Miguel de Cervantes y Saavedra - Don Quijote de la Mancha - Ebook:
HTML+ZIP- TXT - TXT+ZIP

Wikipedia for Schools (ES) - Static Wikipedia (ES) 2006
CLASSICISTRANIERI HOME PAGE - YOUTUBE CHANNEL
SITEMAP
Make a donation: IBAN: IT36M0708677020000000008016 - BIC/SWIFT:  ICRAITRRU60 - VALERIO DI STEFANO or
Privacy Policy Cookie Policy Terms and Conditions
חרקים - ויקיפדיה

חרקים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חרקים
דבורה על פרח
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: פרוקי רגליים
קבוצה: בעלי לסתות
על־מחלקה: בעלי שש רגליים
מחלקה: חרקים
סדרות

ראו בגוף הערך

לרשימת הסדרות
שם מדעי
ויקימינים Insecta

חרקים (Insecta) הם מחלקה של בעלי חיים במערכת פרוקי רגליים.

מחלקת החרקים הינה בעלת מספר המינים הרב ביותר בעולם הטבע. מספר המינים נע בין 800,000 ללמעלה ממיליון לפי הערכות ומיונים שונים. סביר להניח שמיני חרקים רבים טרם התגלו. סדרת החיפושיות כוללת כ-400,000 מינים שונים, ומהווה בכך את הסדרה הגדולה ביותר בעולם הטבע. סדרת הדבוראים כוללת את משפחות הדבורים, הצרעות והנמלים - בסך הכול כ-110,000 מינים; מספר הפרטים של משפחת הנמלים הוא הגדול בממלכת בעלי החיים; קיימים על-פני כדור הארץ יותר נמלים מאשר כל בעל חיים אחר. סדרות ידועות נוספות של חרקים הן הפרפרים (170,000 מינים), הזבובים (120,000 מינים, כולל יתושים), הפשפשים (40,000 מינים), הפרעושים (2,200 מינים) והתיקנים (3,500 מינים). רבים סבורים בטעות שהעכבישים הינם אף הם חרקים; למעשה מדובר במחלקה המשתייכת, לצד החרקים, למערכת פרוקי הרגליים.

החרקים מתמיינים לחסרי כנפיים ולבעלי כנפיים. עם בעלי הכנפיים נמנים בעלי גלגול מלא ובעלי גלגול חסר.

בין החרקים והאדם יחסים מורכבים. כמה מהחרקים - הפרפרים, למשל - נחשבים כסמל ליופי. אחרים - דבורת הדבש, למשל - משמשים את האדם מזה אלפי שנים. הנמלה מואנשת לעתים קרובות בספרות ומוצגת כחרוצה, דימוי הנעוץ באורח חייה המיוחד. חרקים רבים - הזבוב, היתוש והתיקן (ג'וק), בעיקר - מהווים מטרד עבור רוב האנשים, אשר עלול להפוך רציני בשל יכולתם של חרקים אלו להעביר מחלות. חרקים אחרים, כגון הארבה (כינוי לחגבים אשר מתאגדים בקבוצות גדולות), ניזונים מגידולים חקלאיים ומסבים נזק כלכלי רב לאדם. מחלקת החרקים כוללת כמה מינים עמידים במיוחד; ניסויים הראו עמידות של נמלים ותיקנים לרמות של חום, קרינה ופגיעות אחרות אשר בעלי חיים אחרים לא מסוגלים לעמוד בהן. הישרדותם הגבוהה של החרקים היא זו שאפשרה את תפוצתם העצומה בכל חלקי כדור הארץ ואת התמיינותם למספר כה גדול של מינים.

החרקים מהווים נדבך חשוב בשרשרת המזון בטבע. בעלי חיים רבים - עופות, דו-חיים ויונקים - ניזונים מחרקים. אף האדם ניזון מחרקים, אך במידה מצומצמת מאוד, ורק באזורים מסוימים בעולם. חרקים רבים ניזונים מצוף הפרחים; בעוברם מפרח לפרח בחיפוש אחר צוף הם מעבירים בין הפרחים אבקה - תאי הזרע במערכת הרבייה של צמחי הפרחים. זוהי אינה דרך ההאבקה היחידה (מעבר אבקנים באמצעות הרוח נפוץ אף הוא), אך החרקים ללא ספק תורמים רבות לתפוצתם ולהישרדותם של צמחים רבים.

[עריכה] הצלחה אבולוציונית

לחרקים אדפטציות שונות שסייעו להם להצליח מבחינה אבולוציונית:

