלג חדש בחסידות ברסלב אשר חבריו מכונים "ננחים". ישראל אודסר אף היה בקשר עם הנשיא שז"ר ומכתביו אליו התפרסמו בספר "אבי הנחל". סביב הססמה "נ נח נחמ נחמן מאומן" התפתחה תנועה שלמה.
חסידיו של אודסר ניסו להביא את עצמותיו של רבי נחמן מברסלב לקבורה בארץ. בעקבות כך נוצר פילוג בין חסידי ברסלב החפצים להביאו לקבורה בארץ לבין החסידים הטוענים כי רבי נחמן עצמו ביקש להיקבר באומן. האחרונים גם מטילים ספק באמיתות הפתק המפורסם. המחלוקת נמשכת גם כעת, בזמן שקברו של נחמן הפך להיות אתר עלייה לרגל ומוקד פעילות עסקית של גורמים בעלי כוח.
[עריכה] ספריו
[עריכה] לקריאה נוספת
[עריכה] ספרי מחקר
- בעל הייסורים, חייו של ר' נחמן מברסלב - אברהם יצחק (ארתור) גרין, הוצאת עם-עובד ספריית אופקים
- מיסטיקה ושיגעון ביצירת ר' נחמן מברסלב, צבי מרק, הוצאת עם עובד ומכון שלום הרטמן, ירושלים ה'תשס"ד
- מגילת סתרים: חזונו המשיחי הסודי של ר' נחמן מברסלב, צבי מרק, הוצאת בר-אילן, רמת גן ה'תשס"ו
[עריכה] ספרות לא מדעית
- רבי נחמן מברסלב: תיקון הלב - סיפורים חלומות שיחות. נוסח נבחר וערוך מאת פנחס שדה. ירושלים ותל אביב: שוקן, ה'תשמ"ב (1982)
- לעבור את הגשר הצר: מדריך מעשי לתורתו של רבי נחמן מברסלב. מאת הרב חיים מנחם קרמר. תרגם יואל לרנר. ירושלים: מכון נחלת צבי, 2002
- לבד - מדריך מעשי להתבודדות: מאת הרב ארז משה דורון. הוצאת לב הדברים 2001
- מבעיר הלבבות בהוצאת הקרן לזכר ר' ישראל דב אודסר
- כששומעים סיפור זה אחרת: התמודדות וצמיחה עפ"י המעשיות של ר' נחמן מברסלב, מאת אייל צבי. הוצאת ידיעות אחרונות.
[עריכה] קישורים חיצונים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: נחמן מברסלב |
- תולדות חייו, אתר דעת
- מאמר של ד"ר רון וקס אודות הנסיעה לאומן בראש השנה
- מאגר של כתביו וכתבי תלמידיו בהלכה ברורה
- עולם משוגע: מאמר מאת הרב ד"ר בני קלמנזון על סיפורי רבי נחמן מברסלב.
- שער ברסלב מידע כללי, ספרים ושיעורים במשנת רבי נחמן
- לב הדברים ספרים, סדנאות,ושיעורים במשנתו של רבי נחמן מברסלב
- מכון נחלת צבי מידע כללי, ספרים ודיסקים מאוצרה של חסידות ברסלב
קטגוריות: אדמו"רים | ברסלב | חסידי ברסלב
