תערו של אוקאם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תערו של אוקאם הינו עיקרון המיוחס לנזיר הפרנציסקני האנגלי, הלוגיקן והפילוסוף בן המאה ה-14 ויליאם איש אוקאם, המשמש כלל גדול בניסוח הלכות מדעיות, ומהווה בסיס לרדוקציוניזם המתודולוגי. על פי עיקרון זה - אין להרבות בישויות ללא צורך.
תוכן עניינים |
[עריכה] הדרכים להביע את הכלל
הכלל המוכר כ"תערו של אוקאם (Ockham's razor)" או לעתים "עקרון החיסכון", מתורגם לרוב מן השפה הלטינית כ"אין להרבות בישויות ללא הצורך" (בלטינית: ".Entia non sunt multiplicanda praeter necessitatem"). התער הינו כלי החיתוך הדמיוני שבאמצעותו מסלקים את האפשרויות הפחות סבירות להסברת המציאות. יש הרואים בעיקרון זה את "עקרון האלגנטיות". עיקרון זה ניתן לניסוח בכמה דרכים:
- "כאשר ישנם שני הסברים שווי ערך לאותה תופעה, יש להעדיף את ההסבר הפשוט או החסכוני יותר".
- "אין להודות בקיומן של יותר סיבות לתופעות טבעיות מאשר אלו שהוכחו כנכונות ומספיקות להסברת התופעות" (אייזק ניוטון)
- "מה שאין בו צורך אין לו שחר" לודוויג ויטגנשטיין.
[עריכה] ההיסטוריה של תערו של אוקאם
הנזיר הפרנציסקני ויליאם איש אוקאם (1287 - 1347) טבע את הכלל, המנוסח לרוב בלטינית כ "Entia non sunt Multiplicanda Praeter Necessitatem" אם כי אין למצוא ביטוי מדויק זה בכתביו. במהלך השנים קיבל העקרון צורות שונות ונוסח באופנים שונים. את שורשיו של העיקרון ניתן לאתר בכתביהם של פילוסופים שקדמו לאוקהם, כגון הרמב"ם (1138 - 1204 בספרו מורה הנבוכים, חלק ב פרק יא) ג'ון דונס סקוטוס (1265 - 1308) ואף אריסטו. שמו של העיקרון "תערו של אוקאם" הופיע לראשונה בכתבי המלומד ג'ון המילטון במאה ה-19. לשם "אוקהם" עצמו יש צורות שונות. לרוב העיקרון נקרא תערו של "אוקאם" ("Occam") בעוד שמנסחו הינו ויליאם איש "אוקהם" ("Ockham").
[עריכה] המדע ותערו של אוקאם
"תערו של אוקאם" הוא כלי בסיסי בידי אלו המחפשים אחר הסברים לתופעות באמצעות השיטה המדעית. המדובר בטיעון היוריסטי הנובע מניסיון רב שנים של ניסוי וטעייה, ואינו נכון בהכרח, אלא משמש כקו מנחה לבחירת ההיפותזה הנכונה במקרה שישנם כמה הסברים לאותה התופעה, ואין כל דרך אחרת לקבוע את ההיפותזה המועדפת מביניהן.
לדוגמה - אם לאחר סערה נבחין בעץ שנפל, הרי שנוכל להסיק בפשטות כי "הרוח הפילה את העץ". המדובר בהיפותזה הכוללת רק שני מרכיבים, ושניהם קיימים אל מול עינינו - הרוח בה חשנו, והעץ אותו אנו רואים. איננו צריכים ישויות נוספות כגון חוטבי עצים או פילים על מנת להסביר מדוע העץ נפל. על אחת כמה וכמה שההסבר "העץ נפל כתוצאה מפעולתם של חייזרים זועמים בגובה שלושה מטרים" לוקה בכך שהוא כולל לא רק את קיומה הישות "חייזר" אלא גם את המסע הבין-גלקטי, ביולוגיה זרה המאפשרת לחייזרים להיות בגובה שלושה מטרים, טכנולוגיה המאפשרת להם לפעול בחופשיות באטמוספרה של כדור הארץ, והיות הפסיכולוגיה שלהם תואמת מספיק לפסיכולוגיה האנושית על מנת שהמונח "זועמים" יהיה בעל משמעות לגביהם.