  • שלד חיצוני נוקשה: את כל החרקים מצפה קוטיקולה נוקשה העשויה כיטין (פוליסכריד) וחלבונים וציפוי שעווה עליו. הקוטיקולה איפשרה את התפתחותם האבולוציונית ויציאתם מהמים, היא הגנה עליהם מפני טורפים, היא איפשרה לחרקים לתמוך בגוף – כאשר לא היה עוד כוח העילוי של המים, וגם זו שעזרה להם למנוע אובדן מים באידוי – על ידי ציפוי השעווה שבה. ישנו חיסרון מסוים בקוטיקולה הנוקשה המגביל את הגידול בממדי הגוף, ולכן הם אינם גדלים ברציפות אלא בשלבים כשבכל שלב הם משלימים את הכיסוי החיצוני שתחתיו גדל כיסוי חדש.
  • מיפרוק: כדי להתגבר על המגבלות של תנועה עם שריון נוקשה, פיתחו החרקים מפרוקים שונים שבהם עובי הקוטיקולה קטן יותר וביחד עם השרירים שמחוברים עליהם מאפשרים את תנועתם. בנוסף התפתחו גפיים כגון רגלים פרוקות שהתמחו בתנועה. או כנפיים שמאפשרות פיזור על פני מרחבי אזורי מזון רבים. (הם חסרי החוליות היחידים שיש מהם בעלי כנפיים).
  • התמחות של חלקי גוף: לחרקים חלקי גוף שונים מורפולוגית המתמחים בפעילויות שונות דבר המייעל מאוד את הפעילות השונות של החרק. ניתן להבחין בשלש חטיבות: ראש, חזה ובטן.
  • איברי חישה: לחרקים איברי חישה משוכללים כגון עיניים מפותחות ומחושים המאפשרים, התמצאות במרחב וראיה מרחבית המגיעה מכיוונים רבים.
  • מבנה הנשימה: החרקים נושמים בעזרת צינורות נשימה הנקראים טרכיאות, הם מתחילים מנקבים על פני הגוף המסתעפים לצינורות המובילות ישרות לרקמות השונות, מערכת זו של נשימה מאפשרת פעילות צורכת אנרגיה, דבר שחשוב מאוד לדוגמה בבריחה מפני טורפים או בהשגת מזון על ידי טריפה.
  • מחזור חיים: מחזור החיים של רוב החרקים כולל כמה שלבים, המאפשרות ניצול של משאבים שונים בזמנים שונים. עם כל שינוי ביצור מתארגנים מחדש הרקמות בגופו וחלקיו השונים מתעצבים מחדש, בדרך כלל השלבים הצעירים כגון הרימה, הזחל מתמחים באכילה ובגדילה ואילו השלבים הבוגרים מתמחים בתפוצה ורביה. חלוקה כזו במחזור החיים מאפשרת הסתגלות לסביבה משתנה, לדוגמה בשינוי במקורות המזון בין עונות השנה.

[עריכה] המיון הטקסונומי של חרקים

יתוש
הגדל
יתוש

(המיון שלם, מלא ומעודכן לשנת 2004. נא לא לשנות את המיון)

  • תת מחלקת זנבזיפיים (Archaeognatha) – חסרי כנפיים
    • משפחת זנבזיפיים מנתרים (Machilidae)
    • משפחת קדומי לסת Meinertellidae
    • קבוצת Dicondylia
    • קבוצת בעלי כנפיים (Pterygota)
    • קבוצת רקומי כנף (Neuropterida)
        • סדרת זבובי דגים (Megaloptera)
        • סדרת מרושתי כנף (Neuroptera)
        • סדרת זבובי נחש (Raphidioptera)
        • תת מחלקת תיקאים (Orthopteroidea) - בעלי גלגול חסר
        • סדרת צבתנאים (Dermaptera)
        • סדרת תיקאים (Dictyoptera)
        • סדרת גרילובלטים (Grylloblattodea) Grylloblattodea
        • סדרת Mantophasmatodea
        • סדרת חגבאים (Orthoptera)
        • סדרת מקלונאים (Phasmatodea)
  • תת מחלקת חרקים נושכים (Paraneoptera) - בעלי גלגול חסר
        • סדרת פשפשאים (Hemiptera)
        • סדרת כינים (Phthiraptera)
        • סדרת כיני עצים (Psocoptera)
        • סדרת טריפסים (Thysanoptera)
        • סדרת גדותניים (Plecoptera) - בעלי גלגול חסר
        • סדרת חרקי מלאך (Zoraptera) - בעלי גלגול חסר
  • תת מחלקת דגיגי כסף (Thysanura) – חסרי כנפיים
            • משפחת דגיגי-כסף יערניים (Lepidotrichidae)
            • משפחת דגיגי כסף ביתיים (Lepismatidae)
            • משפחת דגיגי-כסף תת קרקעיים (Nicoletiidae)
            • משפחת Noticoliidae

הערה:

  • בשיטה המודרנית של המיון המדעי לא תמיד דרגת מיון מסוימת נכללת בדרגת המיון שמעליה. כלומר, סדרה של צמחים יכולה להיות כלולה במערכה ולא תהיה שייכת לאף מחלקה.
  • קבוצה היא דרגת מיון בדיוק כמו מערכה, מחלקה, סדרה ומשפחה, אך ללא שם מאפיין.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חרקים

Static Wikipedia 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Sub-domains

CDRoms - Magnatune - Librivox - Liber Liber - Encyclopaedia Britannica - Project Gutenberg - Wikipedia 2008 - Wikipedia 2007 - Wikipedia 2006 -

Other Domains

https://www.classicistranieri.it - https://www.ebooksgratis.com - https://www.gutenbergaustralia.com - https://www.englishwikipedia.com - https://www.wikipediazim.com - https://www.wikisourcezim.com - https://www.projectgutenberg.net - https://www.projectgutenberg.es - https://www.radioascolto.com - https://www.debitoformtivo.it - https://www.wikipediaforschools.org - https://www.projectgutenbergzim.com