עבודה (כלכלה)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עבודה הינה עשיית מלאכה או פעולה כלשהי. במשמעותה היום-יומית, משמשת העבודה לציון כל פעולה אשר דורשת ריכוז ומאמץ מסוים. משמעות העבודה עשויה לנוע מפעולות פשוטות ביתיות כגון תקיעת מסמר, בישול וניקיון, ועד פעולות ממושכות ורצופות כגון בנייה וחינוך.
תוכן עניינים |
[עריכה] כלכלה
בתחום הכלכלה, העבודה היא אחד משלושת גורמי הייצור, יחד עם אדמה והון. בהגדרתה הרחבה מציינת העבודה פעולה מסוימת המבוצעת כך שמבצע העבודה אינו זקוק לתוצאותיה הישירות, או שתוצאות אלו אינן המניע אשר הגדיר את פעולתו.
לדוגמה, נגר אשר אינו זקוק לרהיטים שהוא מייצר, אך מייצרם בכל זאת, עובד בנגרות.
על פי ההגדרה הרחבה, עבודה היא כל פעילות תכליתית, כלומר- שתכליתה מצויה בדבר מה אחר, אותו יש להשיג, שאינו קשור ישירות לתוצרי העבודה.
בהגדרתה המצומצמת, מציינת העבודה פעילות שנעשית בתמורה לשכר. למעשה, כמעט כל הפעולות הפורמליות הקיימות בעולם המאורגן הינן עבודות. אין הגדרה זו מחייבת כי העובד אינו נהנה מעבודתו או כי היא חסרת משמעות מלבד השכר אותו הוא מקבל, אלא שהשכר הינו העיקרון המגדיר את פעולתו.
מבחינה כלכלית, המרחב בו נעשה שימוש בעבודה הוא שוק העבודה.
[עריכה] חברה
בתחום החברה, משמעותה של העבודה משתנה מהקשר להקשר, וכן יחסה לנפש העובד. באופן גס ניתן לחלק את ההתייחסות לעבודה לשתי גישות מרכזיות: גישה שלילית הרואה את העבודה כעול, וגישה חיובית הרואה את העבודה כהגשמתו של העובד.
[עריכה] עבודה כעול
על פי גישה זו, בעבודה קיים נזק ישיר לעובד, המקיים אותה רק על-מנת להשיג תועלת אחרת, העולה על הנזק. על-פי משמעות זו האדם מצוי במצב טבעי של צריכה (של מנוחה, מזון, הנאה וכו'), אך כדי להבטיח את המשך צריכתו או את עליית איכותה או כמותה, עליו לבצע פעולות שאינן רצויות, הן העבודה.
גישה זו מפרידה בין "האני האמיתי", המעוניין בצריכה ובמנוחה בלבד, וכנגדו צורך המציאות, המחייב אותו לקיים פעולות שונות מהן היה נמנע, לו לא היה צריך לשלם מחיר יקר.
כדוגמה פשוטה ניתן לבחון חקלאי במשק אוטארקי (מבודד מבחינה כלכלית) - החקלאי מעוניין באכילת מזון, אך הוא זקוק לשם השגתו לפעולות חקלאיות הדורשות מאמץ וריכוז שאינן מצבו הטבעי. בדוגמה זו, החקלאי עובד בשדה רק על-מנת לקיים את צורכי גופו, אך הפעולות החקלאיות עצמן (חריש, דייש, קציר וכו') מסיבות לו אי-סיפוק.
גישה זו נוסחה על-ידי זיגמונד פרויד, אשר תיאר אותה באופן הבא: לכל אדם קיים כוח נפשי "סתמי" (איד), התובע את סיפוקם המיידי והמתמיד של צרכי הגוף (אכילה, שתייה, מין, שינה וכו'). כנגד סתמי, ניצב עיקרון המציאות, הקובע כי על-מנת לספק את צרכיו של הגוף יש להשקיע אנרגיה בפעולות שאינן מיידיות, כגון השגת כסף, בנית כלים וכו', אשר ביצוען מוטל על ה"אני".
