מגן דוד אדום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מגן דוד אדום בישראל
הגדל
מגן דוד אדום בישראל

מגן דוד אדום (בראשי תיבות: מד"א), הוא ארגון ישראלי לעזרה לנזקקים לשירות חירום רפואי ולמעשה משמש כארגון החירום וההצלה הרשמי של ישראל. הארגון בנוי על-פי הדגם של ארגוני הצלב האדום והסהר האדום, והוא מספק שירותי עזרה ראשונה, פינוי נפגעים באמצעות אמבולנסים וטיפול בשטח במקרי חירום. חיוג 101 מכל טלפון ינתב את השיחה למוקד מד"א האזורי הקרוב לצורך קבלת קריאת חירום. במשך שנים רבות היה הארגון חבר בוועד הבינלאומי של הצלב האדום והסהר האדום כמשקיף בלבד, אולם ב-2006 התקבל כחבר מלא.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

מד"א הוקם בשנת 1936 והתחיל כאמבולנס ת"א. לאחר קום המדינה הוא הוגדר כשירות חירום שתפקידו לסייע לצבא בעתות מצוקה.

בשנת 1950 הוא הוכר מבחינה חוקית כארגון ההצלה והחירום הראשי בישראל על ידי "חוק מגן דוד אדום" וזאת במטרה להצטרף לצלב האדום. עד שנת 2006 לא היה מד"א חבר מלא בארגון הצלב האדום הבינלאומי וזאת עקב מחלוקות בנוגע לסמל הארגון.

דגל המעוין האדום המותאם לארגון מגן דוד אדום
הגדל
דגל המעוין האדום המותאם לארגון מגן דוד אדום

ארגון מד"א ניסה להתקבל כחלק מ"הוועד הבינלאומי של הצלב האדום והסהר האדום", אך זה התנה את החברות באימוץ אחד משלושת סמלי הארגון שהיו נהוגים אז, וסירב להכיר בסמל מגן דוד האדום כסמל רביעי. לפיכך, התקבל הארגון הישראלי במעמד של משקיף בלבד, אולם התקיים שיתוף פעולה בינו לבין "הוועד הבינלאומי" ובינו לבין ארגונים מקבילים מקומיים בארצות שמקיימות יחסים דיפלומטיים עם ישראל. רק ב-8 בדצמבר 2005 עודכנו הוראות הארגון, כך שהותר שימוש בסמל מקומי מוקף ב"יהלום" אדום במדינות שאינן מעוניינות להשתמש בסמלי הצלב, הסהר או "האריה והשמש". כעת ארגון מגן דוד אדום הוא חבר מלא ב"וועד הבינלאומי", על פי ההסכם עם הפדרציה של הצלב והסהר האדום ממשיך הארגון להשתמש בסמל מגן דוד אדום בישראל ומחוצה לה, רק משלחות של הארגון שיצאו לאזורי מצוקה ויידרשו על ידי המדינה המארחת להשתמש בסמל המעויין האדום, ישימו את מגן דוד בתוך המעויין. [1]

[עריכה] ארגון

ערך מורחב – אמבולנס

תפקידו הראשי של מד"א הוא מתן עזרה ראשונה ופינוי נפגעים באמצעות אמבולנסים רגילים וניידות טיפול נמרץ (נט"ן) ואמבולנס טיפול נמרץ (אט"ן). תפקידים נוספים של מד"א הם הגשת עזרה ראשונה לציבור הרחב, לימוד עזרה ראשונה והחייאה, מכירת ציוד עזרה ראשונה וניהול שירותי התרמות דם. עזרה לצה"ל בעת מלחמה.

בארגון ישנם 3 סוגי ניידות עיקריות: אמבולנס לבן ("רגיל") - הכולל נהג (חובש/חובש בכיר/פראמדיק) ועד-שלושה אנשי צוות ומתנדבים. אט"ן - הכולל פאראמדיק, נהג (חובש/חובש בכיר/פראמדיק), ושני מתנדבים/משתלמים. נט"ן - הכוללת רופא, פאראמדיק, נהג (חובש/חובש בכיר/פראמדיק) ומתנדב/משתלם. צוותי אמבולנס לבן לא יעלו על 4 אנשי צוות, סך המטפלים באמבולנס לבן לא יעלה על 4 אנשי צוות, בנט"ן/אט"ן: עד 5 אנשי צוות.

ההכשרות שניתן לעבור כוללות הכשרת מגיש עזרה ראשונה, "חובש רפואת חירום" (חובש-נהג אמבולנס), חובש תאר"ן, מסייע אט"ן, חובש בכיר, פאראמדיק ומדריך ע"ר.

