סלע יסוד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בסלע יסוד או סלע מגמתי מבחינים בשני סוגים:
- סלע ולקני – סלע שהתגבש על פני כדור הארץ במהלך התפרצות געשית והתקרר במהירות, ועל כן הוא מורכב מגבישים קטנים. לדוגמה: ריוליט או בזלת.
- סלע פלוטוני – סלע שהתגבש בתוך כדור הארץ בתהליך איטי, ורק אחר כך, כתוצאה של תהליכה הרמה ובליה, נחשף על פני השטח. על כן הוא מורכב מגבישים גסים. לדוגמה:גרניט או גברו.
מיון סלעי היסוד מבוסס על ארבעה קריטריונים. שניים מהם קובעים את חומציותו של הסלע:
- הרכב כימי - לפי אחוז הסיליקה (SiO_2): סלעים חמוצים (למעלה מ-55% סיליקה), בינוניים (48%-55%), בסיסיים (43%-48%) ואולטרה בסיסיים (פחות מ-43%).
- קריטריון מינרלוגי - לפי אחוז הקוורץ בסלע: מעל ל-10% הוא חמוץ, 0%-10% בינוני, סלעים שאינם מכילים קוורץ הם בסיסיים או אולטרה בסיסיים ומזוהים לרוב על ידי מינרלים המתגבשים אך ורק בסביבות דלות או נטולות סיליקון כגון אוליבין או פלספטואידים.
דוגמאות לסלעים מהקטגוריות השונות:
- חמוצים: גרניט, ריוליט וכו'.
- בינוניים: אנדזיט, דיוריט וכו'.
- בסיסים: גברו, בזלת וכו'.
- אולטרה בסיסיים: אוליבין נוריט וכו'.
- סלע גרניט הוא גם סלע פרץ.
ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי כדור הארץ. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
