הרי האנדים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הרי האנדים (ספרדית: Cordillera de los Andes, קצ'ואה: Antis) הם רכס ההרים היבשתיים הארוך בעולם. הרכס משתרע לאורך 8,000 קילומטרים של חופה המערבי של אמריקה הדרומית. מקור השם הוא בשפת הקצ'ואה ופירושו "פסגה גבוהה". במהלך ההיסטוריה התפתחו במרומי האנדים אימפריות אינדיאניות מפותחות, אשר שגשגו והצליחו בזכות השפע הגאולוגי והביולוגי באזור, שפע שעדיין מהווה לב הכלכלה במדינות האנדים.

תוכן עניינים 1 גאוגרפיה 1.1 הידרוגרפיה 2 גאולוגיה 3 עולם החי 3.1 בעלי חיים 3.2 צמחים 4 פסגות 5 היסטוריה אנושית 6 תרבות 6.1 מוזיקה 6.2 פסטיבלים 6.3 שפה 6.4 דת 7 מדינות האנדים 8 הערות שוליים 9 לקריאה נוספת 10 ראו גם 11 קישורים חיצוניים

[עריכה] גאוגרפיה

האנדים מתמשכים מהים הקריבי שבמערב ונצואלה דרך כל החוף המערבי של אמריקה הדרומית עד לפסגות של "טורס דל פיינה" שבדרום צ'ילה. רוחב הרכס המירבי הוא 500 קילומטרים וגובהו הממוצע כ-4,000 מטרים. הוא מורכב משני חלקים עיקריים: הרכס המזרחי והרכס המערבי. שני הרכסים משתרעים במקביל לכל אורך אמריקה הדרומית, וביניהם יש שקע עמוק.

מלבד שני הרכסים העיקריים ישנן שלוחות של תת-רכסים. הגדול שביניהם הוא רכס החוף המתחיל בדרום צ'ילה ונגמר בונצואלה. במספר קטעים רכס החוף עובר דרך הים ומופיע בצורת איים. ככל שרכס החוף מתמשך צפונה גדלים הרווחים בין ההרים המרכיבים אותו, ובסופו הוא מופיע בצורת גבעות מבודדות.

ההר הגבוה ביותר באנדים הינו הר האקונקגואה שבארגנטינה, אשר מתנשא לגובה של 6,960 מטרים והינו ההר הגבוה בעולם מחוץ לאסיה.

[עריכה] הידרוגרפיה

הפסגות המושלגות של האנדים מהוות מקור לרוב הנהרות באמריקה הדרומית. עם הנהרות נמנים גם יובליו המפורסמים של האמזונאס, המדירה, הפורוס והז'פורה. ישנם מספר אגני מים גדולים בהרי האנדים, המפורסם שבהם הוא אגם טיטיקקה הנמצא בגובה של 3,821 מטרים - אגן המים הגבוה בעולם הניתן לשיט.

מכיוון שהאנדים מתפרשים לכל אורכה של אמריקה הדרומית, כמות המשקעים וגובה קו השלג (הגובה שממנו מתחיל להופיע שלג) משתנים מאזור לאזור.

כמות המשקעים:

• דרום האנדים - 500 עד 2000 מ"מ משקעים בשנה.
• מרכז האנדים - 250 עד 500 מ"מ משקעים בשנה.
• צפון האנדים - 500 עד 2000 מ"מ משקעים בשנה.

גובה קו השלג:

• דרום האנדים - 300 עד 4,500 מטר.
• מרכז האנדים - 4,800 עד 5,200 מטר.
• צפון האנדים - 4,500 עד 4,800 מטר.

חוקרים סבורים שבעקבות ההתחממות הגלובלית, 80% מהקרחונים שבפסגות האנדים ייעלמו תוך 15 שנה. לדוגמה, בין השנים 1996-1998 איבד קרחון האנטיזנה 8% משטחו. אובדן הקרחון מעמיד בסכנה את אספקת המים לקיטו, בירת אקוודור.

