העצרת הכללית של האומות המאוחדות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
העצרת הכללית של האומות המאוחדות, הינה אחד מששת האורגנים העיקריים של ארגון האומות המאוחדות. העצרת מתכנסת מדי שנה. העצרת היא האורגן היחיד מבין האורגנים של האו"ם (הגופים המשפטיים המרכיבים את האו"ם) בו חברות כל המדינות החברות באומות המאוחדות. מטרתה לשמש פורום לדיון ולקביעת תוכניות בשאלות בינלאומיות בנושאי השלום, הכלכלה וזכויות אדם. העצרת יכולה ליזום מחקרים, להציע הצעות, להציע ולאשר כללי משפט בינלאומי פומבי, לעודד זכויות אדם, ולקדם פעילויות כלכליות, חברתיות, תרבותיות וחינוכיות.
תוכן עניינים |
[עריכה] מבנה העצרת
העצרת הכללית של האו"ם מתכנסת מדי שנה למושב החל בין יום שלישי השלישי בחודש ספטמבר ועד אמצע דצמבר. נשיא העצרת הכללית של האומות המאוחדות נבחר בראשית כל מושב. המושב הראשון התכנס ב-10 בינואר, 1946 באולם המרכזי בווסטמינסטר שבלונדון ונכחו בה 51 נציגים. להחלטות העצרת בשאלות הנוגעות לשלום וביטחון, בחירת חברות לאורגנים השונים של האו"ם, קבלת חברים חדשים או הוצאתן מן הארגון, ענייני תקציב, נדרש רוב של שני שלישים מחברי העצרת. להחלטות אחרות די ברוב רגיל. למעט בהחלטות בעניין תקציב, החלטות העצרת אינן מחייבות.
החל משנות ה־80 של המאה ה־20 הפכה העצרת לפורום העיקרי לדיון בין מדינות מתועשות למדינות מתפתחות, בשל הכוח היחסי של המדינות המתפתחות בעצרת. למעלה משני שלישים מבין 191 החברות בעצרות הן מדינות מתפתחות, אשר העצרת היא כלי הלחץ העיקרי וכמעט היחיד שלהן במשא ומתן עם המדינות המתועשות.
[עריכה] ישיבות מיוחדות
ישיבות מיוחדות של העצרת הכללית מתכנסות לבקשת מועצת הביטחון, לבקשת רוב מחברי העצרת הכללית, או, לבקשת אחת החברות (במידה ורוב החברות מסכים לישיבה). ישיבה מיוחדת נערכה באוקטובר 1995 לרגל ציון יובל להיווסדו של האו"ם. בישיבה זו נכחו ראשי המדינות השונות החברות בארגון. ישיבה נוספת נערכה בספטמבר 2000 לציין את האלף החדש, ולקבוע את יעדי הארגון לאלף הבא. ישיבה נוספת מיוחדת נערכה בספטמבר 2005 לציון 60 שנה להיווסד האו"ם וכן לדיון בתוכניות הרפורמה של קופי אנאן.
לעצרת סמכות לנקוט פעולות לשמירה על השלום, במקרה בו מועצת הביטחון אינה מסוגלת לעשות כן בשל וטו של אחד מחבריה. החלטת "מתאחדים למען השלום" משנת 1950 מסמיכה את העצרת להתכנס בישיבה מיוחדת ולהמליץ על נקיטת פעלות (ואף פעולות צבאיות) במקרה של הפרת השלום או פעולות מלחמתיות. על מנת להחליט על נקיטת פעולות אלה נדרש רוב של שני שלישים מחברי העצרת.
בעשרה מקרים נערכו ישיבות מכוח החלטה זו, רובם כנגד פעולות שנקטה ישראל. אחת מהן נערכה בשנת 1982 בשל סיפוח רמת הגולן, והשנייה לדיון במצב הפלסטינים במזרח ירושלים.
את הישיבה המיוחדת הראשונה של העצרת הכללית פתח ראש המשלחת הברזילאית לאו"ם, אוסוולדו אראניה, בשנת 1947. ישיבה זו יצרה את המסורת הקיימת עד ימינו, לפיה הנואם הראשון יהא תמיד הנציג הברזילאי.
[עריכה] רפורמות בעצרת הכללית
ב-21 במרץ, 2005 הגיש המזכיר הכללי של האומות המאוחדות קופי אנאן דו"ח המבקר את החלטות העצרת הכללית, אשר בשל הרצון להגיע לקונסנזוס רחב ככל האפשר פונות למכנה המשותף הנמוך ביותר, והחלטותיו למעשה ריקות מתוכן. לדבריו, על העצרת לעסוק בנושאים נקודתיים ומגמתיים ולא בנושאים כלליים ורחבים. אנאן המליץ על שינוי מבנה הוועדות של האו"ם על מנת לייעל את הוועדות, ובין היתר לצמצם את עלותן [1].
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
 |
האו"ם | |
|
אורגני האו"ם |
||
|
החלטות האו"ם |
||
