מיון עולם הטבע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עולם הטבע עשיר ביצורים רבים, והצורך למיינם ולסווגם נראה הגיוני לכל בר דעת בימינו, אולם לא תמיד הייתה דרך שיטתית לעשות זאת. מאז ומתמיד ידע האדם להגדיר את היצורים השונים ולהבדיל בין דג לבין עוף ויתכן כי הניח שקיימת קרבה בין נמר לברדלס למשל, אולם תורת מיון מסודרת לא הייתה קיימת.

בימי הביניים מקובל היה לסווג את עולם הטבע לארבע ממלכות: דומם, צומח, חי ומְדַבּר (כינוי לאדם). חלוקה זו נמצאת גם היום בשימוש עממי, אבל היא אינה מספיקה לצרכים מדעיים, בפרט משום שאינה כוללת חלוקות משנה.

התחום המדעי העוסק במיון עולם הטבע מכונה טקסונומיה (taxonomy) או סיסטמטיקה (systematics).

[עריכה] המיון של קארלוס ליניאוס

חלוקת עולם הטבע לשלוש ממלכות, בספרו של ארנסט הקל משנת 1866

תורת המיון המדעית הראשונה הוצעה בשנת 1735 על ידי המדען השבדי קארלוס ליניאוס (קארל פון לינה) בספרו "Systema Naturae" (בלטינית: "מערכת הטבע"), והיא הביאה להתפתחותה של הטקסונומיה, ענף בתורת הביולוגיה שתפקידו למיין ולארגן את כל היצורים במערך היררכי אחיד. ליניאוס מיין את עולם הטבע לפי ההיררכיה הבאה:

כל ממלכה מתחלקת למספר מערכות, בכל מערכה מספר מחלקות, וכן הלאה.

ניתן לזכור את ההיררכיה בעזרת המנמוניקה הבאה: "Kings Play Chess On Fancy Glass Stools"

ליניאוס התייחס רק לשתי ממלכות - צמחים ובעלי חיים. ממלכת הצמחים כללה גם אצות וחיידקים ואילו ממלכת בעלי החיים כללה גם חד תאיים כפרוטוזואה. עם הזמן התגלו יצורים שלא ניתן היה לשייך אותם לאף אחת משתי ממלכות הללו, ונוצר הצורך להוסיף ממלכות נוספות.

בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 היה מקובל למיין את היצורים בעולם הטבע לחמש ממלכות:

• מונרה (Monera) שכללה חיידקים וכחוליות.
• פרוטיסטה (Protista) שכללה חד תאיים כפרוטוזואה.
• פטריות (Fungi).
• צמחים (Plantae) שכללה גם כמה קבוצות של אצות.
• בעלי חיים (Animalia).

בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 היה מקובל למיין את היצורים בעולם הטבע לחמש הממלכות הבאות:

• מונרה (Monera) שכללה חיידקים וכחוליות.
• פרוטוקטיסטה (Protoctista) שכללה חד תאיים כפרוטוזואה ואצות.
• פטריות (Fungi).
• צמחים (Plantae) שכללה גם כמה קבוצות של אצות.
• בעלי חיים (Animalia).

[עריכה] מיון מודרני

שיטת המיון של ליניאוס מבוססת על דמיון בתכונות היצורים ובמראם. כיום, עם התפתחות הביולוגיה, הפכה שיטה זו למיושנת. שיטות מיון חדשות שהוצעו, מבוססות בעיקר על דמיון גנטי. כתוצאה מכך, קבוצות רבות של יצורים שנחשבו כיחידות סיסטמתיות, אינן עוד כאלה.

שיטות המיון המודרניות נוטות לחלק את היצורים לשלוש על-ממלכות:

• חיידקים אמיתיים (Bacteria)
• חיידקים קדומים (Archaea)
• אוקריוטיים (Eukaryota)

חיידקים אמיתיים וחיידקים קדומים הם יצורים חסרי גרעין (פרוקריוטיים) ואילו אוקריוטיים הם יצורים בעלי גרעין. האוקריוטיים עצמם ממוינים לקבוצות של חד-תאיים כפרוטוזואה ואצות ולשלוש ממלכות: בעלי חיים (Metazoa), פטריות וצומח (Viridiplantae). עם זאת, עד עתה לא הצליחה אף שיטה לתפוס את מקומו של מיון ליניאוס הנפוץ והביולוגים עדיין משתמשים בה רבות.

המורכבות של מיון עולם הטבע מומחשת בשיטת מיון המערכה בעלי פרחים, הקבוצה הגדולה ואחת החשובות ביותר של הצמחים, שעברה שינויים רבים במשך הזמן, ככל שהתרחב הידע האנושי, והתגלו יחסים חדשים בין המשפחות השונות. המיון המסורתי, שמתבסס על מכלול התכונות החיצוניות והמבנה של כל פרט, מיוצג על־ידי שיטת קרונקויסט שהוצעה ב־1981. עם זאת כיום ברור שהשיטה הזאת איננה מייצגת נאמנה את מהלך ההתפתחות האבולוציונית. ההסכמה הכללית לגבי מיון מערכת בעלי הפרחים החלה להתגבש רק עתה והיא מתבססת על תכונות משותפות שמתבטאות ברמה הגנטית. עבודה מרכזית בתחום זה נעשתה על ידי קבוצת APG, שפרסמה ב־1998 מיון חדש ומקיף. עם המשך המחקר הגנטי וגילוי ידע חדש, פורסם עדכון למיון זה בשנת 2003.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• ד"ר דרור בר ניר, שלושה סוגי תאים באתר האוניברסיטה הפתוחה.
• ITIS - אתר של ממשלות ארצות הברית, קנדה ומקסיקו למיון עולם הטבע. המיונים בוויקיפדיה נעשים על פי אתר זה.
• יהודה בלו, דינוזאורים מעופפים ודרקונים בני ימינו - על תמורות וחידושים במיון עולם הטבע.