[עריכה] גאולוגיה

האנדים נחשבים לרכס צעיר שנוצר בתקופת הפליאוזואיקון. את צורתו הנוכחית קיבל בתקופת הקרטיקון. האנדים התרוממו בתהליך של קימוט והעתק שנוצר ברובו על ידי לוח נאסקה שנכנס תחת מערב לוח דרום אמריקה. עד היום האנדים ממשיכים להתרומם בתהליך זה, הנקרא אורוגנזה. גם לוח אנטארקטיקה ולוח סקוטיאה מעורבים בתהליך האורוגנזה שבדרום האנדים. לוח אנטארקטיקה אף יצר המשך לרכס האנדים 1,000 קילומטרים דרומית לאמריקה הדרומית, בחצי-האי האנטרקטי. החום הרב שנוצר מחיכוך בין כל הלוחות מתיך את לוח דרום אמריקה ויוצר מאגמה. הלחץ הרב גורם למאגמה לפרוץ החוצה דרך הרי געש - חורים בלוחות שנוצרו בגלל הקימוט. באנדים יש כ-20 הרי געש שחלקם פעילים גם היום. המפורסם שבהרי הגעש של האנדים הוא הר הגעש הפעיל קוטופקסי, השוכן כ-50 קילומטרים מהעיר קיטו בירת אקוודור. קוטופקסי הוא הר הגעש הגבוה באנדים - גובהו 5,897 מטר, והוא התפרץ לאחרונה ב-1904.

אזור האנדים מועד לרעידות אדמה, שפוקדות את האזור בתדירות גבוהה מן הרגיל. רוב רעידות האדמה באזור מתרחשות באקוודור ובפרו, אך ב-22 במאי 1960 התרחשה בצ'ילה רעידת אדמה בעוצמה של 9.5 בסולם ריכטר, שהייתה רעידת האדמה החזקה ביותר שתועדה. רעידת האדמה גרמה לאבדות אפילו בהוואי וביפן.

האנדים בנויים בעיקר מסלעי משקע וסלעים מותמרים. קיימת גם כמות רבה של סלעים געשיים. הנפוץ שביניהם הוא סלע היסוד הגעשי הקרוי אנדסיט, הנקרא על שם האנדים עצמם, שם נחקר לראשונה.

באנדים קיימים מאגרי נפט בכמות מסחרית, ויש עושר רב של מחצבים כגון פחם, זהב, נחושת, כסף, ברזל, עופרת, אבץ ובדיל, ששימשו את תושבי האזור במשך אלפי שנים.

מצפון לאנדים, בים הקריבי, קיימים מספר איים געשיים שנחשבים לחלק מן האנדים מבחינה גאולוגית.

[עריכה] עולם החי

עולם החי באנדים מהווה את מקור הכלכלה העיקרי במדינות האנדים.

[עריכה] בעלי חיים

רוב היונקים הגדולים באנדים שייכים למשפחת הגמליים: ויקוניה, גואנקו, אלפקה ולמה מצויה (כולם אנדמיים לאנדים). הוויקוניה והגואנקו הן חיות בר לעומת הלמה והאלפקה המבויתות. את הלמה מגדלים בתור בהמת משא ומקור בשר ואת האלפקה מגדלים בעיקר בשביל הצמר. בעל חיים נוסף שמקורו באנדים הוא הצ'ינצ'ילה שנפוץ כיום כחיית מחמד בכל העולם. עם בואו של האדם הלבן לאנדים ניצודו צ'ינצ'ילות בשל פרוותיהם. הקוי (קביה), קרוב משפחה של הצ'ינצ'ילה, שימש לטקסים דתיים ולמאכל (בציור "הסעודה האחרונה" בקתדרלה של קוסקו מצויר קביה כמאכל המוגש ליושבים בשולחן). הקביה בוית לפני 5,000 שנה ועדיין מגדלים אותו ברחבי האנדים.

מין אנדמי נוסף החי באנדים הוא קונדור האנדים. הוא הגדול שבעופות הדורסים. תושבי האנדים הקדומים ראו בו אל כל-יכול וסגדו לו. כיום הקונדור מופיע על הסמל הלאומי של ארבע מתוך שבע מדינות האנדים: סמל קולומביה, סמל צ'ילה, סמל בוליביה וסמל אקוודור. הקונדור נמצא בסכנת הכחדה עקב ציד בלתי חוקי וזיהום.

