חליל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חליל צד (המכונה בקיצור גם חליל) הינו כלי נגינה ממשפחת כלי הנשיפה מעץ (אף על פי שבימינו בונים אותו לרוב ממתכת).
תוכן עניינים |
[עריכה] מבנה הכלי
[עריכה] מבנה כללי והרכב חומרים
חליל צד בנוי מצינור צר (2 ס"מ) וארוך (66 ס"מ), העשוי בדרך כלל ממתכת, ולאורכו ישנם חורים הנסגרים ונפתחים על ידי מערכת מורכבת של לחצנים ומנופים העשויים גם הם מתכת, ופיה המיועדת לנשיפה, העשויה לרוב גם היא ממתכת. חלילים מסוימים (ובמיוחד הפיה) מצופים בכסף, חלילים יקרים יותר עשויים מכסף, וחלילים יקרים אף יותר כוללים גם זהב. נדיר ויקר יותר למצוא חליל צד מעץ. בחליל כזה, הצינור והפייה עשויים עץ והלחצנים והמנופים עשויים מתכת.
[עריכה] מבנה מפורט
הכלי בנוי מ-3 חוליות אשר מורכבות זו על זו וניתנות לפירוק בעת שהכלי מונח בקופסתו.
- החוליה הראשונה, בינונית באורכה, כוללת את הפיה, לתוכה נושפים בכדי להפיק את הצליל. הפיה בדרך כלל מצופה בכסף או זהב, או עשויה מהם.
- החוליה השניה, הארוכה ביותר, הכוללת את רוב הלחצנים והמנופים.
- החוליה השלישית, הקצרה ביותר, הכוללת בדרך כלל 3 לחצנים וחורים נוספים, אך בחלילים טובים יותר היא כוללת ארבעה, מה שמרחיב את מנעד החליל לחצי טון נמוך יותר מחליל צד רגיל (עד לתו סי שבאוקטבה הקטנה).
[עריכה] אופן פעולת הכלי
בחליל צד רגיל ישנם 16 חורים (מלבד הפייה ופתח הצינור בקצה החוליה האחרונה) אשר יכולים להיות פתוחים או סגורים, בהתאם למצב השסתומים שלהם. לכל חור יש שסתום, אך השסתומים שונים ביניהם, בגודל ובאופן ההפעלה. רוב החורים הינם בגודל אחיד, אך ישנם שלושה חורים שגודלם קטן מגודל שאר החורים. אופן ההפעלה של השסתומים מתחלק לשלושה סוגים:
- שסתומים שהם גם לחצנים, כלומר סוגרים ישירות את החור. בחלילים מקצועיים, שסתומים אלה חלולים- כך שאצבע הנגן היא זו שאוטמת את החור, מה שמאפשר יותר חופש לנגן ואף משפר את איכות הצליל, אך כמובן מקשה לסתום את החורים עבור נגן מתחיל.
- שסתומים שאינם לחצנים, כלומר מופעלים על ידי מנופים ולא על ידי לחיצה ישירה. אלה מתחלקים לשני סוגים:
- שסתומים אשר נסגרים כאשר לוחצים על הלחצן המחובר אליהם באמצעות מנוף.
- שסתומים אשר נפתחים כאשר לוחצים על הלחצן המחובר עליהם באמצעות מנוף.
בסך הכול ישנם 12 לחצנים בחליל צד רגיל, כאשר 2 קבוצות מסוימות של לחצנים מיועדות לאצבע אחת. ההבדל בין מספר השסתומים למספר הלחצנים מוסבר על ידי העובדה שיש לחצנים מסוימים המפעילים שניים ואף שלושה שסתומים.
[עריכה] אופן פעולת החליל בזמן נשיפה
בזמן הנשיפה, חלק מהאוויר אשר ננשף על ידי הנגן, נכנס לתוך הצינור דרך הפייה, מסתחרר בתוכו, רועד, ויוצא החוצה. רוב האוויר יוצא בחזרה דרך הפייה, והשאר יוצא דרך החורים הפתוחים וקצה הצינור. רעידת האוויר בתוך הצינור היא הצליל שאנו שומעים. גובה הצליל שמפיק הכלי נקבע על פי שלושה משתנים:
- מצב החורים (פתוח/סגור) אשר משפיע על נפח האוויר הרועד.
- עוצמת הנשיפה
- מידת פתיחות/כיווץ השפתיים
ובהרחבה:
1. גובה הצליל נקבע על ידי המרחק בין נקודת-שיא אחת לחברתה בגל הצליל.
מרחק זה נקרא אורך הגל. ככל שאורך הגל גדול יותר, הצליל נמוך יותר.
אורך הגל בצליל שמשמיע החליל נקבע לפי גודל "עמוד האוויר" (כך נקראת רעידת האוויר בגוף הכלי) שנוצר כתוצאה מן הנשיפה בו. גודלו של עמוד האוויר הוא מתחילת החליל עד לנקב הפתוח הקרוב ביותר. הנגן מגדיל/מקטין את עמוד האוויר בכך שהוא סותם/פותח את נקבי החליל אחד אחרי השני, ובכך מנמיך/מגביה את הצליל המופק מן החליל.
2. ככל שעוצמת הנשיפה גדולה יותר, עולה גובה הצליל. עוצמת נשיפה מגובה מסוים והלאה גורמת ליצירת צלילים עיליים שהינם גבוהים בהרבה מהצלילים הבסיסיים. נשיפה חזקה יותר משמשת כדי לנגן באוקטבות האמצעית והגבוהה של החליל.
