פקטין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פקטין הוא רב-סוכר המצוי בדופן התא בתאים צמחיים. הפקטין מהוה מרכיב חשוב בדפני תאים בפירות. בסוף תהליך הפירוק שלו הופך פקטין לחומצה פקטינית. פירוק זה במהלך הבשלת הפרי הופך אותו לרך יותר. תפוחים, שזיפים ותפוזים מכילים כמויות ניכרות של פקטין, בעוד שהוא נדיר בתותים.
הפקטין מסונתז באברון הגולג'י בתא ויוצר את מטריצה שבה משולבים סיבי ההמיצלולוז בדופן התא.
[עריכה] מבנה כימי
ההרכב המולקולרי של הפקטין משתנה, הן מבחינת אורכי השרשראות הסוכריות והן בשילובים ובסוגים של החד סוכרים.
[עריכה] שימוש בתרופות ובמזון
פקטין משמש לעתים קרובות כמרכיב בסירופ נגד שיעול, בשל יכולתו לצפות את הטרכיאה העליונה ולמנוע את הפרכוסים הקודמים לשיעול. בתנאים חומציים, הפקטין יוצר ג'ל, ובזכות תכונה זו משתמשים בו בייצור ריבה וג'לי.