[עריכה] צמחים

באנדים כ-8,200 מיני צמחים ומתוכם כ-2,725 מיני סחלב. צמח המאכל החשוב ביותר שמוצאו מהרי האנדים הינו תפוח האדמה. מחקרים ארכאולוגיים מראים שתפוח האדמה בוית לראשונה לפני למעלה מ-7,000 שנה. מחקרים גנטיים שנערכו לאחרונה מראים שמקור הגידול הוא באזור אגם טיטיקקה. צמח חשוב נוסף שמהווה מקור כלכלה עיקרי במדינות האנדים הצפוניות הוא צמח הקוקה. צמח זה נמצא בשימוש למעלה מ-2,500 שנה, הן לצרכים דתיים והן לצרכים רפואיים. החל מאמצע המאה ה-19 החלו לזקק את הסם קוקאין מצמח הקוקה. הצמח נתן את שמו למשקה הקל קוקה קולה שתמציות מן הצמח נמנות בין מרכיביו. צמח רפואי חשוב נוסף הגדל באנדים הוא צמח הצ'ינצ'ונה, שממנו מזקקים כינין - תרופה ידועה למחלת המלריה.

בהרים הגבוהים רוב הצמחייה מורכבת מעשב וטחב, אך ישנו סוג של עצים עצי הפולילפיס. עצי הפולילפיס הם צמחים ממשפחת הורדים והם גדלים ברום של עד 4,500 מטר. עצים אלו מכסים כיום רק עשרה אחוזים משטחם המקורי עקב שרפות מעשי ידי אדם. יערות עצי הפולילפיס משמשים סביבת גידול ייחודית לצמחים ובעלי חיים נוספים, ולכן הם מוגדרים כמין מהנדס סביבה.

[עריכה] פסגות

עשר הפסגות הגבוהות ביותר באנדים

#	הר	שם בספרדית	מדינה	גובה במטרים
1	אקונקגואה	Aconcagua	ארגנטינה	6,960
2	אוחוס דל סלאדו	Ojos del Salado	ארגנטינה-צ'ילה	6,893
3	פיסיס	Pissis	ארגנטינה	6,795
4	ואסקראן	Huascarán	פרו	6,768
5	בונטה	Bonete	ארגנטינה	6,759
6	נבדו טרס קרוסס	Nevado Tres Cruces	ארגטינה-צ'ילה	6,749
7	ז'וז'איז'אקו	Llullaillaco	ארגנטינה-צ'ילה	6,739
8	מרסדריו	Mercedario	ארגנטינה	6,720
9	ירופחה	Yerupaja	פרו	6,635
10	אינקאואסי	Incahuasi	ארגנטינה	6,620

[עריכה] היסטוריה אנושית

ההערכה היא, שהמתיישבים הראשונים באנדים היו ציידים לקטים שהגיעו מאמריקה הצפונית בסביבות 10,000 - 11,000 לפנה"ס. אזור האנדים הוא אחד האזורים הראשונים שבהם התפתחה חקלאות לאחר ביות הצמחים תפוח האדמה והמניהוט ובעלי החיים הלמה המצויה והאלפקה (הביות התרחש עד 3,500 לפנה"ס).

העדויות הראשונות לתרבות מפותחת באנדים הם שרידי העיר צ'אוין דה ונטר. השרידים תוארכו לסביבות המאה ה-9 לפנה"ס. העיר הייתה המרכז הרוחני של בני שבט צ'אוין שחיו בפרו בין המאה ה-14 למאה ה-5 לפנה"ס. במקביל לבני צ'וין שגשגה בבוליביה תרבות ההטיונקו. שרידים שנמצאו באזור אגם טיטיקקה מעידים על בירת ההטיונקו, העיר טיאהואנקו. העיר, שהחלה את דרכה בתור כפר במאה ה-2 לפנה"ס, התפתחה לעיר ענקית בתקופה שבין המאה ה-3 למאה ה-5. בעיר, שכללה פירמידות, שערים ומקדשים ייחודיים, חיו 40,000 אנשים. העיר ננטשה בתחילת המאה ה-12, כנראה בגלל בצורת. לאחר תקופת השגשוג של תרבות צ'אוין התפתחה בפרו תרבות ההוארי. שבט ההוארי שיגשג בין המאה ה-7 למאה ה-11 לסה"נ ושלט על חלק נרחב בפרו באזור ההררי ובאזור החוף.

