בית הדין הבינלאומי לצדק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ארמון השלום - מושב בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג

בית הדין הבינלאומי לצדק, היושב בהאג שבהולנד, הוא המוסד המשפטי העיקרי של האומות המאוחדות, והוא הוקם ביוני 1945. בית הדין פוסק לפי המשפט הבינלאומי, ופעילותו כוללת שתי קטגוריות:

• פסקי דין בסכסוכים בין מדינות.
• מתן חוות דעת בסוגיות משפטיות שמופנות אליו על ידי העצרת הכללית של האו"ם או מועצת הביטחון.

חוקתו של בית הדין הבינלאומי היא נספח למגילת האו"ם, כך שכל המדינות החברות באו"ם מאשרות אותה.

[עריכה] הרכב וסדרי דין

בית הדין מורכב מ-15 שופטים, כל אחד מהם ממדינה אחרת. חמישה מהשופטים הם מחמש החברות הקבועות במועצת הביטחון. השופטים נבחרים על ידי העצרת הכללית ומועצת הביטחון לכהונה בת תשע שנים, שבסיומה ניתן לבחור בהם מחדש. מדי שלוש שנים נערכות בחירות לחמישה שופטים.

המסגרת לפעולת בית הדין הבינלאומי לצדק נקבעה ב"חוק בית הדין הבינלאומי לצדק" (Statue of the International Court of Justice) אשר תוקן לאחרונה בשנת 2001.^[1] סדרי הדין נקבעו ב"תקנות בית הדין" (International Court of Justice Rules of Court (1978)) ^[2], אשר תוקנו לאחרונה בשנת 2005.

ההחלטות מתקבלות ברוב קולות של השופטים היושבים בדין, ואם הדעות נחלקות שווה בשווה, לנשיא קול מכריע.

כאשר מדינה אינה מצייתת לפסק דין של בית הדין, רשאית מועצת הביטחון לנקוט צעדים כנגד מדינה זו. לחוות דעת אין אופי מחייב.

ישיבת בית הדין הבינלאומי לצדק

הרכב חברי בית הדין הבינלאומי בהאג, נכון לשנת 2006 ^[3]:

• רוזלין היגינס, נשיאה – בריטניה
• אוואן שאוקאת אל חסאונאה, משנה לנשיאה – ירדן
• ריימונד רנג'בה, שופט – מדגסקר
• שי ג'ויונג, שופט – סין
• עבדול ג. קורומה, שופט – סיירה ליאון
• גונזלו פרה-אראנגורן, שופט – ונצואלה
• תומאס בורגנטאל, שופט – ארצות הברית
• היסשי אוואדה, שופט – יפן
• ברונו סימה, שופט – גרמניה
• פטר טומקה, שופט – סלובקיה
• רוני אברהם, שופט – צרפת
• קנת' קית', שופט – ניו זילנד
• ברנרדו ספלובדה אמור, שופט – מקסיקו
• מוחמד בנונה, שופט – מרוקו
• ליאוניד סקוטניקוב, שופט – רוסיה
  • מר פיליפ קוברור, רשם – בלגיה
  • מר ג'אן ג'אק אלמדז, רשם – צרפת

[עריכה] אחדים מהסכסוכים שנדונו בבית הדין הבינלאומי

• תלונה של ארצות הברית נגד איראן, על שזו החזיקה בדיפלומטים אמריקנים.
• תלונה של ניקרגואה נגד ארצות הברית, על שזו הפעילה כוח כנגד ניקרגואה.
• סכסוך בין תוניסיה ללוב אודות גבולותיו של המדף הימי ביניהן.
• סכסוך בין ארצות הברית לקנדה אודות מיקומו של הגבול הימי ביניהן במפרץ מיין.
• תלונה של יוגוסלביה כנגד המדינות החברות בברית נאט"ו, על פעולתן במלחמת קוסובו.
• חוות דעת על גדר ההפרדה שבונה ישראל.
• חוות דעת על חוקיות השימוש בנשק גרעיני.

