יעקב פיכמן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעקב פיכמן (1881 - 1958), משורר עברי, עורך ומתרגם.
יעקב פיכמן נולד בבסרביה, מולדביה, בשנת 1881. נפטר ברמת גן בשנת 1958. פרסם למעלה מ־300 ספרים: שירה, סיפורת פזמונאות ותרגומים. מהאבות המייסדים של הספרות העברית החדשה. היה מצעירי הסופרים העבריים בדור שלאחר ביאליק. שירתו האישית המאוחרת היא שירה מעמיקה קודרת ופסימיסטית.
לארץ ישראל עלה פעמיים, ראשונה בשנת 1912. חזר לאירופה לשליחות ונלכד בשנות מלחמת העולם הראשונה. נדד בין ארצות אירופה וחזר ארצה רק ב־1919.
ייסד וערך את הירחון החשוב לנוער "מולדת", שדורות ראשונים של בני הארץ דוברי העברית התחנכו עליו. פרסם ספרי מקראות חינוכיות, ביוגרפיות של יוצרי הספרות העברית, ראו למשל הביוגרפיה הקצרה של משוררת היידיש הידועה קדיה מולודובסקי. וכן כינס אנתולוגיות לשירה וסיפורת, וערך את הירחון 'מאזנים' של אגודת הסופרים העבריים.
בין שיריו הידועים:"אגדה" המוכר יותר כ"על שפת ים כנרת" אותו הלחין חנינא קרצ'בסקי ו"אורחה במדבר" המוכר כ"ימין ושמאל" אותו הלחין דוד זהבי.
בשנת 1955 זכה יעקב פיכמן בפרס ישראל על יצירתו. על שמו נקראו מספר רחובות בערים שונות ברחבי הארץ.