ניסוח אחר של גישה זו ניתן על-ידי ניסוח ההיצע והביקוש בשוק העבודה כמניעים העיקריים של העובד. על-פי ניסוח זה, כל עובד קובע את זמן העבודה הרצוי לו בעיקר על-פי השכר אותו יקבל, כלומר- הוא רואה בעבודה עול ומעוניין בתמורתה בלבד.
[עריכה] עבודה כהגשמה
כנגד גישה זו, קיימת גישה לפיה העבודה הינה מצוי נכון ומספק של צרכיו הנפשיים של העובד. במשמעות זו, עצם הבנייה והיצירה של דבר מה חיובי, מספיקה על-מנת לספק את האדם.
לגישה זו שלוש משמעויות עיקריות אפשריות:
- העבודה יוצרת עבור האדם כוח (כסף, מעמד וכו'), והשגת כוח זה הינה מטרתו של האדם. על כן, האדם מעוניין בעבודה שלא על-מנת לספק את צריכתו, אלא על-מנת לצבור יתרון יחסי אל מול בני אדם אחרים.
- לאדם כוח יוצר, המעוניין באופן ישיר בבניית העולם. כוח יוצר זה הינו ביטוים הפסיכולוגי של רגשותיו ורצונו, ומהווה חלק בלתי נפרד מה"אני מאמין" שלו.
- מטרת העבודה היא לשם מימוש חזונם של הפרט והקולקטיב ולשם הגשמתם וקיומם של הערכים המכוננים בהם.
לדוגמה: החלוצים הראשונים שעלו לארץ ישראל מהגלות על מנת לבנות וליישב אותה, ובחרו לעבוד את האדמה, לייבש את הביצות ולחרוש את השדות עשו זאת ללא כפייה ולא ראו את עבודתם כעול פיזי או נפשי. אלא כביטוי לאידאולוגיה החלוצית סוציאליסטית.
[עריכה] ניתוח שתי הגישות
יש לציין כי שתי הגישות אינן בהכרח תאוריות-נפש מלאות, אלא גישות במציאות, כלומר- עצם קיומה של גישה אחת עבור אדם מסוים אינו סותר קיומה של הגישה האחרת עבור אדם אחר, או עבור אותו אדם בזמן אחר.
הגישות השונות מושפעות מגורמים רבים, ביניהם פנימיים לחלוטין לעובד, וביניהם חיצוניים, ויחסם מורכב ושנוי במחלוקת. כיום, אנשים רבים לא תופסים את העבודה כמגשימת ה"אני מאמין" שלהם. בחברה תחרותית ואינדיבידואלית הדוגלת בתורת הכלכלה הקפיטליסטית, התמורה לעבודה היא פרנסה ומקור חומרי למימוש יצר הצרכנות של הפרט. ואכן בעולם המודרני הגישה השלילית היא הגישה הרשמית, ועליה מבוססות מרבית הנחות הכלכלה המודרנית בתחום המחקר ובפועל.
עם זאת, קיימים חילוקי דעות בנוגע למניעים האמיתיים, הלא-רשמיים, העומדים מאחורי עובדה זו. לצורך ההמחשה, במרבית הסקרים שנעשו בעולם המערבי של המאה ה-20 נמצא כי לשאלה "האם היית ממשיך בעבודה אילולא היית זקוק לשכרה", רוב הנשאלים ענו תשובה חיובית (אף כי במשך הזמן ירד אחוז העונים חיובית), וזאת בניגוד למערכת השכר אשר נועדה לכפות על העובדים את עבודתם.
השאלה, האם ניתן ליצור מערכת בה העובד מבצע את עבודתו גם בלא לזכות בתמורה עבורה, הינה אחת משאלות המפתח בעיצוב החברה והכוח החברתי, והכלכלה בפרט. בסוף המאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21, האסכולה המובילה בעיצוב החברה הינה האסכולה הרואה בגישה השלילית גישה "בריאה", המציבה שיקולי "רציונליות" (המכונים גם "שיקולים כלכליים") של תועלת כלכלית כבסיס לפעולות האדם.
[עריכה] לקריאה נוספת
- יוהנו שטראסר, כאשר העבודה אוזלת לחברת העבודה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2004.
- כתבי א.ד. גורדון.
קטגוריות: שוק העבודה | סוציולוגיה | כלכלה | מדעי החברה