משמעות העיקרון אינה כי על תאוריות מדעיות להיות פשוטות ככל האפשר. אלברט איינשטיין ודאי התכוון לכך כאשר כתב כי "מטרתה העליונה של כל תאוריה מדעית הינה להציג את האלמנטים הבסיסיים הנדרשים לצורך ביסוסה באופן פשוט ככל האפשר, מבלי לוותר על אף פיסת מידע שנרכשה באמצעות הניסיון". יש המנסחים זאת בביטוי "על תאוריות להיות פשוטות ככל האפשר, אך לא יותר פשוטות מכך".
ישנם שני מובנים בהם שימש תערו של אוקאם תפקיד בקורות המדע. האחד הוא הרדוקציה האונטולוגית באמצעות צמצום. השני הוא בתחרות בין תאוריות. במקרה הראשון נזנחות תאוריות בסיסיות במדע כאשר מסתבר כי הן עושות שימוש בישויות שאינן קיימות - לכך לא חסרות דוגמאות דיבוק כהסבר למחלות רוח; ארבעת ה"מרות" ברפואה הקדומה ורפואת ימי הביניים, "המנועים המלאכיים" בקוסמולוגיה של ימי הביניים, ותאוריות רבות אחרות. השני הוא המקרה בו נזנחה התאוריה ה"מנופחת" לעומת תאוריה פשוטה יותר מבחינה אונטולוגית. שלוש דוגמאות לכך הן העדפת התאוריה ההליוצנטרית (המעמידה את השמש במרכז) של ניקולאוס קופרניקוס על פני התאוריה הגאוצנטרית (המעמידה את כדור הארץ במרכז) של תלמי. התאוריה המכנית של חום לעומת התאוריה הקלורית, והעדפת התאוריה האלקטרומגנטית של אלברט איינשטיין על פני התאוריה המשתמשת באתר.
במקרה הראשון העדפת התאוריה הקופרניקאית על פני זו הפתולמאית השמיטה מספר מרכיבים בסיסיים כבלתי נחוצים, כגון מסילות הקריסטל שהכוכבים היו צריכים לנוע בתוכן. במקרה השני, על פי התאוריה הקלורית, היה החום גופיפים חסרי משקל המסוגלים לנוע מגוף אחד אל השני. התאוריה המכנית של בנג'מין תומפסון הסבירה את תופעת החום ללא צורך בגופיפים אלו. במקרה השלישי האמינו המדענים כי האור נזקק למדיום חומרי לעבור דרכו, כפי שהקול נדרש לכך. המדענים הניחו קיומו של חומר בשם "אתר" אשר היה לכאורה מצוי בכל מקום, ונעשו מאמצים רבים למדוד אותו ולגלותו. באחד הניסויים המפורסמים "ניסוי מייקלסון–מורלי" נעשו מאמצים לאתר את האתר באמצעות "רוח האתר" האמורה הייתה להיווצר מתנועתו המהירה של כדור הארץ בתוך האתר סביב השמש, והשפעתה על קרני האור. משמאמצים אלו נכשלו, הצליח איינשטיין להרכיב תאוריה אלקטרומגנטית שלמה (תורת היחסות הפרטית) המסבירה תופעות שונות הקשורות בקרני האור ללא כל שימוש באתר. תאוריה זו, הפשוטה יותר מבחינה אונטולוגית, היא כיום התאוריה המדעית המקובלת, ורעיון ה"אתר" נזנח.
[עריכה] שימושי תערו של אוקאם ברפואה
עקרון מקובל ברפואה בת זמננו הינו עיקרון החיסכון האבחנתי. עיקרון זה מנחה את הרופא כי בעת מתן אבחנה לפגיעה או מחלה על הרופא להסביר את כל הסימפטומים הנגלים לעין באמצעות סיבות מועטות ככל האפשר.
[עריכה] הפילוסופיה ותערו של אוקאם
בפילוסופיה של הדת נעשה שימוש בתערו של אוקאם על מנת לגבור על טיעונים לקיומו של אלוהים. אף אחד מטיעונים אלו אינו נחשב למכריע, מכיוון שהטיעון הנגדי הינו לרוב מנוסח בצורה עמומה. כן יש לציין כי עקרון "תערו של אוקאם" הינו אך קו מנחה להעדפתה של תאוריה מדעית בהתבסס על ידע שהצטבר עד עתה, ולא דרך לרדת לחקרה של "האמת".
