יהדות התורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

יהדות התורה

איפיון:	מפלגה חרדית אשכנזית
כנסות:	שלוש עשרה (1992) עד ימינו
מנהיגים:	יעקב ליצמן, אברהם רביץ
שיא כוחה:	6 מנדטים (הכנסת ה-17)
נוצרה מתוך:	אגודת ישראל, דגל התורה
התמזגה לתוך:	לא התמזגה

יהדות התורה - מפלגה חרדית אשכנזית שמהווה איחוד בין מפלגות אגודת ישראל החסידית לבין דגל התורה הליטאית.

מנהיגה הרוחני של דגל התורה הוא מנהיג הציבור הליטאי, הרב יוסף שלום אלישיב. מנהיגיה הרוחניים של אגודת ישראל הם האדמו"ר מגור, הרב יעקב אריה אלתר, וכן האדמו"רים מויז'ניץ', מבעלז וחוגים נוספים. הסמכות העליונה של אגודת ישראל היא מועצת גדולי התורה. גוף מקביל קיים בדגל התורה, ולעיתים נדירות מקיימות המועצות ישיבה משותפת.

שתי המפלגות התאחדו בשנת 1992 לקראת הבחירות לכנסת השלוש עשרה ומאז מתמודדות לכנסת ברשימה משותפת. הסיבות לאיחוד היו כוחה הקטן של "דגל התורה" בכנסת וההתפלגות של חב"ד מ"אגודת ישראל" וכן הרצון לשלום ופיוס בין המחנות. בשלהי כהונת הכנסות ה-13 וה-14 התפצלה למרכיביה על-מנת להשיג מימון מפלגות נפרד לשני הפלגים, כך שסך הכסף שתקבלנה שתי המפלגות יהיה גדול יותר מהסכום שאותו הייתה מקבלת המפלגה המאוחדת.

בשל שיקולים של ייצוג לחצרות החסידיות השונות, נהוגה במפלגה רוטציה. כך, חבר הכנסת משה גפני התפטר בזמנו כדי לפנות מקום לאברהם לייזרזון, וחבר הכנסת ישראל אייכלר התפטר לטובת שמואל הלפרט.

שתי הסיעות המרכיבות הקפידו שלא למנות שרים מטעמן בממשלה, אלא רק סגני-שרים. ההסבר לכך נובע ככל הנראה מסעיף 4 לחוק יסוד: הממשלה, הקובע כי "הממשלה אחראית בפני הכנסת אחריות משותפת", ומפלגות אלו מעדיפות לא לשאת באחריות לכל פעולות הממשלה, שחלקן מנוגדות להשקפת עולמן. כמו כן המפלגה תמיד ביקשה את ראשות ועדת הכספים של הכנסת, על מנת שתהיה לה שליטה בתקציב המדינה.

ליהדות התורה יש גידול יחסית קבוע (3-4% לשנה) במספר הקולות שהיא מקבלת אשר כנראה נובע מהריבוי הטבעי של החרדים. גידול זה מתבטא בגידול גדול במספר המנדטים (4 מנדטים ב 1996 - 6 מנדטים בשנת 2006) בין השאר בגלל הירידה באחוזי ההצבעה. בבחירות לכנסת השש-עשרה קיבלה המפלגה כמעט די קולות ל-6 מנדטים, אולם לא מספיק כדי לקבלו. הסכם העודפים עם ש"ס לא עזר למפלגה, שכן לש"ס היו יותר עודפים והיא קבלה את המנדט שנוסף הודות להסכם העודפים.