[עריכה] סכסוכים תלויים ועומדים בפני בית הדין נכון לשנת 2006 ^[4]

1. יישום האמנה למניעה ולהענשה על פשעי רצח עם (בוסניה והרצגובינה נגד סרביה ומונטנגרו)
2. פרויקט גבצ'קובו-נגימרוס (Gabčíkovo-Nagymaros Project) (הונגריה/סלובקיה)
3. אחמדו סדיו דיאלו (הרפובליקה של גיניאה נגד הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו)
4. פעילויות חמושות בתחומה של קונגו (הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו נגד אוגנדה)
5. יישום האמנה על למניעה והענשה על פשעי רצח עם (קרואטיה נגד סרביה ומונטנגרו)
6. הסרת הגבלות על השיט בין ניקרגואה והונדורס בים הקריבי (ניקרגואה נגד הונדורס)
7. סכסוך גבולות ימיים ויבשתיים (ניקרגואה נגד קולומביה)
8. הליכים פליליים מסוימים בצרפת (הרפובליקה של קונגו נגד צרפת)
9. הריבונות על פדרה ברנקה/פולאו באטו פוטה, מידל רוקס ודרום לדג'ה (מלזיה/סינגפור)
10. הסרת הגבלות על השיט בים השחור (רומניה נגד אוקראינה)
11. סכסוך בנוגע לזכויות מעבר בים וזכויות נילוות (קוסטה ריקה נגד ניקרגואה)
12. בתי חרושת לעיבוד עץ בתעשיית הנייר על נהר אורוגוואי (ארגנטינה נגד אורוגוואי)

[עריכה] על מעמדו וסמכותו של בית הדין

לשם הפקת תועלת מירבית מהחלטותיו של בית הדין, יש להניח את מעמדו. לשם כך דרוש כי הן הצד התובע והן הצד הנתבע יכירו בסמכותו של בית הדין, אחרת לא יהיה תוקף להחלטתו. חוקתו של בית הדין הבינלאומי היא נספח למגילת האו"ם, ולכן עצם חברותה של מדינה באו"ם מהווה הכרה בסמכותו של בית הדין.

על עצם קיומו של בית המשפט נמתחה ביקורת מצד משפטנים בכירים. הטענות שהועלו נסבו סביב הלגיטימיות של מדינה זרה לשפוט מדינה אחרת. מערכת החוקים בכל מדינה מתוקנת, שואבת את כוחה מהעם (בפרט במדינות דמוקרטיות). לכן החוקים מקבלים תוקף וסמכות אף שבעיני אדם זר הם עשויים להיראות בלתי הוגנים או בלתי מוסריים. בניגוד להגיון זה, הרי שמערכת המשפט הבינלאומית אינה שואבת את כוחה מתושבי כל העולם, אלא מנציגיהם המדיניים ולכן היא חשופה במידה רבה לאינטריגות ולשיבוש הליכי משפט, בפרט כאשר יש למדינות הערביות במקרים רבים רוב, בעוד האומות האירופיות אינן מאוחדות.

מעבר לכך, בין שופטי בית הדין הבינלאומי יש הבאים ממדינות בעלות אופי דיקטטורי ושלטון עריץ, מכאן הדרך לזילות בית המשפט קצרה. ימצא מי שישאל, היאך יכול עריץ המדכא את עמו או עם אחר להטיף מוסר לאומה דמוקרטית?!

ולבסוף - לרוב אין המדינות שהן צד לסכסוך מיישמות את החלטות בית הדין הבינלאומי והמלצותיו. אין מדובר רק במדינות רודניות אלא גם בדמוקרטיות. לכן דומה בית הדין הבינלאומי לכלב שמירה ללא שיניים.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• אתר בית הדין הבינלאומי לצדק

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ http://www.icj-cij.org/icjwww/ibasicdocuments/ibasictext/ibasicstatute.htm
2. ^ http://www.icj-cij.org/icjwww/ibasicdocuments/ibasictext/ibasicrulesofcourt_20050929.htm
3. ^ http://www.icj-cij.org/icjwww/igeneralinformation/inotice.pdf
4. ^ שם, שם

	האו"ם
אורגני האו"ם העצרת הכללית | מועצת הביטחון | המועצה הכלכלית חברתית מועצת הנאמנות | המזכירות | בית הדין הבינלאומי לצדק
מדינות החברות באומות המאוחדות
החלטות האו"ם החלטות העצרת הכללית | החלטות מועצת הביטחון