אבות שבט האינקה התיישבו בעמק קוסקו במאה ה-13, שם ייסדו את העיר קוסקו. עד המאה ה-15 ניהלו האינקה מלחמות בלתי פוסקות נגד שבטים אחרים תושבי העמק. בשנת 1438 עלה לשלטון פַּאצַ'אקוּטִי האינקה התשיעי. פאצ'אקוטי ובנו טוֹפָּ‏ה אִינְקָה כבשו במשך 55 שנים את כל שטח פרו ועוד חלקים נרחבים מבוליביה, אקוודור, ארגנטינה וצפון צ'ילה של היום. האימפריה של האינקה השתרעה לאורך 4,000 קילומטרים של מרכז האנדים וכללה, לפי ההערכה, כ-6 מיליון תושבים. תקופת אימפריית האינקה היוותה קפיצת מדרגה בתחומים רבים כגון: פוליטיקה, תקשורת, תעבורה, ארכיטקטורה, הנדסה, צבא, דיפלומטיה, אסטרטגיה, מוזיקה, אמנות, אומנות, פיתוח אורבני, כלכלה, חקלאות, צייד, רוקחות, דת ועוד.

במחצית הראשונה של המאה ה-16 הגיעו הקונקיסטאדורים הספרדים הראשונים לאמריקה הדרומית והחלו במסע כיבושים ביבשת החדשה. אימפריית האינקה, שהייתה שרויה בעיצומה של מלחמת אזרחים, הובסה בידי פרנסיסקו פיזרו, שהרג את האינקה אַטַאהוּאַלפָּה. במאות הבאות נשלט אזור האנדים בידי הספרדים והיווה חלק מרכזי במלכות המשנה של פרו. רוב ההתנגדות לשלטון באה בצורת לוחמת גרילה של התושבים המקוריים של האזור, אך זו נחלה הצלחות מעטות בלבד. בתחילת המאה ה-19 קרסה המערכת הקולוניאלית הספרדית בעקבות פלישתו של נפולאון לחצי האי האיברי וכיבושו. קריסת השלטון היוותה פתח לתנועת העצמאות והשחרור ברחבי האימפריה הספרדית כולה. באזור האנדים הייתה זו תנועת שחרור פוליטית וצבאית בהנהגתו של סימון בוליבר, שבסופו של דבר הביאה לעצמאות מדינות צפון האנדים. כך נוסדה רפובליקת קולומביה הגדולה שכללה את שטחן של פנמה, קולומביה, ונצואלה ואקוודור. במקביל הובסו תומכי המלוכה הספרדית במדינות דרום האנדים ומרכזם: צ'ילה, ארגנטינה, בוליביה ופרו, שהפכו למדינות עצמאיות כפי שהן כיום. ב-1830 התפרקה רפובליקת קולומביה הגדולה בעקבות סכסוכים פנימיים. הרפובליקה התפצלה לחלוקה המדינית הנהוגה כיום (למעט אקוודור, שאיבדה חלק ניכר משטחה במלחמות במאה ה-20, ופנמה, שנשארה מחוז של קולומביה עד 1903).

במלחמת העולם השנייה קולומביה ובוליביה הצטרפו לבעלות הברית לאחר המתקפה על פרל הארבור. שאר מדינות האנדים הצטרפו לאחר הפלישה לנורמנדי.

[עריכה] תרבות

תרבות האנדים הושפעה משני גורמים עיקריים: תרבות האינקה ותרבות הספרדים.

[עריכה] מוזיקה

המוזיקה המסורתית של האנדים נקראת הואיינו והיא מאופיינת בשימוש נרחב בסיקו (חליל פאן) וקונה (חלילית). לפני בוא הספרדים כלי הנגינה העיקריים היו תופים וחלילים. בהשפעת הספרדים הוכנסו כלים דמויי גיטרות ככלים מרכזיים נוספים. את הצ'רנגו, הגרסה המקומית של הגיטרה, יצרו מעץ ושריון ארמדילו מיובש. המוזיקה באנדים מלווה את חיי היומיום. ישנה מוזיקה לעבודה חקלאית, לבנייה, להלוויות ולמסחר בשוק. כמו כן יש שירי ריקוד רבים. שפת השירים היא ספרדית או קצ'ואה. בין הנושאים האופייניים: האדמה, עונות השנה, הקציר והאסיף, משפחה, אהבה, ילדים וכוכבים.