3. אם עוצמת הנשיפה משתנה ללא תמיכת השפתיים - הצליל אינו נקי ומדוייק. ככל שעוצמת הנשיפה חזקה יותר, יש צורך בשפתיים מכווצות וסגורות יותר, אשר יוצרות סילון אוויר דק ומרוכז יותר, ההכרחי לצליל גבוה יותר.
[עריכה] אופן הנגינה - נשיפה
כאשר נושפים לפיה לא מצמידים אליה את כל הפה, אלא רק את השפה התחתונה, בעוד שהשפה העליונה מכוונת חלק מהאוויר אל תוך הפיה, בדומה לאופן הנשיפה לבקבוק. בכך נבדל חליל הצד מרוב כלי הנשיפה, בהם מצמידים את שתי השפתיים לפיה. על פתח הפיה להיות מכוון ב-90 מעלות כלפי מעלה, כשהפיה נחה מעט מעל שקע הסנטר, והשפה התחתונה מגיעה ממש עד לחור במצב רפוי.
- החזקת הכלי:
- יד שמאל אוחזת בחליל מלפנים (גב היד מופנה קדימה), ויד ימין מאחור (בדומה לכידון של אופניים/אופנוע - גב היד מופנה מעלה). החליל עצמו נשען בעיקר על כריות האגודלים כאשר שאר האצבעות משמשות לסגירת ופתיחת השסתומים.
- צליל:
- לחליל הצד יש צליל רב-גוני. צליליו הנמוכים הם רכים וחלשים,האמצעיים נעימים ועדינים, ואילו הגבוהים חזקים, חדים ומבריקים. בתזמורת מנגן החליל לרוב ברגיסטר הגבוה, מפני שהוא אחד הכלים הבודדים המגיעים לגובה זה. אצל אנשים רבים יוצר צלילו של החליל תחושה "קסומה" ו"מרחפת", ואחת היצירות המפורסמות בה מנוצלות תכונות אלו של החליל הינה "מנוחת אחר-הצהריים של פאון" מאת קלוד דביוסי. כן רבים מדמים את צלילו לצליל ציוץ הציפורים, ואכן ביצירות תוכניתיות רבות מבוצע תפקיד הציפורים בידי החליל (לדוגמה: "קרנבל החיות" מאת קמיל סן-סאנס, "פטר והזאב" מאת סרגיי פרוקופייב).
[עריכה] סגנונות נפוצים
חליל הצד נפוץ בעיקר במוזיקה קלאסית, ג'אז, רוק מתקדם ומוסיקה אירית מסורתית. אחד החלילנים המפורסמים בג'אז הוא אריק דולפי, מוזיקאי נונ-קונפורמיסטי שעורר הרבה מחלוקת, היו שטענו כי נגינתו לא מוסיקלית בגלל החופשיות שבה ניגן ואת המסגרות ששבר. הוא נהג לומר שעל החליל "לחקות את זמרתן של ציפורים קטנות". איאן אדרסון זמר וחלילן מפורסם ברוק המתקדם, סולן להקת ג'טרו טאל. בשנים האחרונות נכנס חליל הצד גם להרכבים של מוסיקה אתנית.
[עריכה] סוגי חלילים
קיימים 2 סוגים של פיות לחליל צד: הפייה הישרה, והפייה והמעוקלת. קיימים שני חלילי צד במנעדים שונים, מלבד חליל צד רגיל: חליל צד אלט, וחליל צד בס. כמו כן, לעמים שונים ישנם גירסאות שונות לחליל הצד. לדוגמה, חליל הצד ההודי נקרא בנסורי והוא שונה למדי מחליל הצד המערבי.
החליל ההיסטורי, הנקרא גם טרברסו, משמש לביצועים היסטורים בכלים אותנטיים.
מנעד הצלילים של החליל: 
[עריכה] פיקולו
הפיקולו הוא סוג קטן יותר של חליל הצד, ואורכו כמחצית מאורכו של החליל הרגיל. צורת הנגינה בפיקולו שונה במעט מצורת הנגינה בחליל. ההבדל העיקרי בינו לבין חליל הצד מתבטא במנעד הצלילים: הפיקולו מסוגל להגיע לצלילים גבוהים יותר באוקטבה מאלה של החליל, וכן צלילו הנמוך של הפיקולו גבוה בכאוקטבה מצלילו של חליל הצד. היות והפיקולו יותר גבוה מהחליל, צליליו יותר מבריקים וחזקים. משום שכלי זה חזק ביחס לחליל, יש רק פיקולו אחד או שניים בתזמורת, ואילו חלילי צד יש לרוב שניים ויותר. (בתזמורת סימפונית המנגנת יצירות ספציפיות כמו "פולחן האביב" מאת סטרווינסקי מנגנים שני פיקולו וארבעה חלילי צד).
מנעד הצלילים של הפיקולו: 
[עריכה] ראו גם
| כלי נגינה מרכזיים במוזיקה המערבית |
| כלי נשיפה ממתכת: חצוצרה, קרן יער, טרומבון, בריטון, טובה |
| כלי נשיפה מעץ: פיקולו, חליל, אבוב, קלרנית, בסון |
| כלי פריטה: נבל, גיטרה, עוד |
| כלי קשת: כינור, ויולה, צ'לו, קונטרבס |
| כלי הקשה: תופים, מצלתיים, קסילופון, טימפני |
| כלי מקלדת: פסנתר, עוגב, אורגן חשמלי, מקלדת אלקטרונית |
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חליל |
