שלג
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלג הינו משקע בצורת פתיתי קרח גבישיים וגדולים יחסית הנופלים מן העננים לקרקע. כשאדי המים שבעננים עוברים תהליך של התקררות איטית בטמפרטורת הקיפאון או פחות ממנה, נוצר שלג. בתחילה אדי המים עוברים דפוזיציה והופכים לגבישי קרח, ובזמן שהם נופלים באטמוספירה הם מתחברים זה לזה וכך נוצרות הצורות הפרקטליות של פתיתי השלג, שהן בדרך כלל צורות משושיות.
כאשר הפתיתים מגיעים לקרקע נערמים הפתיתים עד לגובה של מטרים אחדים, זאת עקב "חורי" האוויר המצויים ביניהם. השלג למעשה מורכב מעד עשרה אחוזי מים בלבד, השאר הוא אוויר. לכן לא מודדים את כמות השלג בהיותו קפוא, אלא רק כשהוא הופך שוב למים.
תכונה ראויה לציון של השלג היא כושר הבידוד המצוין שלו, הנובע מכמות האוויר הרבה הכלואה בתוכו (משקלו הסגולי הוא רק עשירית משל המים). פעמים רבות אנשים שהיו קבורים שעות בשלג לאחר מפולת נשארו בחיים עקב שמירת חום הגוף.
כאשר הטמפרטורה עולה מעל לנקודת הקפאון, השלג שוב מפשיר והופך למים. זהו מקור הביטוי "שלג דאשתקד" (ארמית - שלג השנה שעברה) המשמש לתיאור דבר אשר לא נותר ממנו זכר או שאינו רלוונטי יותר.
תוכן עניינים |
[עריכה] ספורט בשלג
קיימים ענפי ספורט רבים שהתפתחו במדינות בהם קיים שלג באופן קבוע, ומבוססים על היכולת להחליק על גבי שלג (בגלל האנומליה של המים). הבולטים שמבניהם הם הסקי וההחלקה על הקרח. מדינות בולטות בתחום ספורט החורף הן שווייץ, רוסיה וארצות סקנדינביה. בישראל שכיח השלג רק בהר החרמון ולכן ספורט הגלישה פחות שכיח באופן יחסי. אתר החרמון הוא אתר הסקי היחיד בישראל.
[עריכה] תפוצת השלג
השלג נפוץ הרבה פחות מן הגשם, והוא ירוד רק בכשליש משטח כדור הארץ, ונדיר או נדיר מאוד מאוד באזורים הטרופיים והסובטרופיים. במקומות גבוהים רבים יכול לרדת שלג בכל עונה, וקיימים גם מקומות רבים בהם השלג אינו מפשיר במהלך כל השנה. דוגמה להר מושלג באזור טרופי הוא הר קניה שפסגתו מרוחקת רק 50 ק"מ מקו המשווה.
[עריכה] השלג בישראל
בישראל ממעט השלג לרדת. המקום היחיד שבו יורד שלג מדי שנה הוא הר החרמון שבצפון רמת הגולן, וסביבתו הקרובה, שהם אזורים גבוהים יחסית (1000 עד 2000 מטר מעל פני הים). לעיתים יורד שלג גם באזורים נמוכים יותר, בגבהים של 700-900 מטר מעל פני הים, כמו הגליל העליון, ירושלים,והרים ביהודה, שומרון והנגב. שלג באזור מישור החוף של ישראל נדיר ביותר. למעט הר החרמון, מרבית המקרים של ירידת שלג באזורי ההרים מתרחשים מחודש ינואר ועד למחצית מרץ. מקרים של שלג בהרי הצפון והמרכז אחרי מחצית מרץ נדירים, אולם מתועדים: ב-2 באפריל 1990 ואף ב-12 באפריל 1949 ירדו שלגים בפסגות הרי הצפון והמרכז כולל ירושלים. ירידת השלג המוקדמת ביותר המתועדת בישראל התרחשה ב-28 בנובמבר 1953 בירושלים ובהרי הצפון.
[עריכה] הלילה בו הלבינו ערי החוף
בפברואר 1950, ירד שלג כמעט בכל הארץ וכיסה את תל אביב, טבריה ובית שאן תחת מעטה שלג שהגיע לגובה של 10 ס"מ, ו-20 ס"מ בבאר שבע. בחיפה הגיע השלג לגובה של 40 ס"מ. בחורף שנת 2000 ירד שלג ששהצטבר על הקרקע בבאר שבע. באזור כפר סבא - הוד השרון ירד שלג אך לא הצטבר.
[עריכה] חורף 1992
חורף נוסף שהיה עתיר בשלגים הוא חורף 1992 שהיה, במרבית תחנות המדידה, הגשום ביותר שנרשם מאז תחילת המדידות 150 שנה קודם לכן.
השלג הצטבר באותו חורף בכל אזורי ההרים עד לגובה של 50 ס"מ. שלג ירד בעפולה, חיפה, נהריה, קריית שמונה, טבריה עילית, בית שמש, דימונה, ערד, באר שבע, ואף בהר עוזיהו שליד אילת.
[עריכה] השפעת השלג על האדם
הנסיעה במכונית בכבישים מושלגים קשה ומסוכנת, לכן מתקינים צמיגים ושרשראות אשר מיועדים לנהיגה בשלג. כאשר השלג יורד על בתים הוא נערם על הגג בניגוד לגשם המתנקז ממנו, ותוספת המשקל עלולה לגרום לקריסת הגג. במקומות בהם השלג נפוץ גגות הבתים בנויים בשיפוע כך שחלק מהשלג שנערם עליהם יישמט למטה והלחץ יפחת.
[עריכה] ראו גם
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: שלג |
||
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שלג |
