אנכסימנדרוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אנכסימנדרוס (ביוונית Άναξιμανδρος), פילוסוף יווני, חי בשנים 610 עד 546 לפנה"ס לערך. השתייך לאסכולה המילטית - מתוך זרם הפילוסופים הקדם-סוקרטיים, והיה חברו ותלמידו של תאלס ממילטוס, אביה של אסכולה זו.

אנכסימנדרוס שהיה אסטרונום, גיאוגרף והיסטוריון (בעולם העתיק ההיסטוריה מתחילה בקוסמוגניה); היה הראשון שטען שכדור הארץ מרחף בחלל ללא כל עצם שמייצב אותו.

בשנת 547 לפנה"ס הוציא את ספרו "על הטבע", שבו הביע את עיקרי השקפותיו. הפילוסופיה שלו תגובתית - באה בתגובה לפילוסופיה המוכרת לו.

תלמידו המפורסם ביותר של אנכסימנדרוס היה אנכסימנס.

תוכן עניינים 1 עיקרי הפילוסופיה של אנכסימנדרוס 2 הקוסמוגניה בשיטת אנכסימנדרוס 3 הפרגמנט של דברי אנכסימנדרוס 4 קישורים חיצוניים

[עריכה] עיקרי הפילוסופיה של אנכסימנדרוס

שני עיקרים לשיטתו של אנכסימנדרוס:

1. לעומת קודמו, תאלס, שקבע כי "הכל מים", גרס אנכסימנדרוס כי הארכי - הראשית - מקור הכול (αρχη) היא ה"אפיירון" (Άπειρον), דהיינו "הבלתי מוגבל" או "הבלתי מאופיין" חסר גבול/סוף. בראשית אין הבחנות והגבלות פנימיות והיא בלתי קבועה, מאופיינת ומוגדרת. אפיירון הוא חומר בלתי נתפס על ידי החושים והוא נמצא בכל. הניגודים בו אינם מובחנים, ולכן אינם קיימים. הבנה זו של דבריו נתמכת בדברים שכתב עליו תלמידו אנכסימנס. יש כאן התפתחות ביחס לתפיסת תאלס, משום שמה שנבחר כארכי, אינו אחת מן התופעות הנראות לעין.

הבחירה באפירון:

העולם עשוי ניגודים. תפיסת עולם אגוניסטית - תחרותית - הכול נמצא בתחרות. הניגודים בטבע "בולעים" זה את זה, בדומה לנוזלים המתערבים. האיזון בין הניגודים בטבע נשמר. האפירון נמצא מעבר לניגודים, כגורם המאחד אותם, ולכן אינו זהה לאף אחד מהם. תפקיד האפירון לשמש כחומר אשר ממנו ייפרדו הניגודים, אך בתוכו הם לא יתקיימו ככאלה.

2. אנכסימנדר מדגיש את יסוד הכלליות. הוא היה הראשון שהמציא את מושג "החוק הכללי" להסברת כל תהליכי השינוי, ההתהוות וההתכלות. אנכסימנדרוס היה גם הראשון שהעלה את הטענה, כי הדבר הקבוע היחיד בטבע הוא התנועה וההשתנות - רעיון שפותח לאחריו על ידי הרקליטוס ודמוקריטוס.

[עריכה] הקוסמוגניה בשיטת אנכסימנדרוס

העולם נוצר על ידי "הפרשתו" או "היפרדותו" של מעין "זרע" של ניגודים (הקר, החם, היבש והלח) מתוך הבלתי מוגדר. הניגודים המופרשים הופכים לחומרים בעולם התופעות. אין הבחנה בין מצע ותכונה, ולכן אין שימוש בשם עצם אלא בשם תואר עם יידוע. גם החום והקור אינן תכונות נפרדות המנותקות מעצמים מסוימים. כך מדבר אנקסימנדרוס על ערוב ביניהם, בלא לדבר על תכונות.

בדבריו יש חידוש בהבחנה בין מהות ותופעה, בכך שהארכי אינו זהה עם אחת מהתופעות הנראות לעין. לארבעת היסודות ולניגודים ביניהם יש בסיס מיתי מובהק, אולם במיתולוגיה הניגודים יוחסו לאלים. כאן יש לראשונה הסבר לתהליך העומד מאחורי השיטה. לא ברור מדבריו כיצד לשיטתו נוצרו הדברים מן הארכי, ומה היחס בינה לבין הדברים לאחר התהוותם. הארכי מסביר יותר את הקוסמוגניה אך לא את הקוסמולוגיה.

[עריכה] הפרגמנט של דברי אנכסימנדרוס

"אלה שמהם התהוות הדברים, אליהם גם כיליונם לפי החיוב; שהרי נותנים הם דין וגמול אלה לאלה בשל אי-צדקתם לפי סדר הזמן".

ישנה מחזוריות מתמדת בהתחלפות הניגודים אלה באלה (עונות השנה). המחזוריות אינה מדויקת. הדברים עוברים את גבולם ואז הצדק - חוק שהוא פיזיקלי ומוסרי בו זמנית, מחזירם לתחומם. הצדק מושג בהתחלפות המתמדת. הזמן עצמו הוא העושה את הצדק.

השימוש במושגים צדק (dike) וזמן (chronos), מצביעים על יסוד מיתי בתפיסתו. השימוש במושגים דין וגמול מצביע כנראה על ייחוס למוירה.

בדברי אנכסימנדרוס ניתן למצוא בפעם הראשונה חוק אימפרסונאלי (-לא פרסונלי).

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: ראשית