הטיעון הבסיסי, כפי שנוסח על ידי הפילוסוף הווארד סלסאם, הינו כי המטריאליזם תואם יותר את עקרון תערו של אוקאם מאשר האידאליזם שכן זה האחרון נוקט במושגים כגון "אלוהים", "נפש" וכיוצא בזה, בעוד שהמטריאליזם אינו נזקק להם, ולפיכך הינו פשוט יותר מבחינה אונטולוגית. הפילוסוף מוריס קורנפורת' העיר כי הצדקה כזו של המטריאליזם על יסוד עקרונות א-פריוריים היא כולה אנטי מטריאליסטית, וכן כי אם ממשיכים בקו מחשבה זה מסתבר כי הפילוסופיה החסכונית ביותר היא הסוליפסיזם (דבר שלו מטריאליסט כסלסאם חייב היה להתנגד).
טיעון נגדי העלה הפילוסוף ג'ורג' ברקלי (1685 - 1783) אשר טען כי ה"אידאליזם", היא התאוריה הסבורה כי את כל התופעות הטבעיות ניתן להסביר במונחים הקשורים בנפש האנושית, היא התאוריה העדיפה, שכן אינה זקוקה למושג "חומר" ולפיכך הינה הפשוטה יותר. המדען בן המאה ה-20 סי.סי סמארט הפך טיעון זה על פיו בטענו כי התאוריה לפיה יש אחדות בין הנפש והמוח עדיפה על תאוריות לפיהן המדובר בשני מונחים שונים. מדענים מאוחרים יותר השתמשו בתערו של אוקאם כטיעון אחד מרבים, וזאת לאחר שהראו כי התאוריה הדואלית אינה נתמכת בממצאים חדישים בחקר המוח.
[עריכה] הצדקות לעקרון תערו של אוקאם
"תערו של אוקאם" נקרא גם "עקרון החיסכון", "עקרון הפשטות" או "העיקרון הכלכלי". הסיבה לריבוי שמות אלו הוא ריבוין של ההצדקות לעקרון. לפני המאה ה-20 האמינו המדענים כי העולם הינו פשוט, וכי תאוריות על טבעו של העולם צריכות לשקף פשטות זו. הצדקה מטאפיזית זו לתערו של אוקאם שייכה את העיקרון לשדה המטאפיזיקה. במאה העשרים החלו המדענים ליצור תאוריות המראות את טבעו המורכב והחידתי של העולם. אז החלו הפילוסופים להצדיק את העיקרון במונחים אפיסטמולוגיים כ"סבירות", "פרגמטיות", "דומות" ו "אינדוקטיביות". כיום אלו ההצדקות המקובלות לעקרון זה.
יש מלומדים שעדיין אינם שבעי רצון מההצדקות האפיסטמולוגיות לעיקרון, וסבורים שעדיין עומד מאחוריהן מניע מטאפיזי נסתר.
[עריכה] שימושים נוספים לעקרון
לעקרון תערו של אוקאם שימושים רבים נוספים. העיקרון משמש כקו מנחה בתאוריה של המידע בנוגע לאורך מינימלי של מסר (Minimum Message Length) להצדקת תאוריות שונות הנוגעות אל האבולוציה, ועוד. תיאור יפה של שימוש בתערו של אוקאם לפענוח תעלומת רצח ניתן למצוא בספרו של אומברטו אקו "שם הורד", המתרחש במנזר בתקופתו של אוקאם, ובו הבלש הפיקטיבי "ויליאם מבסקרוויל" עושה שימוש בכלים הלוגיים שעמדו לרשות אנשי תקופתו על מנת להסיק מסקנות באופן שעשה זאת שרלוק הולמס במאה ה-19.
אוקאם (OCCAM) היא גם שפת על במחשבים שפותחה על ידי INMOS, ושתוכננה במיוחד לבטא אלגוריתמים מקביליים ואת יישומם ברשת של מעבדים. היא בנויה על העקרון המינימליסטי של אוקאם, כלומר נמנעת מכפילות של מנגנונים בשפה שלא לצורך.