[עריכה] פסטיבלים

ברחבי האנדים נפוצים פסטיבלים הקשורים הן לדת הנוצרית והן לאמונות האינדיאניות המקומיות, ולעתים אף משלבים ביניהן. אירועי "השבוע הקדוש" (חג הפסחא) נחגגים ביישובים רבים בהרים. אירועים אלה משלבים סעודות ותהלוכות צבעוניות. האירוע המרכזי בלוח השנה האינדיאני הוא פסטיבל "אינטי ריימי" (פסטיבל השמש), שמתקיים מדי שנה ב-24 ביוני במבצר סקסהומן שבעיר קוסקו. פסטיבל זה הוא החשוב בין כל פסטיבלי האנדים והוא השני בגודלו בכל אמריקה הדרומית (הראשון הוא הקרנבל הברזילאי בריו דה ז'נרו). הפסטיבל, ששורשיו בתקופת האינקה, מביא מאות אלפי מבקרים לעיר. הוא נחוג לכבוד היום הקצר ביותר בשנה (ה-21 ביוני). החגיגות מבוססות על טקסים דתיים מימי האינקה, שתוארו על ידי המתישבים הספרדים. הגרסה המודרנית של הפסטיבל, המתארת אירועים בהיסטוריה ובמיתולוגיה של האינקה, נחגגה לראשונה בשנת 1928. האירוע כולל ריקודים ותחרויות שונות, וכן הקרבה סמלית של למה. בטקסים המקוריים נשחטו עשרות למות.

[עריכה] שפה

עד העת החדשה פני השטח ההרריים באנדים אפשרו תעבורה מקומית בלבד. לכן כל האוכלוסיות המבודדות סיגלו להן שפה משלהן. עקב כך התפתחו במשך השנים מאות שפות וניבים מקומיים שונים. השפה המדוברת ביותר באזור אגם טיטיקקה הייתה שפת איימרה. אימפריית האינקה השליטה על האנדים את שפת הקצ'ואה כשפה רשמית. למרות זאת דוברו בגבולות האימפריה כ-700 שפות שונות.

כיום מרבית תושבי האנדים הם דוברי ספרדית. נותרו מיליוני אנשים שעדיין דוברים את שפת איימרה ושפת הקצ'ואה.

[עריכה] דת

לאינדיאנים שחיו באנדים היו אלים מקומיים שהשתנו מאזור לאזור. רוב האלים של הילידים ייצגו תופעות טבע כגון ברק, רעם, גשם, הירח, וחלקם ייצגו דברים מחיי היום-יום כגון פריון, זריעה וקצירה. אך המוטיב העיקרי בתרבויות האנדים היה השמש. כמעט תמיד היה אל השמש האל הראשי בפנתאון האלים. השמש ייצגה מעמד גבוה ואצולה. הזהב והכסף שימשו חלק מרכזי בפולחן האנדים.

לבני שבט האינקה הייתה מערכת דתית מורכבת שהציבה במרכז את השמש. קיסר האינקה נחשב "הבן היחיד של השמש". דת האינקה הייתה דת שמאנית שהאמינה בתחיית המתים, רוחות וחיזוי העתיד. חלק גדול משטחי האינקה הוקדשו לשמש ונוהלו בידי כוהנים. המרכז הדתי של האינקה הייתה הבירה קוסקו, שבמרכזה נבנה מקדש ענקי מצופה זהב שנקרא "קוריקאנצ'ה" (מקדש השמש). הרים, סלעים ופלגי מים מסוימים נחשבו למקומות קדושים, שם - לפי האמונה - שכנו ה"הואקה", רוחות האלים. כוהני האינקה היו בני המעמד הגבוה. הם שימשו מוודים מרפאים וחוזי עתידות. בקוסקו ישב הכוהן הראשי, שהיה הסמכות העליונה באימפריה מלבד הקיסר. בנוסף היו "בתולות שמש", נשים שנבחרו מגיל צעיר לשכון במקדש השמש ועיקר פעילותן הייתה אריגת בדים לכוהנים ולקיסר. פולחן האינקה כלל שימוש בסמים והקרבת קורבנות. הקורבנות הועלו בחגים, מלחמות, בצורת, רעב ובעת זריחת השמש. חלק מן הקורבנות היו בעלי חיים, בעיקר למות, אך חלק מן הקורבנות היו קורבנות אדם, ובהם אויבים מובסים ובתולות שמש. רוב הקורבנות, עם זאת, היו ילדים. בני האינקה האמינו שהילדים המוקרבים הופכים לאלים לאחר מותם.

