המהפכה המדעית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המהפכה המדעית היא שינוי רדיקלי בשיטה המדעית, כלומר באופן חקירתם של אנשי המדע את העולם הסובב אותנו, שאירעה במהלך המאה ה-16.
ההמצאות והגילויים של מדעני אותה תקופה, חוללו מהפכה שאינה רק טכנולוגית אלא מהפכה מחשבתית שהעזה לגבור ולהציב אתגרים בפני הממסד הדתי של אותה תקופה. רעיונות אותם העלו מדעני אותה תקופה עדיין רלוונטים ותקפים ומשמשים מדענים על ימינו אלו.
תוכן עניינים |
[עריכה] רקע
מאז ומתמיד הטרידו את בני האדם שאלות הקשורות ביקום ובתופעות הטבע. רבים רצו לדעת כיצד התהווה היקום? איך הוא בנוי? מה יש על פני הירח? מדוע צורתו משתנה מדי חודש? מהם מסלולי התנועה של הכוכבים?
למרות העיסוק בשאלות, התשובות שנתנו היו לא מספקות בשל שיטות עבודה לא מתאימות. הקדמונים נטו לתת תשובות שהיו יותר מיתולוגיה מאשר מדע. כך הצהיר תאלס כי "הכל מים" כתשובה ל"ממה נובעים כל הדברים?". הטענה שהועלתה נגד תאלס לא הייתה כי אין סיבה להניח כך אלא טענתו של אנכסימנדרוס כי "הכל אפיירון" (מעין אתר).
אריסטו נחשב לחלוץ המדענים אולם שיטותיו לא היו טובות בהרבה. לדוגמה, בספרו "ההיסטוריה של בעלי החיים", טען כי לגברים יש יותר שיניים מלנשים. לא ברור כיצד הגיע לטענה זו וישנן שמועות כי הטענה מבוססת על מספר השיניים של אישתו. נראה כי אם היה מקפיד לערוך מחקר מעמיק יותר היה נמנע מלהציג טענה זו.
עד המאה ה-16 התבסס המדע על תפיסות שראשיתן ביוון העתיקה, ולאחר מכן הפכו מקובלות גם על הכנסייה. אך ייחודה של המהפכה המדעית היא בהיותה תקופה חדשנית, שבתוך זמן יחסית קצר במהלכה הצליחו אנשי מדע לפענח שאלות ישנות ולמצוא פתרונות לשאלות והנחות, אשר עד אז יוחסו לכוח אלוהי. לכן, תקופה זו מאופינת גם במאבק בין המדע והממסד הדתי שכוחו בתקופה זו היה רב מאד.
הסיבה להצלחתם של אנשי המדע החל מהתקופה המדעית הייתה ההבנה כי יש לבדוק תאוריות מול ניסויים ותצפיות. תערו של אוקאם, ההעדפת השערות פשוטות כהסברים, תרמה אף היא להתרחקות מהסברים דמויי מיתולוגיה.
בתחילת המאה ה-15 הביע התאולוג ואיש המדע פייר מאיי את הדעה שכדור הארץ סובב על צירו.
[עריכה] קופרניקוס וגילוייו
אחת ההנחות המקובלות לפני עידן המהפכה המדעית הייתה, כי כדור הארץ הוא שטוח וכי הוא המרכז אשר סביבו סובבים כוכבי הלכת השונים, ובהם גם השמש, והירח. טענה זו הפכה לטענה מקובלת למרות שמדענים יוונים הפריכו אותה על ידי התבוננות בספינות השטות לעבר האופק בהדרגה, ולא באופן רציף. למרות זאת, טענה זו לא קנתה לה אחיזה בלב ההמונים, ולא הייתה שכיחה בקרבם.
טענת היותו של כדור הארץ מרכז העולם הייתה מהותית לממסד הדתי בבואו לטעון כי אלוהים ברא את הארץ למען האדם. פועל יוצא מטענה זו הוא, שכל כוכבי הלכת השונים סובבים סביב כדור הארץ. סימוכין לטענה זו מצאה הכנסייה במקומות שונים בתנ"ך.
על תפיסה זאת העז לערער ניקולס קופרניקוס מפולין. קופרניקוס חי בתקופת הרנסנס ולמד נושאים מגוונים כמו: מתמטיקה וציור באוניברסיטה של קרקוב, חוקי הכנסייה בבולניה, רפואה בפדובה וגם אסטרונומיה.
