קרן קיימת לישראל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרן קיימת לישראל (קק"ל) היא ארגון ציוני שנוסד ב־1901, כאמצעי לגאולת הקרקע בארץ ישראל על-ידי היהודים והכשרתה להתיישבות יהודית. בראשה עומד כיום ראש עיריית גבעתיים לשעבר אפרים שטנצלר.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
בקונגרס הציוני הראשון ב־1897 העלה צבי הרמן שפירא את הרעיון להקים קרן לאומית של העם היהודי לרכישת אדמות בארץ ישראל. מספר שנים לאחר מכן, בקונגרס הציוני החמישי ב-1901, הוכרז על יסוד "הקרן הקיימת לישראל" והיא הוקמה כארגון שתפקידו לרכוש קרקעות להתיישבות יהודית. הקרן הקיימת נוהלה על־ידי ההסתדרות הציונית. האדם שעסק באופן מעשי בהקמת הקרן והיה מנהלה הראשון עד 1907 הוא יונה קרמנצקי.
בתקופתו של מנחם מנדל אוסישקין בראש הקרן, הקונה העיקרי של קרקעות עבור קק"ל הייתה חברת "הכשרת היישוב" שבראשה עמד יהושע חנקין. משנות השלושים ואילך, בתקופתו של יוסף ויץ, החלה קק"ל לרכוש קרקעות במישרין מבעלי הקרקע הערבים. כדי לייעל את תהליך רכישת הקרקעות, אורגנו חמישה משרדים מחוזיים ומונו אנשים שהיו בעלי ידע בענייני קרקעות ובניהול משא ומתן עם בעלי קרקע ערבים. אז החלה רכישת קרקעות באזורים שעד אז לא הייתה בהם דריסת רגל ליהודים, כמו הרי יהודה, הגליל המערבי, עמק החולה ובדרום הנגב.
בעקבות מאורעות 1939-1936 והצמצום באפשרויות רכישת הקרקע מהערבים, החלה קק"ל להיות שותפה ביחד עם הסוכנות היהודית גם במפעל ההתיישבות בארץ.
עד קום המדינה רכשה הקרן יותר ממיליון דונם אדמה.
הקמת קרן היסוד בשנת 1920 (הארגון שניהל את כספי ההסתדרות הציונית) ומנהל מקרקעי ישראל ב־1960 (הארגון שריכז את הקרקעות הציבוריות של מדינת ישראל) צימצמו את תחום אחריותה של קק"ל, וכיום פעילותה מרוכזת סביב פיתוח, השבחת והכשרת קרקעות לעיבוד ולהתיישבות, ובתחומים כגון סלילת דרכים, בניית סכרים וניקוז.
[עריכה] פעילות קק"ל
לפני הקמת המדינה עסקה קק"ל בעיקר ברכישת קרקעות בארץ ישראל לשם יישוב יהודים בהן. מאז קום המדינה היא עוסקת במפעלי ייעור, פריצת דרכים, הכשרת קרקע וחינוך. בשנים הראשונות של הקמת המדינה עבדה הקרן הקיימת לישראל על פרויקט ייבוש החולה. בשנים האחרונות פועלת קק"ל גם להנגשת החניונים, הפארקים והיערות שלה לאנשים עם מוגבלויות מסוימות (מכל סוג).
[עריכה] מטרות קק"ל
תפקידיה של קק"ל בעבר היו לרכוש אדמות בארץ ישראל וליצור מקומות להתיישבות יהודית. עם קום המדינה הועברו קרקעות שנרכשו על ידי קק"ל לפני קום המדינה לידי מינהל מקרקעי ישראל.
מאז קום המדינה שונתה ייעודה של קק"ל והיא תיפקדה כאחראית על התיישבות היהודית במדינת ישראל. על־פי חוק הקרן הקיימת שנחקק בכנסת בשנת 1953 נאמר שמטרות קק"ל הן לרכוש קרקעות וליישבם ביהודים. בשנת 2005 החליט היועץ המשפטי לממשלה כי אדמות קק"ל יכולת להימכר גם לאזרחים ערבים וכי ישנה אפליה ביסוד החוק ובמטרותיה של קק"ל, שלא איפשר עד כה לקק"ל למכור אדמות לאזרחים לא יהודים.
[עריכה] ביקורת על קק"ל
ד"ר יוסי ביילין, בספרו "אחד העם פינת הרצל", מותח ביקורת על הקרן הקיימת ממספר כיוונים. לטענתו לאחר הקמת המדינה ויסוד מינהל ומקרקעי ישראל קיומה של קק"ל מהווה כפילות מיותרת, וקובל על כך שניתן לקק"ל להקצות משאבי ציבור (קרקעות) כגוף פרטי ופוליטי ללא פיקוח של המדינה, בעוד שכ-80 אחוז ממקורות המימון שלו מגיעים מהמדינה. לטענתו "זהו גוף שאיו לו הצדקת קיום פורמלית ובלתי פורמלית, והוא מתקיים מתוך אינטרסים ארגוניים בלבד..", ובכך מאשים את קק"ל בכך שקיומה משמש בעיקר במטרה לשמר את כוחה ולחלוקת "ג'ובים" ומינויים פוליטים. בנוסף נשמעות האשמות בנוגע למעורבות של חברת בת של קק"ל, "הימנותא", בקניית אדמות מחוץ לתחומי הקו הירוק אשר לגביהן ישנה מחלוקת פוליטית.
[עריכה] ראו גם
- הקופסה הכחולה
- ייבוש החולה
- יער יתיר
[עריכה] קישורים חיצוניים
- קרן קימת לישראל, אתר הבית
- קק"ל - כתבה מ"נענע" על קרקעות קק"ל.
| כלכלה: המוסד לביטוח לאומי | שירות התעסוקה | רשות ההגבלים העסקיים | בנק ישראל | רשות המסים בישראל | רשות ניירות ערך | המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות | הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
תחבורה: הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים | החברה הלאומית לדרכים בישראל | רשות הנמלים | רשות שדות התעופה סביבה: רשות הטבע והגנים | רשות העתיקות | המרכז למיפוי ישראל דת: הרבנות הראשית לישראל | הרשות הארצית לשירותי דת | מועצה דתית ראו גם: המועצה לשימור אתרים | החברה להגנת הטבע | קרן קיימת לישראל |
 |
