קרינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קרינה היא אחת הצורות של התפשטות (העברת) אנרגיה. בדרך כלל היא מתוארת כזרם של חלקיקים אלמנטריים נושאי אנרגיה, היוצאים ממקור כלשהו, ומתפשטים ממנו בכיוון מסוים או אחד או יותר. לחלופין, ניתן לתאר קרינה כהפרעה מחזורית, או גל היוצא ממקור מסוים ומתפשט במרחב.

אנרגיה מתפשטת בצורות שונות - הולכה, הסעה וקרינה. בניגוד להולכה והסעה, הקרינה איננה נזקקת לשום תווך חומרי לצורך מעבר דרכו. כך, קרינה מגיעה אלינו מהשמש ומהכוכבים כשהיא עוברת בחלל, הריק מחומר.

קיימות קרינות מסוגים שונים, הנבדלות זו מזו על פי סוג החלקיקים המרכיבים את הקרינה:

• קרינה אלקטרומגנטית בתדרים שונים (כוללת בין היתר: קרינה תת אדומה, אור נראה, קרינה על סגולה, קרינת רדיו, קרינת גמא) - קרינה זו ניתנת לתיאור כזרם של פוטונים או כגל אלקטרומגנטי.
• קרינת אלפא - קרינה של גרעיני הליום 4.
• קרינת בטא - קרינה של אלקטרונים.

תוכן עניינים 1 השפעות ושימושים 1.1 קרינת השמש 1.2 שימושים נוספים 2 קרינה מיננת 3 קרינה בלתי מייננת

[עריכה] השפעות ושימושים

[עריכה] קרינת השמש

הקרינה הטבעית המוכרת לנו ביותר היא קרינת השמש. השמש פולטת קרינה אלקטרומגנטית בספקטרום רחב, אם כי חלק גדול מהקרינה הזו נבלע על ידי האטמוספירה. בליעת האטמוספירה תלויה באורך הגל, ולכן הרכב הקרינה המגיע לפני השטח של כדור הארץ שונה במעט מזה היוצא מהשמש, והוא מרוכז בעיקר סביב האור הנראה.

לקרינת השמש השפעה גדולה על מזג האוויר והאקלים באזורים שונים של כדור הארץ. כאשר קרינה מגיעה מן השמש אל כדור הארץ, היא פוגעת בפני השטח שלו וגורמת לחימומו. מכיוון שהשמש מחממת בכל רגע רק חלק מכדור הארץ, נוצרים הבדלי טמפרטורות בין אזורים שונים על פני כדור הארץ. הבדלי טמפרטורות אלה גורמים לתופעות טבע שונות כגון רוחות. הקרינה הפוגעת בפני הימים והאוקיאנוסים גורמת לחימומם, ועקב כך לאידוי המים בהם. אידוי זה גורם להיווצרות עננים, שבחלק מן המקרים מורידים משקעים שונים כגון גשם ושלג.

[עריכה] שימושים נוספים

בעולם המודרני נעשה שימוש רב במקורות קרינה:

• ברפואה משמשים חומרים רדיואקטיביים לאבחון ולטיפול במחלות.
• בתעשייה נעשה שימוש בחומרים רדיואקטיביים בתהליכי בקרת הייצור.
• גלאי עשן רבים מכילים חומר רדיואקטיבי.
• טלפונים סלולריים, מכשירי רדיו, טלוויזיה ומכשירי מיקרוגל משתמשים בקרינה אלקטרומגנטית בעוצמה נמוכה.

[עריכה] קרינה מיננת

קרינה מיננת הינה קרינה הגורמת ליינון של אטומים, כלומר לפליטה של אלקטרונים. לשם כך דרושה קרינה בתדר גבוה (עוצמה בלבד לא מספיקה לגרום ליינון - הסבר בערך האפקט הפוטואלקטרי). סוגי קרינה מייננים הם קרינה רדיואקטיבית כמו קרינת אלפא, קרינת בתא, וקרינה אלקטרומגנטית בתדרים גבוהים, כמו קרינת UV בתדרים גבוהים (UV-B וUV-C), קרני רנטגן וקרינת גמא.

עם מקורות הקרינה המייננת נמנים: חומרים רדיואקטיביים (כמו גז ראדון), מכשירים פולטי קרינה כגון מכשיר רנטגן או מאיצי חלקיקים, קרינת ה-UV שבאור השמש.

[עריכה] קרינה בלתי מייננת

קרינה זו הינה קרינה אלקטרומגנטית באורכי גל ארוכים מעל סגול. גלים אלה אינם אנרגטיים מספיק כדי ליינן אטומים, ולכן, קרינה זו נקראת קרינה בלתי מייננת- היא אינה גורמת ליינון.

בתדרים אלו נמצאים אור נראה, קרינת אינפרה אדום, קרינת UV קרוב (UV A), קרינה בתדר הרדיו, מערך כבלי החשמל, תחנות השנאה, מיקרוגל, מוקדי שידור של מערך הטלפוניה הסלולרית, ועוד.