אנטול פרנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

אנטול פרנס (Anatol France) הוא שם העט של הסופר הצרפתי ז'ק אנטול פרנסואה תיבו (16 באפריל 1844 - 12 באוקטובר 1924).

נולד בפריז לאב שהיה סוכן ספרים, וקיבל את השכלתו בלימודים קלאסיים בקולג' סטאניסלס בפריז. הוא שימש בתפקידים שונים עד שנתמנה לספרן של ספריית הסנאט הצרפתי (1876) ושימש במשרה זו במשך 14 שנה. ב-1881 הנובלה שלו "החטא של סילבסטר בונארד" זכתה בפרס האקדמיה הצרפתית. השקפתו על החיים באה על ביטויה בכל כתביו, אך במיוחד בלקט המימרות והמאמרים "הגן של אפיקורוס" (1895). ב-1896 התקבל כחבר האקדמיה הצרפתית.

אנטול פרנס התעניין בשאלות חברתיות ונטה לסוציאליזם. הוא מחה על פסק הדין במשפט דרייפוס ויחד עם אמיל זולא דרש לערוך משפט חוזר. תשובתו האלמותית לאחד הטוענים שדרייפוס אשם משום ששלושים מיליון צרפתים חושבים כך גם אם שלושים מיליון אנשים אומרים אותה שטות היא נשארת שטות הייתה לאמרה היסטורית שרבים משתמשים בה מאז. הוא היה אחד המייסדים של "הליגה למען זכויות האדם" ולחם להפרדת הדת מהמדינה. ב-1920 ספריו נאסרו לקריאה על ידי הכנסייה הקתולית, אך ב-1921 זכה בפרס נובל לספרות. אנטול פרנס כתב במשך יותר מחמישים שנה מספר רב של יצירות: רומנים, נובלות, מאמרים ואמרות בנושאי החברה וההיסטוריה. הוא נפטר ב-1924 ונקבר בכפר סינט-סיר שעל גדות הנהר לואר. אחרי מותו כל כתביו הוצאו לאור מחדש ב-25 כרכים (1925 - 1935).

אנטול פרנס נאבק נגד הקלריקליזם, המיליטריזם והאנטישמיות. בספרו "אי הפינגוינים" הוא נאבק במושגי האלהים, הרכוש הפרטי, המולדת והסגידה לאישים גדולים. אנטול פרנס היה בחייו כופר-אפיקורוס שלגלג על האמונה ודגל בחיי הנאה, למרות היותו סוציאליסט, חבר האינטרנציונל השלישי.

[עריכה] מספריו שתורגמו לעברית:

אי הפינגוינים, (L'ile des pingouins), תורגם מצרפתית על ידי א. ראובני והופיע בשנת 1960 בהוצאת מעריב. מהדורה נוספת הופיעה בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
החבצלת האדומה, תורגם על ידי ח. ש. בן אברהם והופיע בשנת 1955 בהוצאת עידית.
פשעו של סילבסטר בונאר תרגם לעברית ד. פרישמן.
בית-המצלה של המלכה פדוק, (La Rotisserie de la Reine Pedauque), תורגם על ידי ח. אברבאיה והופיע בשנת 1961 בהוצאת עם עובד.
תאיס, תרגם לעברית דוד פרישמן.
האלים צמאים, תרגם לעברית א. בן ישראל, ירושלים, מצפה, 1927.
ספר הזכרונות לידיד, תרגם יעקב קופילביץ, ישורון קשת, ירושלים, מצפה, 1929.
ילדים וילדות; סיפורים מן השדה ומן העיר, תרגם יעקב פיכמן, תל אביב, שטיבל, 1935.
הנציב ביהודה; גברת די לוצי, תרגם יצחק לבנון, 1944.
פייר הקטן, תרגם חיים גליקשטיין, מרחביה, ספרית פועלים, 1951.
פשעו של סילבסטר בונאר, תרגמה דליה טסלר, עם עובד, 1976.
קרנקביל, תרגם אליהו מייטוס, חיפה, 1947.