Miguel de Cervantes y Saavedra - Don Quijote de la Mancha - Ebook:
HTML+ZIP- TXT - TXT+ZIP

Wikipedia for Schools (ES) - Static Wikipedia (ES) 2006
CLASSICISTRANIERI HOME PAGE - YOUTUBE CHANNEL
SITEMAP
Make a donation: IBAN: IT36M0708677020000000008016 - BIC/SWIFT:  ICRAITRRU60 - VALERIO DI STEFANO or
Privacy Policy Cookie Policy Terms and Conditions
היצע וביקוש - ויקיפדיה

היצע וביקוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גרף היצע וביקוש
הגדל
גרף היצע וביקוש

ההיצע והביקוש הינו מודל כלכלי המתאר שני כוחות חשובים הפועלים בכלכלת שוק. היצע הוא יצוג ההתנהגות הצפויה מצד היצרנים במכירת מוצר בשוק מסוים. ביקוש הוא יצוג התנהגות הצרכנים באותו שוק כלפי אותו מוצר.

מודל כלכלי זה מתאר את התנהגויות היצרנים והצרכנים כעקומות כאשר כל עקומה מייצגת את התנהגותו של גורם אחר בשוק הכלכלי. המחיר הוא תוצאה של מפגש הרצונות הין היצרנים לצרכנים, מפגש רצונות זה מתבטא בנקודת המפגש בין העקומות. המחיר באותה נקודה יהיה המחיר עבור אותה כמות מבוקשת בנקודה המסוימת. גורמים ממשלתיים עשויים להשפיע על הגרפים ועל נקודות האיזון בניהם.

תוכן עניינים

[עריכה] השוק בתאוריות הכלכליות

השוק הוא המרחב בו קונים ומוכרים של מוצר סוחרים במוצר. בתאוריות הכלכליות אין זהות לקונים ולמוכרים בשוק, ואף קונה לא מעדיף מוכר מסוים ולהיפך. בשוק כל הפריטים זהים. אין תכונות המבדלות סוגי מוצר שונים, ואין מותגים. המחיר שנקבע למוצר בשוק תקף לכל הקונים והמוכרים ללא קשר לכמות בה סחרו. זה שקנה מליון פריטים ישלם על כל פריט את אותו מחיר של זה שקנה פריט אחד. בשוק משוכלל נוספים תנאים נוספים: אין התערבות ממשלתית, אין התארגנויות של יצרנים/צרכנים, כל יצרן וצרכן יודעים מידע מלא על המוצרים בשוק, ובשוק מספר רב של מוכרים ושל קונים ולאף מוכר או קונה אין את היכולת להשפיע לבדו על מחיר השוק.

[עריכה] צד ההיצע

בכל רמת מחיר מעונינים היצרנים למכור כמות מסוימת הנגזרת ממבנה העלויות של תהליך היצור, דהיינו מחירם של גורמי היצור (זוהי "פונקציית ההיצע"), באופן גס ניתן לומר כי פונקציית ההיצע תהיה בדרך כלל פונקציה עולה - כלומר, היצרנים ייצרו ויציעו כמות גדולה יותר מן המוצר ככל שהמחיר גבוה יותר.

להיצע של שווקים שונים ישנן גמישויות שונות הנקבעות ע"פ יכולתו של היצרן להסתגל לדרישות השוק המשתנות. דרישות השוק יכולות לקטון או לגדול והגמישות של ההיצע מתייחסת ליכולתו של יצרן להסתגל במהירות לשינויים בביקושים עולים ויורדים. הגמישויות נקבעות על פי מספר גורמים:

  • יכולתו של היצרן לייצר את הכמות המבוקשת ובאיזה מחיר. אם הביקושים של מוצר מסוים יעלו האם היצרן יהיה מסוגל לייצר את הכמות המבוקשת, או שמא יזדקק למפעלים נוספים שיקח זמן להקימם. כיוצא דופן ניתן להביא את החקלאות בה כמות הייבול היא קבועה ולא ניתן להגדיל את התפוקה (חוץ מהשפעה לטווח הרחוק של העונה הבאה)
  • אורך חיי המדף של המוצר. ככל שאורך חיי המדף של מוצר קצר יותר כך פוחתת יכולתו של היצרן ליצור מלאי של המוצר ופוחתת יכולתו להסתגל במהירות לכמויות ביקוש שונות.