מד"א הינו אגודת עזרה של מתנדבים שקיבלה מעמד של תאגיד לפי חוק. מד"א עובד בשיתוף עם משרד החינוך דרך פרויקטים כגון פרויקט מחוייבות אישית.

תקציב מד"א הינו כ-450 מליון שקלים בשנה. שליש מהתקציב מגיע כתרומות מחו"ל על ידי אגודות הידידים הפרוסות בכל העולם המערבי בצורת ציוד אמבולנסים, בניית ושיפוץ תחנות, ציוד לבנק הדם וחלק גם במזומן, כאשר רוב הציוד והאמבולנסים מגיעים בעקבות תרומות. יתר התקציב מגיע מהכנסות שוטפות עבור שירותי אמבולנסים, ניידות טיפול נמרץ ושירותי בנק הדם. ממשלת ישראל אינה מתקצבת את הארגון, אולם משלמת עבור פעילויות שונות, מסבסדת שירותי נט"ן ומרוחקי אישפוז על פי מספר המקרים שטופלו על ידי הארגון. השתתפות זו היא כ-8% מהתקציב.

[עריכה] פריסה

במד"א ישנם 11 אזורים ו-13 מוקדים אזוריים, והוא כולל בתוכו כ-1500 עובדים וכ-12000 מתנדבים נכון לספטמבר 2006. במד"א עובדים ומתנדבים אנשים מגיל 15 ועד גיל הפרישה ולעיתים מעבר. לארגון למעלה מ-700 אמבולנסים מסוגים שונים, כ-100 תחנות ונקודות הזנקה ויחידת כוננים שבה כ-2000 מתנדבים הנושאים ברכבם ציוד החייאה והצלה. זאת על מנת להקטין את זמן התגובה, מה שיכול במקרים מסוימים, להבדיל בין חיים ומוות.


האזורים הם (מצפון לדרום):

  • אזור ירדן - תחנה אזורית ראשית נמצאת בטבריה.
תחנות ונקודות הזנקה: קריית שמונה, צפת, חצור, קצרין, בני יהודה, מרום גולן, גליל תחתון, אביבים ומטולה.
  • אזור אשר - תחנה אזורית ראשית נמצאת בעכו.
תחנות ונקודות הזנקה: נהריה, כרמיאל, שלומי, מעלות, מעלה יוסף וסכנין.
  • אזור גלבוע - תחנה אזורית ראשית נמצאת בעפולה.
תחנות ונקודות הזנקה: בית שאן, מגדל העמק, נצרת עלית ובקעת הירדן.
  • אזור כרמל - תחנה אזורית ראשית נמצאת בחיפה.
תחנות ונקודות הזנקה: קריית מוצקין, קריית טבעון, יקנעם, שפרעם, נשר, קריית אתא, חיפה (נווה שאנן), בית החולים בני ציון וטירת כרמל.
  • אזור שרון - תחנה אזורית ראשית נמצאת בנתניה.
תחנות ונקודות הזנקה: חדרה, נתניה דרום (קרית נורדאו), אור עקיבא, זכרון יעקב, שקד, בת חפר ומנשה.
  • אזור ירקון - תחנה אזורית ראשית נמצאת בפתח תקווה.
תחנות ונקודות הזנקה: כפר סבא, הרצליה, קריית אונו (קיראון), אריאל, קרני שומרון, שבי שומרון, בית אריה, ראש העין, רמת השרון, כוכב יאיר ואלפי מנשה.
  • אזור ירושלים - תחנה אזורית ראשית נמצאת בירושלים.
תחנות ונקודות הזנקה: פסגת זאב (לא פועלת באופן זמני), מקור חיים, עופרה, טלמון, אפרת, תקוע, ביתר עלית, בית שמש, מעלה אדומים, גבעת זאב, מגילות והכנסת.
תחנות ונקודות הזנקה: תל אביב (רח' מזא"ה), תל אביב דרום - "מרכז" (יגאל אלון), תל אביב-יפו, בני ברק (נפחא).
תחנות ונקודות הזנקה: רחובות, לוד, חולון, בת ים, מודיעין ושוהם.
  • אזור לכיש - תחנה אזורית ראשית נמצאת באשדוד.
תחנות ונקודות הזנקה: אשקלון, קריית גת, קריית מלאכי, גן יבנה ונחל שורק (בסמוך למועצה האזורית בישוב יד בנימין).
  • אזור נגב - תחנה אזורית ראשית נמצאת בבאר שבע.
תחנות ונקודות הזנקה: אופקים, נתיבות, שדרות, צוחר, רהט, דימונה, ערד, ירוחם, מצפה רמון, תמר (עין בוקק), אילת ורמת חובב.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים