סובסידיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בכלכלה, סובסידיה היא תשלום המועבר על ידי הממשלה לצרכן הרוכש מוצר או שרות מסוים או ליצרן המייצר אותו. מתן הסובסידיה מוריד את המחיר האפקטיבי של המוצר לצרכן ועל ידי כך מעודד את ייצורו. הממשלה נותנת את הסובסידיה משום שהיא רואה עניין ציבורי בהגברת הייצור.
ניתן לראות בסובסידיה מס עקיף שלילי המוטל על המוצר וכשם שמס עקיף על מוצר מעלה את מחירו ומקטין את הכמות המייוצרת כך סובסידיה מורידה את המחיר לצרכן ומעלה את הכמות.
לעתים גם תשלום מעין זה המועבר לא על ידי הממשלה אלא על ידי גוף ציבורי אחר נקרא סובסידיה.
תוכן עניינים |
[עריכה] דוגמאות לסובסידיות
- סבסוד מחיריהם של מוצרי יסוד כגון לחם וחלב מסיבות חברתיות.
- סבסוד מחיריהן של מכוניות המונעות בחשמל או גז במקום בנזין משיקולים של איכות הסביבה.
- סבסוד חלקי או מלא, כפי שנהוג בחלקים נרחבים מהאיחוד האירופי למשל, של השכלה גבוהה מתוך הנחה שבטווח הארוך התועלת שתצמח למשק מכח האדם המשכיל תחזיר את ההשקעה ויותר.
- סבסוד מחיר המים בישראל לשימושים חקלאיים.
[עריכה] ניתוח כלכלי של סובסידיה
כדי להבין את ההשלכות הכלכליות של מתן סובסידיה נבחן שוק של מוצר מסוים לפני ואחרי הסבסוד. בהנחה שהביקוש וההיצע של המוצר נורמלים כפי שמיוצג בתרשים על ידי עקומת הביקוש 
ועקומת ההיצע 
, השוק מגיע לשווי משקל בו הכמות המיוצרת היא 
ומחיר המוצר הוא 
.
הממשלה מכריזה על סובסידיה של המוצר בסכום קבוע ליחידה. כתוצאה מזה את אותה כמות שרצו הצרכנים לרכוש בכל מחיר נתון הם ירצו לרכוש באותו מחיר בתוספת הסובסידיה (משום שאותה אינה משלמים) וכדי לייצג שינוי זה עקומת הביקוש זזה במקביל למעלה בגודל הסובסידיה ל- 
.
בשיווי המשקל החדש הכמות המיוצרת היא 
ומחיר המוצר הוא 
, שניהם גבוהים יותר מהערכים שלפני הסובסידיה. הצרכנים מצידם משלמים מחיר נמוך 
וקונים יותר יחידות מהמוצר.
מטרתה של הממשלה הייתה להגדיל את הכמות ומידת הצלחתה (ההפרש 
) תלויה בגמישותם של הביקוש וההיצע ביחס למחיר.
השינויים שארעו בשוק המוצר משליכים גם על שווקים אחרים: הביקוש למוצרים אחרים עשוי לעלות או לרדת (תלוי בגודל הסובסידיה ובגמישות העקומות). בשוק העבודה הספציפי (של פועלים המועסקים בייצור המוצר) יעלה הביקוש לעובדים, משום שהחברות המייצרות את המוצר מייצרות יותר יחידות במחיר גבוה יותר ליחידה. הוצאות הממשלה עולות והדרך שבו היא ממנת עלייה זו גם היא משפיעה על הכלכלה.
[עריכה] ההשפעות השליליות של סובסידיות
כלכלנים חסידי השוק החופשי מתנגדים למתן סובסידיות משום שלשיטתם התערבות ממשלתית בשוק תמיד מזיקה יותר משהיא מועילה בחשבון כולל.
מתן הסובסידיה יוצר עיוות במשק משום שהכמות המייוצרת מהמוצר המסובסד גדולה יותר מהכמות האופטימלית שהייתה נקבעת על ידי כוחות השוק ללא התערבות ומשום שכדי לממן את הסובסידיה הממשלה מטילה מיסים ומקטינה את ההכנסה הפנויה של הפרטים ואת יכולתם לרכוש את שאר המוצרים.
מעבר להתנגדות העקרונית לסובסידיה באשר היא, סובסידיות מסוימות נחשבות כמזיקות במיוחד מאחר והן מחזיקות בחיים תעשיות שאין הצדקה כלכלית לקיומן. כאשר תעשייה מקומית אינה מסוגלת להתחרות בשוק הגלובלי כנגד יבוא מבחוץ, הדבר הנכון לעשות לפי השקפת העולם הקפיטליסטית היא לתת לה לגווע ולהפנות את ההון והעבודה שעסקו בה לתחומים אחרים בהם יש למשק יתרון יחסי. מה שקורה בפועל במקרים רבים הוא שהממשלה מתערבת על ידי סובסידיות או מכסים לטובת התעשייה הלא יעילה, אם בגלל לחצים פוליטיים של התעשיינים או בשל הרצון להמנע מאובדן מקומות עבודה.
דוגמה קלאסית להתערבות ממשלתית מהסוג הזה היא ההגנה במדינות מפותחות על החקלאות ועל תעשיות שאינן עתירות ידע, כגון טקסטיל. לסובסידיות האלה יש תוצאה שלילית נוספת; הן מונעות ממדינות מתפתחות שעיקר תוצרתן בענפים האלה מלייצא את תוצרתן ולהתגבר על עוניין.
סובסידיות מסוימות עשויות לגרום לשחיתות או הונאה, למשל כאשר הסובסידיה ניתנת לסקטור מסוים בלבד ובכך מאפשרת לו לסחור במוצר ולמוכרו לאחרים.
[עריכה] תשלומי העברה כאלטרנטיבה לסובסידיות
הדעה הכלכלית הרווחת היא שהדרך היעילה ביותר להעניק סיוע כלכלי לפרטים אינה מתן סובסידיות אלא העברת כספים ישירות לנזקקים. כלל זה, המתומצת באמירה "סובסידיה לנצרך ולא למצרך" נובע מצד אחד מכך שסבסוד מחירי מוצרים מיטיב גם עם בעלי יכולת שצורכים אותם ומצד שני מכך שהעברת הכנסה נוספת לנזקקים מאפשרת להם להחליט לבד איך להוציא את כספי הסיוע לתועלתם המירבית.
כמובן שהאלטרנטיבה האמורה אינה תקפה כאשר העניין הציבורי הוא במוצר עצמו, כמו למשל בסובסידיה למקורות אנרגיה אלטרנטיביים או למחקר מדעי.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מונחים באתר פורטל כלכלה
- סובסידיות ואמצעים נגדיים באתר ארגון הסחר העולמי.
