שלזוויג-הולשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שלזוויג-הולשטיין (Schleswig-Holstein, להאזנה לחצו כאן (מידע) (עזרה) ; לעתים רחוקות בעברית: שלזיה-הולשטיין) היא אחת מ-16 המדינות המהוות את גרמניה. זוהי אחת המדינות הקטנות בגרמניה, בשטח ובאוכלוסייה כאחד: על פני 15,765 קמ"ר (מקום 12 בגרמניה) מתגוררים (נכון ל-2005) כ-2.8 מיליון תושבים (מקום תשיעי בגרמניה).

[עריכה] גאוגרפיה ואוכלוסייה

שלזוויג-הולשטיין היא המדינה הצפונית ביותר גרמניה, והיחידה הגובלת בדנמרק. שלזוויג, האזור הצפוני במדינה, עבר במרוצת הדורות פעמים רבות בין גרמניה ודנמרק. במדינה מיעוט פריזי (רוב הפריזים מתגוררים בצפון הולנד) ומיעוט דני, רובו מתגורר לאורך הגבול. החוקה של שלזוויג-הולשטיין מדגישה את האוטונומיה התרבותית של מיעוטים אלו; פריזית ודנית הן שפות רשמיות במדינה (וכמו כן - גרמנית תחתונה, השפה המדוברת בסקסוניה התחתונה). הולשטיין, האזור הדרומי של המדינה, בעל רוב כמעט מוחלט של גרמנים. הגבול בין הולשטיין לשלזוויג עובר בנהר האידר, והולשטיין נתחמת בדרום על ידי נהר האלבה.

בשלזוויג-הולשטיין שיעור הזרים הנמוך ביותר מבין מדינות מערב גרמניה - 5% בלבד. טורקים מהווים את עיקר הזרים (42,000). בנוסף להם מתגוררים במדינה 14,000 פליטים לשעבר מיוגוסלביה. ב-1996 נערך פיגוע טרור חמור נגד מעון לפליטים בליבק, בו נהרגו עשרה פליטים ועשרות נפצעו קשה. עד היום לא נמצאו האחראים למעשה.

כ-64% מתושבי המדינה הינם פרוטסטנטים. רק כ-6% הינם קתולים, השיעור הנמוך ביותר בכל מדינות גרמניה.

[עריכה] ערים

בירת המדינה והעיר הגדולה בה היא קיל. עריה של שלזוויג-הולשטיין קטנות, אך לרבות מהן חשיבות היסטורית ותיירותית גדולה, כשבראשן עומדת ליבק, אשר הייתה העיר הראשית של ברית ערי הנזה והעיר השנייה בגודלה בכל גרמניה של סוף ימי הביניים, לאחר העיר קלן.

פלנסבּוּרג (Flensburg), העיר הגדולה הצפונית בגרמניה, שוכנת על הגבול הדני ומהווה את מרכז המיעוט הדני; היא ידועה בגרמניה גם בשל סיבה טריוויאלית למדי: שם נמצא המרכז המנהל את ה"נקודות השחורות" הנצברות על ידי עברייני תנועה; העיר הפכה שם נרדף לנקודות אלו. ערים גדולות נוספות בשלזוויג-הולשטיין הן מינסטר החדשה (נוימינסטר, Neumünster) ונורדרשטדט (Norderstedt). למקומות רבים בשלזוויג-הולשטיין שמות דניים לצד השמות הגרמניים, במיוחד לאורך הגבול הדני; לחלק מהמקומות שמות פריזיים. העיר הצפונית ביותר בגרמניה שוכנת על האי זילט (Sylt) שבתחומי שלזוויג-הולשטיין; באופן אירוני היא נקראת וסטרלנד (Westerland, ארץ המערב; בפריזית נכתב שם העיר Wäästerlön).

[עריכה] פוליטיקה וכלכלה

ראש ממשלת שלזוויג-הולשטיין עד לשנת 2005 הייתה היידה סימוניס (Heide Simonis), אשר נבחרה לראשונה ב-1993 ומאז נבחרה פעמיים נוספות. היא משתייכת ל-SPD, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הגרמנית, וקיימה קואליציה עם מפלגת הירוקים הגרמנית. סימוניס היא האישה הראשונה שנבחרה לעמוד בראש מדינה בגרמניה, והיחידה עד כה. 56% משרי ממשלתה היו נשים, השיעור הגבוה ביותר בכל ממשלות אירופה. במרץ 2005 התמודדה סימוניס מול פטר הארי קרסטנסן (Peter Harry Carstensen) ממפלגת ה-CDU (המפלגה הנוצרית דמוקרטית הגרמנית) לתקופת כהונה שלישית, אך הפסידה לו, דבר שעורר סערה פוליטית בגרמניה.

בשלזוויג-הולשטיין מפלגה ייחודית - איחוד הבוחרים של דרום שלזיה - התומכת במתן אוטונומיה מוגברת למיעוט הדני והפריזי. בעבר לא הצליחה המפלגה לעבור את אחוז החסימה, אך בבחירות שנערכו במרץ 2005 הפתיעה המפלגה וזכתה להצלחה ניכרת.

שלזוויג-הולשטיין היא מהמדינות החלשות כלכלית במערב גרמניה, בעיקר בשל בידודה הגאוגרפי. שיעור החקלאים במדינה הוא מהגבוהים בגרמניה. שיעור האבטלה במדינה ממוצע (12% נכון ל-2005). אוכלוסיית המדינה גדלה בקצב גבוה יחסית לשאר אזורי גרמניה (כשברובם האוכלוסייה דווקא מתכווצת).

התיירות מהווה מקור הכנסה חשוב בשלזוויג-הולשטיין. לצד ליבק שהוזכרה לעיל, תיירים רבים נוהרים לחופיה ולאייה של המדינה. האי זילט הוא אתר גלישה ושיט אהוב. שלזוויג-הולשטיין היא אחת מארבע המדינות היחידות בגרמניה השוכנות לחוף הים, והמדינה היחידה השוכנת לחופי הים הצפוני והים הבלטי כאחד. תיירים גרמניים רבים עוצרים בערי המדינה בדרכם לקופנהגן ולשבדיה.