[עריכה] צד הביקוש

בכל רמת מחיר מעונינים הצרכנים בכמות מסוימת הנגזרת מהתועלת שהם מפיקים מהמוצר וממוצרים אחרים ("פונקציית הביקוש"). פונקציית הביקוש, היא בדרך כלל פונקציה יורדת - כלומר, הצרכנים ידרשו כמות קטנה יותר מן המוצר ככל שעולה מחירו.

ניתן לחלק את הביקוש למוצר לפי 3 סוגים:

  • מוצר נורמלי - הביקוש יורד כאשר המחיר עולה, מתואר על הגרף כפונקציה יורדת
  • ביקוש קשיח (מוצר נייטרלי) - הביקוש כמעט ולא מושפע ממחיר המוצר. מאפיין מוצרי יסוד ללא תחליף
  • מוצר גיפן - הביקוש עולה כאשר המחיר עולה (נדיר ביותר, ויש הטוענים כי אין בכלל מוצרי גיפן "קלאסיים")

[עריכה] שיווי משקל של היצע וביקוש

על פי התאוריות הכלכליות מחירו של המוצר נקבע על פי כוחות ההיצע והביקוש. הכלכלה הנאו-קלאסית גורסת שהשוק יגיע לשיווי משקל ומחיר הסחורה בשוק יהיה המחיר בו הכמות המבוקשת תהיה זהה לזו המיוצרת. ההגיון העומד מאחורי שיווי משקל זה, הוא שברמת מחיר גבוהה ממנו ישרור מצב של "עודף היצע" - הכמות המוצעת גדולה מהכמות המבוקשת, דבר שיגרור הורדת מחיר מצד היצרנים שנותרו עם עודפי סחורה. באופן דומה, במחיר הנמוך ממחיר שיווי משקל ישרור מצב של "עודף ביקוש" - הכמות המבוקשת עולה על זו המוצעת, מצב שיוביל צרכנים לעוט על הסחורה המועטה המוצעת ולהציע עליה מחיר גבוה יותר. תהליכים אלה ייפסקו רק לכשיגיע השוק למצב של שיווי משקל, והשוק יתייצב ברמת מחיר מסוימת בה הכמות המבוקשת שווה לכמות המוצעת.

ישנם חילוקי דיעות בין כלכלנים אם הליכי הדגם של היצע וביקוש אכן חותרים להגעה לנקודת "שיווי משקל" שבה הביקוש וההיצע מאוזנים, או שהשוק נמצא בתהליך של הפרה מתמדת של שיווי משקל או אפילו של אי שיווי משקל כחלק ממבנה השוק.

[עריכה] היצע וביקוש במציאות

השוק הכלכלי הוא כלי תפיסתי בלבד הוא נועד לפשט את התאוריות הכלכליות, ולהצביע על הרעיונות העומדים בבסיסם. השוק המציאותי נבדל מהשוק הכלכלי התיאורטי בכמה נקודות:

  • במציאות יש למוצר כמה גירסאות הנבדלות אחת מהשנייה באיכות או במותג.
  • קונים מעדיפים מוכרים מסוימים גם אם אלה יקרים יותר בשל מוניטין או סיבות אחרות
  • לא כל הצרכנים קונים את המוצר באותו מחיר.
  • הכמות שצרכן קונה משפיע על המחיר שהוא משלם על כל פריט. כמות גדולה מזכה בהנחה.
  • בשוק קיימים גופים גדולים המסוגלים להשפיע על מחיר המוצר כך שהשוק אינו משוכלל.

Static Wikipedia 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Sub-domains

CDRoms - Magnatune - Librivox - Liber Liber - Encyclopaedia Britannica - Project Gutenberg - Wikipedia 2008 - Wikipedia 2007 - Wikipedia 2006 -

Other Domains

https://www.classicistranieri.it - https://www.ebooksgratis.com - https://www.gutenbergaustralia.com - https://www.englishwikipedia.com - https://www.wikipediazim.com - https://www.wikisourcezim.com - https://www.projectgutenberg.net - https://www.projectgutenberg.es - https://www.radioascolto.com - https://www.debitoformtivo.it - https://www.wikipediaforschools.org - https://www.projectgutenbergzim.com