במחקריו הגיע קופרניקוס לתגליות מרעישות במושגי אותם ימים, אך סירב לפרסמן עקב חששו מאימת הכנסייה ומזעם ההמונים. רק לקראת מותו העז קופרניקוס לפרסם את התאוריה המהפכנית שלו הגורסת כי לא כדור הארץ הוא במרכז היקום, אלא השמש היא המרכז וכדור הארץ ושאר כוכבי הלכת סובבים סביבה. בנוסף טען כי סיבוב שלם של כדור הארץ סביב השמש נמשך שנה אחת, וכי כדור הארץ מסתובב סביב צירו.
תגליתו התפרסמה רק בחוגים מצומצמים של אסטרונומים, ולא שינתה רבות להמון שלא היה מודע לה. לאחר מכן קיבלו עוד ועוד אסטרונומים את רעיונותיו, וכך גדלו חוגיו. למרות זאת, הממסד הדתי יצא נחרצות כנגד התאוריה של קופרניקוס וטען כי תפיסתו אינה נכונה. כהוכחה נתלו אישים דתיים בציטוט מן התנך : "שמש בגבעון דום" (יהושע י, 12). קופרניקוס ניסה להסביר את טענותיו, אך הכנסייה הכניסה את ספריו לרשימת הספרים האסורה.
[עריכה] גלילאו גליליי - פיתוחיו ואישוריו
המצאת הטלסקופ התרחשה במקרה בעת משחק של שני ילדים אשר שיחקו בעדשות משקפיים, בזמן משחק הצמידו הילדים שתי עדשות והביטו דרכן, ואז ראו את שבשבת הרוח שעמדה על גג הכנסייה שהייתה במרחק רב מהם. זה היה הבסיס להמצאת הטלסקופ שלאחר מכן הפך לפריט נפוץ יותר ויותר בקרב אנשי התקופה, ביניהם ימאים וסוחרים אשר השתמשו בו בזמן הפלגותיהם בים. או עובדי נמל אשר צפו בו בכדי לראות אוניות ולחשב את מרחקן וכמובן מדענים אשר השתמשו בו כדי לבצע תצפיות.
גלילאו גליליי שכלל את הטלסקופ, ובעזרתו אושש וביסס את רעיונותיו של קופרניקוס לגבי העובדה כי כדור הארץ אינו מרכז היקום.
גלילאו גליליי נולד כעשרים שנה לאחר מות קופרניקוס. הוא למד רפואה באוניברסיטה של פיזה. בהיותו בן 19 ביקר גליליי בקתדרלה של פיזה, ועקב אחרי תנודות המטוטלת של נברשת גדולה. הוא מדד את משכי הזמן של תנודות המטוטלת וגילה, שכל תנועה גדולה או קטנה נמשכת כמעט אותו פרק זמן. מכאן הסיק שבאמצעות המטולטלת אפשר למדוד זמן.
[עריכה] ניוטון, כוח הכבידה ותורת האור
אייזק ניוטון נולד למשפחה ענייה, אביו מת לפני לידתו ותקופה מסוימת גדל אצל סבתו. רק כשהיה בן 19 המשיך את לימודיו באוניברסיטה.
מספרים שיום אחד ראה תפוח נופל מעץ ואז שאל את עצמו מדוע גופים נמשכים מטה? באותם הימים היה שקוע בחיפושים אחר הסברים מדעים. הוא כבר גיבש את הרעיון שכדור הארץ מפעיל על גופים אחרים כוח כבידה - כוח הפועל על הגופים ללא מגע.
לפי דעתו כוח הכבידה הוא הכוח שמושך את התפוח למטה. וגם הכוח שמחזיק את הירח בתנועתו סביב כדור הארץ ומונע ממנו להיעלם בחלל.
בתקופת שהותו בכפר בגלל מגפת הדבר, ניסח ניוטון גם את רעיונותיו בתחום האופטיקה - תורת האור - ולאחר ששב לאוניברסיטה, ערך ניסויים שאישרו רעיונותיו. למשל, לטענתו אם נתבונן בשולים של עדשות נוכל להבחין שהאור הנראה לבן הוא בעצם צבעוני, ואילו האור הלבן הוא תערובת של כל מיני צבעים.
