דוב המשקפיים

דוב המשקפיים מצוי בסכנת הכחדה בעיקר בגלל פגיעה באזורי המחייה שלו ומעריכים כי נותרו פחות מ-2,000 פריטים בבר. הוא גם ניצוד בשל פרוותו ובשרו ומשתמשים בחלקי גופו ל"רפואה מסורתית".

משך חייו של דוב משקפיים בשבי יכול להגיע ל20-25 שנה.

זכרים בוגרים שוקלים 100-155 ק"ג ונקבות בוגרות 64-82 ק"ג. דוב המשקפיים הוא קטן ושעיר. יש לו סימנים לבנים צהבהבים הדומים למשקפיים סביב עיניו ועד לבית החזה. סימנים אלו מיוחדים במינם לכל אחד. שאר פרוותם עשויה להיות בצבע חום כהה עד שחור. לו חוש ריח חד ואף גדול למציאת מזון בחרכי קרקע קטנים ועל עצים גבוהים. כמו כן יש לו טפרים חדים וארוכים לחפירת מערכות שורשים ועקירת צמחים.

דובי המשקפיים פעילים בלילה ובין הערביים. הם אוכלי כל, אך צמחים מהווים את עיקר מזונם. המזון המועדף עליהם הוא פירות, אך הם ניזונים ממגוון גדול של מזונות כגון עשבים ודבש. הם יכולים גם להסתפק במכרסמים קטנים, ציפורים וחרקים.

הם מפזרים זרעים ובכך תורמים תרומה ישירה לצמיחת היערות שבהם הם חיים.

ההזדווגות נעשית בדרך כלל בין אפריל ליוני. הזוג נשאר ביחד במשך מספר ימים במהלך עונת הרבייה ומזדווג פעמים רבות. הזכר אינו משתתף בגידול הגורים. אחד עד שלושה גורים נולדים בין נובמבר לפברואר. משך ההריון בשבי הוא בסביבות 8 חודשים. בלידה הגורים עיוורים ושוקלים 300 עד 360 גרם. האם שומרת על גוריה ולאחר כחודש הגורים מסוגלים לחפש אוכל יחד עם אמם. לאחר 6-8 חודשים הם יכולים להסתדר בעצמם.

על אף שהם נוטים להתבודד אחד מהשני כדי להימנע מתחרות, הם אינם טריטוריאליים.

כאשר נפגשים בבני אדם או בדובי משקפיים אחרים, הם יגיבו בצייתנות אבל באופן זהיר, אלא אם כן בן האדם נראה כאיום או כמסכן את גורי האם. אמהות תועדו תוקפות ציידים באופן ברוטלי ביותר, אך שום מיתה לא תועדה על ידי ממשלות דרום אמריקה.