עם כיבוש האנדים בידי הספרדים נכפתה הנצרות הקתולית על האינדיאנים בני המקום. בחסותו של האפיפיור התחילו הספרדים להקים מיסיונים בקרב ילידי האנדים. מסופר, שבהתנגשות בין צבא קיסר האינקה אטאהואלפה לבין הכוח הספרדי בראשות פרנסיסקו פיזרו בעיר קחמרקה, שלח פרנסיסקו כומר שידבר עם הקיסר. הכומר נתן לקיסר תנ"ך ודרש ממנו להיכנע לכוח הספרדי ולקבל את עליונתו של האפיפיור. הקיסר, שלא ראה מימיו ספר, השליך את כתבי הקודש ארצה. כאשר חזר הכומר אל הכוח הספרדי, אמר להם: "צאו! צאו, הנוצרים, עוטו על הכלבים האויבים שדוחים את דבר האל. העריץ הזה השליך אל הארץ את ספר חוקי הקודש! כלום לא ראיתם מה קרה? למה תהיו מנומסים ואדיבים אל הכלב היהיר כשהמישורים מלאים אינדיאנים? צעדו נגדם, ואני מוחל לכם!"^[1] זוהי ההתחלה של השתלשלות האירועים שהביאה למות הקיסר, נפילת אימפריית האינקה והשתלטות הנצרות באנדים.

כיום רוב מוחלט של תושבי האנדים הם קתולים, אך ישנה גם אוכלוסייה פרוטסטנטית (בעיקר בצ'ילה) ואף אוכלוסייה יהודית (בעיקר בארגנטינה). מעט מאוד מתושבי האנדים נשארו עובדי אלילים, וכולם חיים בכפרים מבודדים.

[עריכה] מדינות האנדים

מדינות האנדים הן מדינות שחלק ניכר משטחן נמצא על הרי האנדים. המדינות מתאפיינות במגוון הגאולוגי והביולוגי של האזור.

מדינות האנדים (מצפון לדרום):

דגל	מדינה	עיר בירה	משטר	שטח	אוכלוסייה	מטבע	הערות
	ונצואלה	קראקס	רפובליקה פדרלית	912,050 קמ"ר	25,375,281	בוליבר ונצואלי	לפעמים אין מחשיבים את ונצואלה כמדינת אנדים, מכיוון שרק חלק קטן ממנה נמצא על הרי האנדים.
	קולומביה	בוגוטה	רפובליקה	1,138,910 קמ"ר	42,954,279	פזו קולומביאני	-
	אקוודור	קיטו	דמוקרטיה נשיאותית	283,560 קמ"ר	13,363,593	דולר אמריקני	-
	פרו	לימה	רפובליקה	1,285,220 קמ"ר	27,925,628	סול	-
	בוליביה	סוקרה	רפובליקה	1,098,580 קמ"ר	8,857,870	בוליביאנו	בירת בוליביה היא סוקרה, אבל הממשלה יושבת בעיר לה פאס.
	צ'ילה	סנטיאגו דה צ'ילה	רפובליקה דמוקרטית	756,950	16,136,137	פזו צ'ילאני	צ'ילה טוענת לבעלות על 1,250,000 קמ"ר באנטארקטיקה.
	ארגנטינה	בואנוס איירס	דמוקרטיה נשיאותית פדרלית	2,766,890 קמ"ר	39,537,943	פסו ארגנטינאי	ארגנטינה טוענת לבעלות על 1,000,000 קמ"ר באנטארקטיקה.

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ ג'ארד דיימונד, רובים, חיידקים ופלדה, עם עובד, 1997.

[עריכה] לקריאה נוספת

• ג'ארד דיימונד, רובים, חיידקים ופלדה, עם עובד, 1997.
• ניקולס ג' סונדרס, המיתולוגיה של עמי העולם, אמריקה הדרומית, הד ארצי, 1999

[עריכה] ראו גם

• קרחון פריטו מורנו
• מאצ'ו פיצ'ו
• אגם טיטיקקה
• אמזוניה
• אמזונאס (נהר)
• אינקה
• קונדור האנדים
• קצ'ואה
• טיאהואנקו
• מיתולוגיה של האינקה
• רפובליקת קולומביה הגדולה

[עריכה] קישורים חיצוניים

• האתר של ארגון תרבויות הרי האנדים (אנגלית)
• אתר המכיל מידע למטפסים על הפסגות הגבוהות של האנדים (אנגלית)

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: ארצות האנדים
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הרי האנדים