חוק הבחירה הישירה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חוק הבחירה הישירה היה השלב הראשון ברפורמה בשיטת הבחירות בישראל. הרפורמה לא המשיכה, ובשנת 2003 הוחזרה השיטה הקודמת בשינויים מועטים.

[עריכה] רקע

מאז הכריזה על עצמה האספה המכוננת כבית מחוקקים, הייתה שיטת הבחירות בישראל מבוססת על הצבעה ארצית לכנסת (בית המחוקקים), והרכבת ממשלה מתוכה. הנשיא היה מטיל על אחת המפלגות להרכיב ממשלה שהייתה מכהנת אם קיבלה את אמון הכנסת.

הממשלות שהוקמו בצורה כזאת היו ממשלות קואליציה שהתבססו על רוב בכנסת. ריבוי המפלגות והתיקו הפוליטי הביאו לאי-יציבות במערכת, שהתבטא בנסיונות תכופים להרכיב מחדש קואליציות שיחליפו ממשלות מכהנות. שיאו של התהליך באי האמון של 1990 ("התרגיל המסריח").

כדי לתת מענה לתלות הזאת של הממשלה בכנסת, חוקק ב-1992 חוק הבחירה הישירה לראשות הממשלה. בחוק הוחלט שראש הממשלה ייבחר ישירות על ידי העם, ורק הוא יוכל לעמוד בראש ממשלה. על מנת להדיח אותו היה צורך בהצבעתם של 80 חברי כנסת, או בהתפטרותה של הכנסת על פי החלטת 61 מחבריה.

[עריכה] המניעים לחקיקת החוק

החוק נחקק בשנת 1992, שנה שבה המיאוס מהציניות הפוליטית, הכלנתריזם והסחר-מכר היה בשיאו. בעת חקיקת החוק, היה זה שנתיים מאז התרגיל המסריח- ניסיונו של ח"כ שמעון פרס להפיל את ממשלת האחדות הלאומית על ידי הצעת אי אמון, והרכבת ממשלת שמאל-חרדים. הניסיון כשל, וח"כ יצחק שמיר הקים ממשלת ימין-דתיים-חרדים, ובעת הרכבת ממשלתו, נתקל בסחטנות פוליטיות רבה (כדוגמת ערבות העשרה מיליון דולרים של יצחק מודעי והחוק להגבלת פרסום תועבה בשלטי חוצות ואוטובוסים של אגודת ישראל). הסיסמה "מושחתים, נמאסתם!" הפכה לסיסמה שגורה בפי העם. החוק נחקק על ידי אופזיציית השמאל-מרכז, וחבר הכנסת היחידי שהצביע יחד עם האופוזיציה, בניגוד לעמדת מפלגתו, היה בנימין נתניהו, אז שר במשרד ראש הממשלה. החוק אושר ברוב של 57 ח"כים אל 56 ח"כים. במערכת הבחירות לכנסת השלוש עשרה עמד יצחק רבין בראשות מפלגת העבודה שתמך בחוק הבחירה הישירה, והמפלגה ביססה את מערך ההסברה שלה על דמותו של יצחק רבין ("ישראל בוחרת רבין"). היה זה מעין הכנה למערכות הבחירות הקרובות.

[עריכה] מערכות הבחירות שכללו בחירה ישירה

[עריכה] הבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה

החוק יושם לראשונה בבחירות 1996, אז הצביעו אזרחי ישראל בשני פתקים נפרדים - קול אחד לרשימה לכנסת, וקול נפרד למועמד לראשות הממשלה. בבחירות ניצח בנימין נתניהו, על אף שמפלגתו, הליכוד, הייתה רק המפלגה השנייה בגודלה בכנסת, ומנתה רק 22 חברי כנסת (הרשימה המשותפת, ליכוד-גשר-צומת, קיבלה 32 מנדטים). בבחירות האלה ירד כוחן של המפלגות הגדולות, והופיעו רשימות רבת שהתעסקו בנושא אחד או במגזר מסוים. להלן ששת המקומות הראשונים בבחירות:

• מפלגת העבודה- 34 מנדטים
• הליכוד-גשר-צומת- 32 מנדטים
• ש"ס- 10 מנדטים
• מרצ- 9 מנדטים
• המפד"ל- 9 מנדטים
• ישראל בעלייה- 7 מנדטים

• בנימין נתניהו- 50.5%
• שמעון פרס- 49.5%

אפשר לראות בבירור כי הבחירה הישירה הביאה להצבעה למפלגות מגזריות יותר מלמפלגות הגדולות. ש"ס החרדית, המפד"ל הדתית וישראל בעלייה מפלגת העולים קיבלו קולות רבים מבני המגזרים להם כיוונו, בעוד שהמפלגות הגדולות כיוונו לציבור כולו. בנימין נתניהו הקים לבסוף קואליציה שהסתמכה על הליכוד-גשר-צומת, ש"ס, המפד"ל, ישראל בעלייה, יהדות התורה, הדרך השלישית ומולדת (שבע סיעות שבסה"כ מהוות 68 ח"כים). ממשלת ישראל העשרים ושבע כיהנה כשלוש שנים בלבד.

התופעה החדשה עוררה דאגות בקרב מספר ח"כים, אם כי לא היה די באותן בחירות בלבד על מנת לבטל את השיטה. מלבד לזאת, מרבית הסיעות, שנהנו מהשיטה, לא רצו לבטלה.

[עריכה] הבחירות לכנסת החמש עשרה ולראשות הממשלה

התופעה החמירה בבחירות הבאות ב-1999, אז הרשימה הזוכה, ישראל אחת, זכתה ב-26 מנדטים. ששת המקומות הראשונים באותן בחירות:

• ישראל אחת- 26 מנדטים
• הליכוד- 19 מנדטים
• ש"ס- 17 מנדטים
• מרצ- 10 מנדטים
• שינוי- 6 מנדטים
• מפלגת המרכז- 6 מנדטים

• אהוד ברק- 56.08%
• בנימין נתניהו- 43.92%

לבסוף הרכיב ברק ממשלה שהשתתפו בה ישראל אחת, ש"ס, מרצ, מפלגת המרכז, ישראל בעלייה, המפד"ל ויהדות התורה. בעזרת הסיעות הערביות, היה לברק רוב של 85 ח"כים (מ-10 סיעות שונות). ממשלת ישראל העשרים ושמונה כיהנה רק 20 חודשים, הם שנה ו-8 חודשים. התפטרות ברק בנאום ב-7 בדצמבר 2000 (בדיוק שנתיים אחרי נפילת ממשלת נתניהו) הביאה לבחירות חדשות.

[עריכה] הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה - 2001

בפברואר 2001 נערכו הבחירות האחרונות לראשות הממשלה. בבחירות ניצח אריאל שרון מהליכוד. גודל סיעתו (כ-20 ח"כים) גרם לו להרכיב קואליציה רחבה עוד יותר, שנשענה על בערך 9 סיעות ורוב של פחות מ-80 ח"כים (אם בעבר תשע סיעות היו 90 ח"כים בערך). במרץ אותה השנה הקואליציה ביטלה את חוק הבחירה הישירה, והוחלט כי השיטה הקודמת תושב בשינויים קלים החל מהבחירות הקרובות (שהתקיימו בשנת 2003).