סוציאליזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

סוציאליזם הוא שם-אב לקבוצת אידאולוגיות ומערכת כלכלית ושלטונית מדינית ליישומן, שבהן הקניין וחלוקת המשאבים נתונים לפיקוח חברתי. כשיטה כלכלית, סוציאליזם מקושר לבעלות משותפת על אמצעי הייצור. שליטה זו על אמצעי הייצור יכולה להיות ישירה - באמצעות בעלות קולקטיבית כגון קואופרטיב - או לא ישירה, בשם "העם", על ידי המדינה.

התנועה הסוציאליסטית החלה את דרכה בעולם המודרני מתוך תנועת מעמד הפועלים בסוף המאה ה-19. בתקופה זו, המונח "סוציאליזם" היה מקושר הראש ובראשונה למבקרים חברתיים אירופיים, אשר מתחו ביקורת על הקפיטליזם ועל מושג הרכוש. קרל מרקס, שהגדיר ועיצב את התנועה הסוציאליסטית בעידן המודרני, ראה בסוציאליזם דרך לביטול כסף, שווקים, הון וכוח אדם כסחורה.

[עריכה] זרמים בסוציאליזם

הסוציאליזם הינו שם כללי לתנועות שמטרתן היא העקרונות לעיל. תחת שם זה ניתן למצוא תנועות רבות, השונות ביניהן בדרך אותה הן מציעות ליישום מטרה זו, ולעיתים אף שינויים משניים במטרה עצמה. מספר התנועות והגישות המשתייכות לסוציאליזם רב מספור, אך ניתן להבחין בשלוש גישות מרכזיות, מבחינת הפופולריות שלהן:

קומוניזם (מרקסיזם) - תנועה המאמצת את התאוריה של קרל מרקס. על פי גישה זו מעמד הפועלים יעלה לשלטון באמצעות מהפכה, ואז יקים דיקטטורה של הפרולטריון שתבטל את המשטר הקפיטליסטי ותקים חברה סוציאליסטית. דיקטטורת הפרולטריון תהיה רק שלב מעבר, אשר יתפתח אט-אט לעבר מיסוד חברה קומוניסטית אמיתית, על ידי הרגלה הדרגתית של ההמון לפרקסיס חופשי.
סוציאל דמוקרטיה - תנועה הדוגלת בשימוש באמצעים של הדמוקרטיה הקפיטליסטית - ובעיקר המערכת הפוליטית - להשגת המטרה הסוציאליסטית.
אנרכיזם - גישה הרואה בביטול יחסי הסמכות את הצעד הראשון בדרך להגשמת האוטופיה הסוציאליסטית. חשוב לציין כי על אף שרוב האנרכיסטים הם סוציאליסטים, קיים מגוון רב של זרמים באנרכיזם, חלקם נוטה לימין הכלכלי הקיצוני.

[עריכה] רקע פילוסופי

ההנחה העומדת בבסיס הסוציאליזם היא כי האדם הוא יצור חברתי, ושזהו מטבענו להתקיים ולחיות בצורה שיתופית. הסיבה לכך שאנו רואים מקרים כה רבים של התנהגות הנראית כמוכיחה את ההיפך, טמונה במוסדות החברתיים הקיימים בחברה הקפיטליסטית. הניצול הכלכלי המובנה בשיטה גורם לניכור (לפי המינוח של קרל מרקס) של האדם מתוצרי עבודתו, וכתוצאה מכך לניכור מהמשפחה, מהקהילה ולמעשה מהחברה כולה. ניכור זה גורם לאדם להיות עצלן, א-סוציאלי ושאר תחלואים, עליהם מצביעים מתנגדי הסוציאליזם ככשל שיגרום לכשלונו.

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של הסוציאליזם

השאלה מתי החל הסוציאליזם נתונה בוויכוח - יש המונים את כת האיסיים, שחייתה במדבר יהודה בימי בית שני, בין הסוציאליסטים - אך אין ספק כי פריחת התנועה הסוציאליסטית החלה במאה ה-19.

הרקע לפריחה זו היה תופעת ניצול הפועלים והעסקתם בתנאים, שנחשבו לבלתי נסבלים, על ידי הבורגנות, ושרידי האצולה. ידוע בעל המפעל רוברט אואן שבנה בית ספר לילדי פועלים, גרם לפועלים להשכיל ושילם להם שכר גבוה יותר. על רקע זה של ניצול פועלים וכתגובה לו קמה תנועת הסוציאליזם, אשר ברובה שויכה לסוציאליזם הלא-אלים, בביטויו כהתאגדות מקצועית וכמפלגות סוציאליסטיות.

ארגוני פועלים (איגודים מקצועיים) קמו על מנת להילחם למען זכויות הפועל, כשנשקם העיקרי מבחינה היסטורית היה נשק השביתה, והשיגו מספר הישגים משמעותיים. קשרים שנוצרו בין איגודים מקצועיים ומפלגות פוליטיות, שהתחייבו לייצג את האינטרסים של הפועלים הביאו להקמת התנועות הסוציאליסטיות.

ב-1848 נכתב 'המניפסט הקומוניסטי' על ידי קרל מרקס וידידו פרידריך אנגלס, מסמך שחשיבותו רבה בעיצוב הסוציאליזם. במניפסט מוצג ניתוח היחסים בין המעמדות – שלטון הבורגנות המנצלת את הפרולטריון.

מרקס טען שכדי לממש את עקרונות הסוציאליזם ולהביא לחברה על-מעמדית יש להיאבק נגד הבורגנות, לאחר שזו דחקה את המעמדות הפאודליים (האצולה, הכמורה וכו'), במטרה ליצור שיטה כלכלית-מדינית חדשה, בה לא ייתכן ניצול בני האדם.

למעשה, היה המניפיסט הקומוניסטי נדבך עיקרי בהתעוררותו של הסוציאליזם כמושתת על הגות סוציאליסטית, אשר העניקה לה את צביונה כתנועה המשנה סדרים חברתיים ממניעים מוסריים. רעיונות הסוציאליזם זכו לתפוצה רחבה ביותר, שקרנה ירד עם דעיכתו המוסרית והפוליטית של הגוש הקומוניסטי, כמו גם עם התגבשות ההכרה כי משק קפיטליסטי יעיל הרבה יותר בסיפוק רמת חיים גבוהה יותר לפרט.