בינואר 2005 החליט ח"כ רביץ להגיש את בקשת ההיפרדות של שתי הסיעות לוועדת הכנסת לאחר שיו"ר הסיעה המשותפת, ח"כ ליצמן, לקח על עצמו את כהונת יו"ר ועדת הכספים של הכנסת בניגוד להוראות הרב אלישיב. לבסוף לאחר מחלוקות רבות הושגה פשרה בין שני הפלגים, וב-5 בפברואר 2006, לקראת בחירות לכנסת ה-17, פורסם כי הושגה הסכמה על המשך התמודדות המפלגות במסגרת הרשימה המשותפת. המפלגה קבעה את רשימת המועמדים שלה, כנהוג, על ידי מנהיגיה הרוחניים, סמוך למועד הגשת הרשימות. ב־5 בפברואר פורסם כי אגודת ישראל ודגל התורה יתמודדו אף הפעם יחדיו במסגרת הרשימה המשותפת, "יהדות התורה". המקומות הראשון, השלישי והחמישי, המשוריינים לאגודת ישראל יתפסו על ידי: יעקב ליצמן, מאיר פרוש ושמואל הלפרט. הח"כ לשעבר ישראל אייכלר, שהיה אמור להיות מוצב במקום השישי, התנגד בתוקף לקיום רוטציה בינו לבין נציג דגל התורה, אורי מקלב, שהוצב במקום השביעי, לא נכלל לפיכך ברשימה, ובמקומו הוצב במקום השישי יעקב כהן, חבר מועצת העיר בני ברק. שני המקומות הראשונים המוקצים לדגל התורה (השני והרביעי) יתפסו על ידי: אברהם רביץ ומשה גפני כאשר על השלישי (השביעי ברשימה המשותפת) הייתה מחלוקת ולבסוף הוכרע כי אורי מקלב יהיה במקום זה ויעקב גוטרמן יהיה רביעי, וכי במהלך הקדנציה יפרוש ח"כ אברהם רביץ מהכנסת לטובת מקלב. נציג חסידות בלז הרב ישראל אייכלר נעדר מהרשימה, זאת לאחר שהסכמתו לביצוע רוטציה ניתנה לאחר הגשת הרשימות. בבחירות עצמן זכתה המפלגה בשישה מנדטים.

[עריכה] נציגי הרשימה בכנסת

הכנסת ה-13 (1992)
4 מנדטים (86,167 קולות):
אגודת ישראל: שמואל הלפרט^[3], אברהם ורדיגר^[2], מנחם פרוש^[2], אברהם יוסף שפירא
דגל התורה: משה גפני^[3], אברהם רביץ^[1]
בלתי מפלגתי: יצחק חיים פרץ^[1]
1. ^ ב-16 ביולי 1992 פרש מהכנסת יצחק חיים פרץ. החליך אותו אברהם רביץ.
2. ^ ב-28 ביוני 1994 פרש מהכנסת מנחם פרוש במסגרת הסכם רוטציה. החליף אותו אברהם ורדיגר.
3. ^ ב-28 ביוני 1994 פרש מהכנסת שמואל הלפרט במסגרת הסכם רוטציה. החליף אותו משה גפני.

הכננסת ה-14 (1996)
4 מנדטים (98,657 קולות):
אגודת ישראל: שמואל הלפרט, אברהם לייזרזון^[1], מאיר פרוש
דגל התורה:משה גפני^[1], אברהם רביץ
1. ^ ב-23 באוקטובר 1998 פרש מהכנסת משה גפני במסגרת הסכם רוטציה. החליף אותו אברהם לייזרזון.

הכנסת ה-15 (1999)
5 מנדטים (125,741 קולות):
אגודת ישראל: שמואל הלפרט, יעקב ליצמן, מאיר פרוש
דגל התורה: משה גפני, אברהם רביץ
1. ^ רשימת מועמדים מלאה ראו כאן.

הכנסת ה-16 (2003)
5 מנדטים (135,087 קולות):
אגודת ישראל: ישראל אייכלר^[2],יעקב ליצמן, מאיר פרוש, שמואל הלפרט^[2]
דגל התורה: משה גפני, אברהם רביץ
1. ^ רשימת מועמדים מלאה ראו כאן.
2. ^ ב-23 בפברואר 2005 פרש מהכנסת ישראל אייכלר במסגרת הסכם רוטציה. החליף אותו שמואל הלפרט.